מבצר מולבאנז'

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ מבנה קודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ המבנה הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מבצר מולבאנז' A9
Ouvrage de Molvange

שער כניסת התחמושת של מבצר מולבאנז'
מידע כללי
סוג	מבצר צבאי
על שם	מולבאנז' (צר')
מיקום	מולבאנז' (צר')
מדינה
בעלים	צבא צרפת
מייסדים	צבא צרפת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1929–1930
חומרי בנייה	בטון
יוצר	CORF
קואורדינטות	49°24′40″N 6°05′01″E
(למפת צרפת מוגדלת)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר מולבאנז' (למפת צרפת רגילה)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר מולבאנז'

מבצר מולבאנז' (בצרפתית: Ouvrage de Molvange) הוא אחד מהמבצרים הגדולים של קו מאז'ינו. הוקם בצפון מזרח צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה. המבצר הופגז על ידי הגרמנים במהלך כיבוש צרפת ביוני 1940 אך לא נכבש.

לאחר המלחמה בוצעו בו שיפוצים והוא המשיך לשמש הן את צבא צרפת והן את ברית נאט"ו עד נטישתו בתחילת המאה ה-21. כיום הוא נמצא עדיין ברשות צבא צרפת ומאז שנעזב הוא נעול. עדויות מצולמות מתוך המבצר מעידות שהנעילה לא הייתה הרמטית ושמבקרים הצליחו לחדור פנימה ולהותיר אחריהם נזקים רבים.

רקע

הדוקטרינה הצבאית שעמדה מאחורי בניית קו מאז'ינו הייתה של הגנה סטטית. גישה זו התקיימה בצרפת עוד מהמאה ה-17 כשסבסטיאן דה וובאן בנה את ביצורי וובאן.

צרפת המשיכה לדבוק בדוקטרינה זו גם בשלהי המאה ה-19, כשבעקבות התבוסה במלחמת צרפת–פרוסיה, הקימה בכל גבולותיה את מערכת הביצורים סרה דה ריבייר. על אף שמבצרים אלו היו כבר מיושנים במלחמת העולם הראשונה הם לקחו חלק במערכה זו וחלקם אף נהרס כליל מאש ארטילריה גרמנית כבדה.

ב-1920, לאחר המלחמה, המשיכו הצרפתים לדבוק בדוקטרינת ההגנה הסטטית כשתכננו את קו מאז'ינו. התכנון הובל על ידי "ועדת ארגון האזורים המבוצרים" (CORF) (צר') כשמבצר מולבאנז' היה אחד ממבצרי קו זה שתוכנן על ידי הוועדה.

עקרונות בניית מבצרי קו מאז'ינו

מבצרי הקו נבנו לרוב לפי עקרונות שהתוותה ועדת CORF והם כללו:

• קיבוץ מבצרים לסקטורים
• מרחקים בין המבצרים המאפשרים הגנה הדדית בירי ארטילרי
• עמדות חיל רגלים בין המבצרים המרכזיים
• בנייה תת-קרקעית
• מרחק בין הכניסה למבצר והאזור המנהלי לאזור המבצעי כדי למנוע חדירת אויב לאזור המבצעי
• חלוקה לבלוקים כשכל בלוק כלל שילוב של תותחים, מקלעים ותצפיות (בהתאם להגדרתו כבלוק ארטילריה, רגלים או משולב).

מקום המבצר

מבצר מולבאנז' נקרא על שם הכפר מולבאנז' (צר') הנמצא כקילומטר מצפון לו. המבצר נבנה מול גבול לוקסמבורג במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט.

המבצר נועד להגן על המישור שממערב ל נהר המוזל והוא נבנה בחלקו המערבי של "סקטור מבצרי ת'יונויל" (צר') שהגן על מץ.

המבצר מוספר כ-A9 ובהתאם לעקרונות ועדת CORF נבנה כך שהוגן על ידי אש תותחים ממבצר רושונווילה A8 וממבצר סטריש A11 (צר'). כמו כן נבנו בסביבותיו מצדיות מבוצרות לחיילי רגלים שהגנו על המרווחים עד המבצרים הבאים (כמו מצדית פטרסברג (צר') ומקלט פטרסברג (צר')).

