קרב דנקרק השני
| חיילי הבריגדה הצ'כוסלובקית בקרבת דנקרק עם סיום המלחמה | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 15 בספטמבר 1944 – 9 במאי 1945 (237 ימים) | |||||||||||||||||||||
| מקום |
דנקרק, | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות |
49°33′03″N 2°22′39″E / 49.5508°N 2.3775°E | |||||||||||||||||||||
| עילה | כיבוש נמל דנקרק | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | כניעת הגרמנים | |||||||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | נמל דנקרק | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||


קרב דנקרק השני (הידוע גם בשם המצור על דנקרק, באנגלית: Siege of Dunkirk) נועד בתחילתו לשחרר את העיר דנקרק והנמל שלה משליטה גרמנית כדי לאפשר הבאת אספקה מהים לטובת כוחות בעלות הברית אחרי הפלישה לנורמנדי.
בהמשך החליט דווייט אייזנהאואר לוותר על עיר נמל זו ולכבוש במקומה את נמל אנטוורפן כך שתוכנית הכיבוש הפכה לתוכנית של מצור על דנקרק כשמעל 10,000 חיילים גרמנים נלכדו בעיר וסביבתה. המערכה נמשכה מספטמבר 1944 ועד מאי 1945 ואז, עם כניעת גרמניה הנאצית בברלין, נכנעו הגרמנים הנצורים.
רקע
הכיבוש הגרמני של דנקרק
ערך מורחב – מבצע דינמו
במאי 1944 החלה הפלישה הגרמנית לצרפת. הכוחות הגרמנים, שחדרו דרך הארדנים, שעטו מזרחה לכוון תעלת למאנש והצליחו לכתר כחצי מיליון מחיילי בעלות הברית בכיס דנקרק. במסגרת מבצע דינמו, ביוני 1940, הצליחה אנגליה לפנות כמעט 400,000 חיילים בחזרה לאנגליה לפני שגרמניה השתלטה על כלל צרפת.
הפלישה לנורמנדי
ערך מורחב – הפלישה לנורמנדי
ביוני 1944 התחוללה הפלישה לנורמנדי, במערב צרפת, שאיפשרה לבעלות הברית להשיג שוב אחיזה ביבשת אירופה.
כדי לתספק את הכוחות הנוחתים נבנה נמל מאלברי המלאכותי בחוף העיירה ארומאנש. לכל המפקדים היה ברור שנמל בודד זה אינו מספיק ויש צורך להרחיב את ראש הגשר צפונה ודרומה כדי להשיג שליטה בנמלים טבעיים לאורך התעלה. במסגרת תוכנית זו נכבשו, לאחר הפלישה, נמלים טבעיים כמו אויסטרהאם, לה האבר, דייפ, שרבור, סן מלו, ברסט ואחרים.
לאחר ביסוס האחיזה במערב צרפת החל הכוח המרכזי של בעלות הברית לנוע מזרחה לכוון פריז. באוגוסט 1944 נכבשה פריז כשבמקביל חלק מכוחות בעלות הברית פנו צפונה לכיבוש נמלים נוספים כמו נמך קאלה, נמל דנקרק, נמל אנטוורפן ועוד.
מהלכי הקרב
השלבים הראשונים
כחלק מתנועת בעלות הברית בתוך צרפת מאזור נורמנדי לכוון מזרח וצפון מזרח, היוותה קבוצת הארמיות ה-21, בפיקודו של גנרל ברנרד מונטגומרי, את האגף השמאלי של כוחות בעלות הברית ויועדה לכבוש שטחים בצפון מערב צרפת ובהולנד. כוח זה היה מורכב משתי ארמיות: הארמייה הראשונה הקנדית והארמייה השנייה הבריטית כשהארמייה הקנדית, בפיקודו של גנרל הארי קריראר, נעה באגף השמאלי של כוחותיו של מונטגומרי.
מונטגומרי הורה לארמייה הקנדית לנוע לאורך קו החוף כדי לשחרר את נמלי קאלה ודנקרק לפני המערכה בהולנד. למשימה זו הקצה מפקד הארמייה הקנדית, קריראר, את בריגדת הרגלים החמישית (אנ') מתוך הדיוויזיה השנייה הקנדית.
שינוי המשימה
בהתאם לתוכנית, התקדמה הבריגדה החמישית לאורך החוף ועד 8 בספטמבר 1944 הגיעה כ-14 ק"מ מדרום מערב לדנקרק (לאחר ששחררה את נמל קאלה). בימים הבאים המשיכו הכוחות הקנדים להתקרב לעיר.
ב-14 בספטמבר 1944 שינה המפקד העליון של מבצע הפלישה לנורמנדי, דווייט אייזנהאואר, את הוראותיו ונתן עדיפות גבוהה יותר לשחרור נמל אנטוורפן גם במחיר של עיכוב בשחרור נמל דנקרק.
הטלת המצור
בהתאם לשינוי המשימה הופנו רוב הכוחות הקנדים לכוון אנטוורפן כשהבריגדה החמישית החלה בתהליך איגוף דנקרק וניתוקה משאר הכוחות הגרמנים.
