מגאט איסקנדר שאה, סולטאן מלאקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגאט איסקנדר שאה
פטירה 1424
שם מלא מגאט איסקנדר שאה איבן אל-מרהום רג'א פרמסווארה
מדינה סולטנות מלאקה
סולטאן מלאקה ה־2
1414–1424
(כ־10 שנים)

הסולטן מגאט איסקנדר שאה איבן אל-מרהום רג'א פרמסווארה (נפטר ב-1424) היה הסולטאן השני של סולטנות מלאקה ובנו של פרמסווארה, מייסד הסולטנות. דבר קיומו של מגאט איסקנדר שאה היה נתון למחלוקת לאורך השנים. היו שטענו כי הוא למעשה פרמסווארה לאחר שהמיר את דתו והתאסלם, ואילו אחרים טוענים כי הוא בהכרח אדם אחר והשליט השני של מלאקה[1].

לפי מקורות היסטוריים, היו לו יחסים טובים עם שושלת מינג והאימפריה הסינית, וכן נהג לשלם מיסים לסין באופן קבוע. במקורות פורטוגזיים נכתב כי הוא דחף להעברת הסוחרים מסינגפור למלאקה[2].

ביוגרפיה

בשל סתירות שהתגלו בין המקורות הסיניים, המלאיים והפורטוגזיים, קיימת אי-הסכמה בדבר השליטים הראשונים של סולטנות מלאקה. התעודות המלאיות מעלות כי מייסדה של מלאקה היה איסקנדר שאה, ואילו הפורטוגזים מעניקים לו את השם פרמסווארה, ולדבריהם איסקנדר שאה היה הבן שלו. מהצד הסיני, נטען כי בנו של פרמסווארה נקרא מגאט איסקנדר שאה. החוקר ריצ'רד אולף וינדסטדט(אנ') היה בין הראשונים לתמוך בדבר קיומו של מגאט איסקנדר שאה כבר ב-1935. עם זאת, הוא חזר בו זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה עם מציאת סומה אוריינטל מאת החוקר הפורטוגזי טומה פירס ב-1944[3]. מנגד, טוען ז'ורג' ס. דס כי איסקנדר שאה היה שמו של פרמסווארה לאחר שהתאסלם[4].

בספר שהוצא לאור על ידי המכון ללימודי דרום-מזרח אסיה הועלו ראיות לכך שמגאט איסקנדר שאה היה השליט השני של מלאקה. במאמר שפורסם נטען כי פרמסווארה ביקר בסין ב-1411 וכי לא ייתכן שהסינים היו טועים ומכנים את האדם שביקר אותם שלוש שנים מאוחר יותר כבנו[3].

על פי ההיסטוריה של מינג "הנסיך מוגאסקנדרשאה שילם מס לסין ב-1414. אחרי שעודכן שאביו של הנסיך מת, הקיסר נתן לו מטבעות זהב והעניק לו את תואר היורש. אחרי כן איסקנדר שאה החל לשלם מיסים קבועים לקיסר"[5].

דתו

לפי סומה אוריינטל, בנו של פרמסווארה התאסלם בגיל 72 ומת כשהיה כבן[3]80.

לפי חלק מההערכות, ייתכן שהתאסלמותו של מגאט איסקנדר שאה הקלה עליו לקשור קשרים עם ג'וגראט ובנגל.

קישורים חיצוניים

  • ג'ונתן ה. פינג, Middle Power Statecraft: Indonesia, Malaysia, and the Asia Pacific, Ashgate, 2005, ISBN 9780754644675

הערות שוליים

  1. ^ Iskandar Shah, Ann Cheryl Low, Singapore Infopedia
  2. ^ ג'ון נ. מיקסיץ', Singapore and the Silk Road of the Sea, 1300-1800, NUS Press, 2013, ISBN 9789971695743
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Admiral Zheng He and Southeast Asia, עריכה: לאו סוריאדינאטה, Institute of Southeast Asian Studies, 2005, ISBN 9789812303295
  4. ^ ז'ורז' ס. דס, The Indianized States of South-East Asia, University of Hawaii Press, 1968, ISBN 9780824803681
  5. ^ 明史/卷325
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0