מגדל מרטלו בחוף סנדיקוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל מרטלו בחוף סנדיקוב
James Joyce Tower and Museum1.JPG
מידע כללי
סוג מוזיאון ביוגרפי
הנוף הנשקף מגג המגדל
חדר המגורים במגדל

מגדל מרטלו בחוף סנדיקוב (מוכר גם כ"מגדל ג'יימס ג'ויס") בדבלין, אירלנד, הוא מגדל מרטלו הממוקם כ-12 קילומטרים מדרום לדבלין. המגדל שימש למגוריו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס במשך כשבוע אחד בשנת 1904. המגדל הונצח באפיזודה הראשונה של ספרו יוליסס, וזהו מקור פרסומו. כיום משמש המגדל כמוזיאון להנצחת הסופר.

המגדל הוא אחד מכ-30 מגדלי מרטלו שבנו הבריטים על אדמת אירלנד בתחילת המאה התשע עשרה כדי להגן על האי מפלישות צרפתיות. המגדל בחוף סנדיקוב נבנה יחד עם עוד 15 מגדלים בסביבת דבלין לאחר שהבריטים פרסמו את חוק ההגנה של 1804, שנועד לספק הגנה על חופי בריטניה ומושבותיה מפלישות צרפתיות בתקופת נפוליאון. המגדל, כמו מגדלים דומים לו, הוקם בתצורה של מגדל צרפתי בקורסיקה, שהדף פלישה בריטית ב-1794.

מבנה המגדל ושימושיו הצבאיים

למגדל תצורה של גליל. גובהו כ-12 מטרים, ועובי קירותיו כ-2.4 מטרים[דרוש מקור]. הוא כולל שתי קומות וגג, שהמעבר ביניהן מתבצע בגרם מדרגות לולייני צר. הגישה לקומת הקרקע של המגדל הייתה מקומת הביניים בלבד. בקומת הקרקע שכן מחסן אבק השריפה. דלת הכניסה למגדל הייתה בקומת הביניים, חדר עגול שהוקצב למגורים. חיל המצב במגדל כלל בין שנים עשר לשמונה-עשר איש, שעליהם הופקד סרג'נט. דלת הכניסה למגדל הובילה ישירות לקומת הביניים, ואליה הוביל סולם בגובה של כשלושה מטר. הדלת שנחשבה לנקודת תורפה, פנתה לכיוון ההפוך לים.

על גג המבנה ניצב תותח בעל טווח של כקילומטר וחצי.

בידיים אזרחיות

החל מ-1904 הוסב המבנה לשימושים אזרחיים. הסטודנט לרפואה אוליבר סנט ג'ון גוגארטי שכר את המגדל ממשרד המלחמה הבריטי לשם מגורים, תמורת 8 לירות שטרלינג לשנה. בספטמבר הזמין גוגארטי את ידידו, ג'יימס ג'ויס, להתגורר עמו במגדל. לאחר כשבוע של מגורים משותפים רבו השניים, ונפרדו ללא שוב. ג'ויס, שעזב את אירלנד כחודש לאחר האירועים, הנציח אותם בפרק טלמאכוס, הפרק הפותח את יצירתו "יוליסס":

"בחדר המרכזי הקודר והמקומר של המגדל נעה נמרצות דמותו-בחלוק של באק מאליגן [1] אנה ואנה לפני האח, מעלימה ומגלה את הבהובה הצהוב. שתי אלומות אור-יום רך צנחו מצריחי המגן הגבוהים על אבני המרצפת: ובמפגש קרניהן ריחף ענן של עשן-פחמים ואדי שומן מטוגן, מסתחרר."

יוליסס, טלמאכוס, עמוד 22. תרגום: יעל רנן

בשנת 1954 רכש את המגדל האדריכל מייקל סקוט, שהסב אותו בעזרת ידידיו, ובהם הבמאי ג'ון יוסטון, למוזיאון. המוזיאון נחנך ב-16 ביוני ("בלומסדיי") 1962, בנוכחות סילביה ביץ', המוציאה לאור של "יוליסס". ב-1978 הוסף אולם תצוגה בקומת הקרקע ונפתח פתח בקירות המגדל המשמש כיום לכניסה למוזיאון. שמו של המוזיאון הוסב ל"מוזיאון ג'יימס ג'ויס", ומוצג ובו חדר המגורים של ג'ויס ושותפיו למגדל. בקומת הכניסה של המוזיאון נמצאים אולם תצוגה, חנות מזכרות וספרים הקשורים ליוליסס ומגג המגדל קיימת תצפית טובה על מפרץ דבלין.

בבלומסדיי נערכות במגדל הקראות של קטעים מיוליסס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ באק מאליגן מבוסס על דמותו של גוגארטי


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0