תהליך איגוף דנקרק מהצד היבשתי נמשכה עד 28 בספטמבר 1944 אז הצליחו כוחות בעלות הברית לכבוש את עיר הנמל אוסטנד שלחופי תעלת למאנש, מצפון מזרח לדנקרק[א]. בכך השלימו את הכיתור המלא של דנקרק, ומבצר דון, במרכזה כשבכיס שנוצר נלכדו מעל 10,000 חיילים גרמנים מיחידות שונות[ב]. לאחר שהושלם המצור החלו כוחות בעלות הברית להדק אותו על ידי כיבוש שטחים נוספים שהחזיקו הגרמנים.
במהלך הכיתור ואחריו שונו הכוחות שפעלו בזירה כשתחילה פעלה בזירה הבריגדה החמישית הקנדית שהוחלפה על ידי הבריגדה הרביעית לתפקידים מיוחדים הבריטית (אנ') שהוחלפה על ידי בריגדת הרגלים ה-154 הבריטית (אנ')[1] ובסופו של דבר, ב-9 באוקטובר 1944, הועברה משימת שימור הכיתור לבריגדה המשוריינת הצ'כוסלובקית הראשונה ולמפקדה, גנרל אלויס לישקה.
הגרמנים ניסו לנצל את החלפת כוחות אלו כדי לפרוץ את המצור אך ללא הצלחה.
לאחר השלמת המצור היבשתי פעלו בעלות הברית כדי לנתק את הנצורים מאספקה מוצנחת מהצד האווירי ומהגעת אוניות גרמניות מהים.
ב-3 באוקטובר 1944 יזם הצלב האדום הצרפתי הפסקת אש למספר ימים כדי לאפשר הוצאה מזירת הלחימה של כ-17,500 אזרחים צרפתים ופצועים משני הצדדים. הפסקת האש הייתה אמורה להסתיים ב-6 באוקטובר אך הוארכה למספר ימים כדי לאפשר לגרמנים לשקם מחסומים ובריקדות שהסירו כדי לאפשר את מעבר האזרחים והפצועים.
שימור המצור
כאמור הבריגדה הצ'כוסלובקית המשוריינת הייתה הכוח העיקרי שנשלח לזירה ב-9 באוקטובר, לאחר השלמת הכיתור, כדי לשמר אותו. מפקדי הבריגדה נקטו בטקטיקה אגרסיבית של פשיטות פתע על מוצבים גרמנים ולקיחת שבויים, כך למשל ב-28 באוקטובר 1944 לכדו הצ'כוסלובקים בפשיטה כזו כ-300 חיילים גרמנים. הפעילות הצבאית נמשכה גם בנובמבר.
במהלך החורף התקשו הצ'כים לפעול לאחר שהשטחים שהקיפו את דנקרק הפכו לביצות.
באביב 1945 התחדשה הפעילות הצבאית. בשלהי אפריל ותחילת מאי, על אף הידוק המצור, הצליחו צוללות גרמניות מדגם סיהונד (אנ') להעביר אספקה לגרמנים הנצורים[ג].
סיום המצור
ב-8 במאי 1945 נחתם הסכם כניעת גרמניה הנאצית ולמחרת, ב-9 במאי נכנעו, ללא תנאי, חיילי הכוח הגרמני שהיה נצור בדנקרק ונלקחו בשבי[2].
לקריאה נוספת
- Copp, Terry (2007) [2006]. Cinderella Army: The Canadians in Northwest Europe, 1944–1945. Toronto: University of Toronto Press. מסת"ב 978-0-8020-9522-0
- Copp, Terry (2007a) [1992]. The Brigade: The Fifth Canadian Infantry Brigade in World War II (pbk. Stackpole Books, Mechanicsburg, PA ed.). Harrisburg, PA: Fortress. מסת"ב 978-0-8117-3422-6
- Graham A Thomas, The Siege of Dunkirk, 1944: And the Capture of the Channel Ports, 30/7/2025
קישורים חיצוניים
- המצור על דנקרק, באתר liberationroute.com
- המצור על דנקרק, באתר history-maps.com
- נמל דנקרק במלחמת העולם השנייה, באתר nasenoviny.com (ארכיון)
- מעורבות קנדה בקרבות 1944–1945 בצפון מערב אירופה, באתר cmp-cpm.forces.gc.ca, 1986 (בארכיון)
- ההיסטוריה של הצבא הקנדי – הקרבות בצפון מערב אירופה במלחמת העולם השנייה, באתר cmp-cpm.forces.gc.ca (בארכיון)
- לוחמים שהשתתפו במצור על דנקרק, באתר memoryofnations.eu
ביאורים
- ↑ באוסטנד היה נמל כך שהוא היווה חלופה לנמל דנקרק מבחינת פריקת אספקה לכוחות הלוחמים
- ↑ חיילים אלו השתייכו לחמש דיוויזיות גרמניות שהגנו על חופי נורמנדי ונסוגו עם התקדמות כוחות בעלות הברית: הדיוויזיה ה-49, הדוייוזיה ה-226 (אנ'), הדיוויזיה ה-346, הדיוויזיה ה-711 והדיוויזיה ה-97
- ↑ צוללות סיהונד נשאו שני מנשאי טורפדו חיצוניים ואויישו על ידי צוות של שני חיילים. לצורך האספקה לנצורים בכיס דנקרק הוחלפו מנשאי הטורפדו במנשאי אספקה
הערות שוליים
- ↑ הבריגדה ה-154 בדנקרק, באתר 51hd.co.uk
- ↑ כניעת הגרמנים בדנקרק לחיילי הבריגדה הצ'כית, באתר הBBC, 15 בינואר 2006 (בארכיון)
קרב דנקרק השני42012117Q3485883