מבנה המבצר

כמו רבים ממבצרי קו מאז'ינו נחלק מבצר מולבאנז' לשלושה חלקים:

• שערי הכניסה שנבנו בחלקו הדרום מערבי של המבצר. שערים אלו נחלקו לכניסת החיילים וכניסת התחמושת. הגישה לשער התחמושת כללה רחבת משאיות ומסילת רכבת צרה (טרזינה) להכנסת התחמושת לתוככי המבצר. שערים אלו הוגנו במספר אמצעים:
  • שער כניסת החיילים הוגן על ידי עמדה מבוצרת למקלע כפול, עמדה מבוצרת לתותח נ"ט 47 מ"מ וצריח משולב למקלע ותצפית.
  • שער כניסת תחמושת הוגן על ידי עמדה מבוצרת למקלע כפול, עמדה מבוצרת לתותח נ"ט 47 מ"מ ושני צריחים משולבים למקלע ותצפית.
• מערכות השירות נבנו במנהרות בעומק של 30 מטר מתחת לפני הקרקע. מעליות רגילות ומשא הובילו את החיילים והציוד מהכניסות לקרקעית המבצר. מסילות הרכבת נבנו כך שניתן היה להוביל קרונות למעלית המשא ולהוריד אותן למנהרות ולמחסני התחמושת. מערך השירות התת קרקעי כלל מגורי חיילים וקצינים, מטבח, מחסן מזון, שירותים, מרפאה, מיכלי מים וסולר, מתקני אוורור וסינון אוויר, מחסני תחמושת (אחד מרכזי שנקרא M1 ומספר מחסנים בקרבת הבלוקים שנקראו M2) ותחנת כוח של ארבעה גנרטורים. לכל אורך המנהרות הותקנו מסילות ברזל.
• בלוקי הלחימה כללו עשרה בלוקים כשמעל כל אחד מהם נבנו צריחי פלדה עבור תצפיתנים וכלי הנשק:
  • בלוק 1 היה בלוק רגלים שכלל צריח תצפית עם פריסקופ, צריח למקלע כפול וצריח משולב למקלע ותצפיתן.
  • בלוק 2 היה בלוק רגלים וכלל צריח מקלע כפול דגם 1935 (צר') ושני צריחים משולבים למקלע ותצפיתן.
  • בלוק 3 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח לתותח 81 מ"מ מדגם 1932 (צר'), צריח משולב למקלע ותצפיתן וצריח עבור רומה רימונים (צר').
  • בלוק 4 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח תותח 132 מ"מ דגם 1932 (צר') וצריח משולב למקלע ותצפיתן.
  • בלוק 5 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח לתותח 75 מ"מ דגם 1932 (צר').
  • בלוק 6 היה בלוק רגלים שכלל צריח מקלע בודד, צריח למקלע כפול וצריח משולב למקלע ותצפיתן.
  • בלוק 7 היה בלוק תצפית שכלל צריח תצפית עם פריסקופ וצריח משולב למקלע ותצפיתן.
  • בלוק 8 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח תותח 75 מ"מ דגם 1933 (צר') ושני צריחים משולבים למקלע ותצפיתן.
  • בלוק 9 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח תותח 75 מ"מ דגם 1933, צריח משולב למקלע ותצפיתן וצריח עבור רומה רימונים (צר').

ההיסטוריה של המבצר

בניית המבצר

בניית מבצר מולבאנז' הושלמה ב-1930 והוא אוכלס על ידי 701 חיילים חוגרים ו-24 קצינים מרגימנט הרגלים ה-169 (צר') ומרגימנט הארטילריה ה-151 (צר').

מלחמת העולם השנייה

במהלך הפלישה של גרמניה לצרפת, במאי ויוני 1940, לא נערך במקום קרב משמעותי. בסופו של דבר נאלצו החיילים הצרפתים להיכנע, במסגרת חתימת ממשלת צרפת על הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת, וללכת לשבי.

לאחר המלחמה

לאחר תום מלחמת העולם השנייה שמר צבא צרפת את בעלותו על רוב מבצרי כהגנה מפני פלישה אפשרית של חברות ברית ורשה למערב אירופה. לשם כך השקיע בשיפור המיגון של המבצרים (ומבצר מולבאנז' ביניהם). לאחר פיתוח הנשק הגרעיני בצרפת התפוגג החשש מפלישה כזו וצבא צרפת החל בתהליך מכירת חלק מהמבצרים לגופים אזרחיים פרטיים.

מבצר מולבאנג' עצמו נשמר בבעלות הצבא שערך בו התאמות מבניות. ב-1961 נמסר המבצר (יחד עם מבצר רושונווילה ומבצר סטריש) לשימושה של נאט"ו שהשקיעה כ-320 מיליון פרנק כדי להפוך את המבצרים למרכז פיקוד עבור מפקדת חילות האוויר הטקטיים הרביעיים של בעלות הברית.

ב-1967 עבר פיקוד האוויר של נאט"ו לבסיס רמשטיין והמבצר הועבר לאחריות רגימנט התקשורת ה-40 (צר') של צבא צרפת. להתאמת השימוש במבצר הפך בלוק 7 לחדר תקשורת. פעילות הצבא במקום נמשכה עד 1999 אז עבר הרגימנט לטיונוויל והמבצר ננטש (על אף שהמשיך להיות בבעלות הצבא).

ב-2006 פורקו הצריחים בבלוק 5 כדי להציגם במוזיאון הצמוד למבצר פרמון.

גלריה

• 
  צילום של המבצר לאחר שנכבש במלחמת העולם השנייה על ידי הגרמנים
• 
  בלוק 8 הכולל צריח תותח 75 מ"מ ושני צריחים משולבים למקלע ותצפיתן
• 
  כניסת התחמושת בתוך המבצר כשלצידה עמדת מקלע
• 
  כניסת התחמושת החיצונית כשלצידה עמדת מקלע ועמדת תותח נ"ט
• 
  צריח מקלע בבלוק 3
• 
  מפת המבצר

לקריאה נוספת

• Jean-Yves Mary, Alain Hohnadel, Jacques Sicard et François Vauviller (ill. Pierre-Albert Leroux), Hommes et ouvrages de la ligne Maginot, t. 1, Paris, éditions Histoire & collections, coll. « L'Encyclopédie de l'Armée française » (no 2), 2000 (réimpr. 2001 et 2005), 182 p. (מסת"ב 2-908182-88-2)
• Hommes et ouvrages de la ligne Maginot, t. 2 : Les formes techniques de la fortification Nord-Est, Paris, Histoire et collections, 2001, 222 p. (מסת"ב 2-908182-97-1).
• Hommes et ouvrages de la ligne Maginot, t. 3 : Le destin tragique de la ligne Maginot, Paris, Histoire et collections, 2003, 246 p. (מסת"ב 2-913903-88-6).
• Degon, André; Zylberyng, Didier, La Ligne Maginot: Guide des Forts à Visiter, Editions Ouest-France, 2014. מסת"ב 978-2-7373-6080-0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצר מולבאנז' בוויקישיתוף

• מבצר מולבאנז', באתר lignemaginot.com (בצרפתית)
• מבצר מולבאנז', באתר alsacemaginot.com (בצרפתית)
• מבצר מולבאנז', באתר wikimaginot.eu (בצרפתית)
• מבצר מולבאנז', באתר tracesofwar.com
• מבצר מולבאנז', באתר fr.aroundus.com (בצרפתית)
• מבצר מולבאנז', באתר alltrails.com (בצרפתית)
• מבצר מולבאנז', באתר lignemaginot.com
• מבצר מולבאנז', באתר lalignemaginot.wordpress.com
• מבצר מולבאנז', באתר festungsbauten.de (בגרמנית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מבצר מולבאנז'41671413Q3358734