מדינה מנודה
מדינה מנוּדה (נקראת גם מדינה מצוֹרעת) היא מדינה דחויה מקרב הקהילה הבין-לאומית, אם מבחירה של המדינה עצמה או בגלל החלטות של הקהילה הבין-לאומית.
רקע
עד למאות השנים האחרונות, הסמכות להגדיר מדינה כמנודה או מצורעת, הייתה ברורה יחסית, ולעיתים קרובות נתונה בידי רשויות דתיות. האימפריה העות'מאנית למשל, נחשבה כמנודה על ידי מדינות אירופה החל משלום וסטפליה בשנת 1648 ועד המאה התשע עשרה על בסיס דתי.[1] עם זאת, בתקופה מאוחרת יותר, הקריטריונים וההשלכות הנלוות להכרה במדינה מנודה, כמו גם הרשויות הקובעות, הם נושא למחלוקת.
לפי קריטריונים מסוימים מדינות יכולות להיחשב מנודות בקרב המדינות השכנות להן. לפי קריטריונים אחרים, גוף בינלאומי (כגון האומות המאוחדות) או אולי קונצנזוס בין מדינות מסוימות עשויים לשלוט במשמעות או בשימוש במונח.[2]
הגדרות
לפי הגדרה אחת מדינה מנודה היא "מדינה חסרת עוצמה רכה משמעותית",[3] כלומר אין לה יכולת להשיג שיתוף פעולה עם מדינות אחרות באמצעות אטרקטיביות והשפעה חיובית, אלא רק דרך כפייה. באופן דומה, המילון "The Penguin Dictionary of International Relations" מגדיר את המדינות המצורעות כ"מדינות אשר מתוקף המערכות הפוליטיות שלהן, עמדותיהן האידאולוגיות, מנהיגותן או התנהגותן הכללית, סובלות מבידוד דיפלומטי ומגינוי מוסרי עולמי נרחב".[4]
לפי הגדרה אחרת מדינה מנודה היא "מדינה שהואשמה בהפרת הנורמות המרכזיות של הקהילה הרחבה שלה, ובכך תויגה כסוטה". בנורמות הכוונה ל"ציפיות קולקטיביות להתנהגות נאותה של שחקנים בתוך זהות נתונה". נורמות מרכזיות הן כללי התנהגות מקובלים שנדרשת הצדקה מיוחדת כדי שמדינות אחרות יקבלו את הפרתם".[5] הגדרה מפורטת יותר: "מדינה מנודה היא מדינה שמדיניות הפנים שלה או התנהלותה הבינלאומית פוגעות קשות בקהילה העולמית או בקבוצה משמעותית של מדינות".[6] הגדרה מפרטת יותר: מדינה מנודה היא "מדינה בעלת מדיניות פרובוקטיבית או שאיפות טריטוריאליות מרחיבות (אנ'), שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם מדינות שכנות או שמאיימת על מדינות אחרות ברכישת נשק גרעיני".[7]
קריטריונים להגדרת מדינה מנודה
כמה מאפיינים להגדרת מדינה מנודה:
- היעדר דמוקרטיה בסגנון מערבי.
- קידום אידאולוגיות רדיקליות במדיניות פנים וגם במדיניות חוץ.
- החזקת נשק להשמדה המונית. נשק גרעיני, כימי או ביולוגי שעלול לאיים על הביטחון האזורי ואף העולמי.
- מעורבות בטרור בין-לאומי.
- ביצוע פעולות תוקפנות צבאיות בחו"ל.
מאפיין נוסף אפשרי הוא מעורבות המדינה בסחר בסמים בינלאומי.[8]
הפרשן והפעיל הפוליטי נועם חומסקי הכריז בשנת 2003 ושוב בשנת 2014 כי ארצות הברית הפכה למדינה מצורעת. שתי ההצהרות התבססו הן על ההפרה הבוטה של חוקים בין-לאומיים על ידי ארצות הברית והן על תוצאות סקרי גאלופ שהראו שרק 10 אחוזים מהאנשים ברחבי העולם תמכו במלחמת עיראק וכי 24 אחוזים מהאנשים בעולם האמינו שארצות הברית מייצגת את האיום הגדול ביותר על שלום העולם.[9][10]
רשימה של מדינות מנודות
מדינות מנודות כיום
אפגניסטן[11]
בלארוס[11]
גינאה המשוונית[11]
איראן[11]
ישראל[11][12]
מיאנמר[11]
קוריאה הצפונית[11]
רוסיה[11]
סוריה[11]
טורקמניסטן[11]
ונצואלה[11]
מדינות מנודות בעבר
אלבניה[11]
צ'ילה[11]
גרמניה[11]
קוסובו[11]
פרגוואי[11]
סודאן[11]
זימבבואה[11]
ארגנטינה[11]
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו[11]
האיטי[11]
ליבריה[11]
דרום אפריקה[11]
אוגנדה[11]
קמבודיה[11]
אריתריאה[11]
עיראק[11]
לוב[11]
סרי לנקה[11]
אוזבקיסטן[11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ohn Baylis Steve Smith Patricia Owens, The Globalization of World Politics, Oxford University press, 2017
- ↑ Russia, Pariah Statehood, and the Future of Global Economic Governance, International Social Science Review logo
- ↑ Ian Bellany (2007). Terrorism and Weapons of Mass Destruction: Responding to the Challenge. Routledge. p. 21. ISBN 9781134115266.
- ↑ Evans, Graham; Newnham, Jeffrey (1998). The Penguin Dictionary of International Relations (as cited in Lawal, 2012). Penguin Books. p. 227. ISBN 9780140513974. נבדק ב-14 באוגוסט 2014.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Weiss, Ari B. (2012). Revolutionary Identities and Competing Legitimacies: Why Pariah States Export Violence (Thesis). Carbondale, IL: Southern Illinois University, Carbondale. pp. 2, 15. נבדק ב-14 באוגוסט 2014.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Geldenhuys, Deon (5 במרץ 1997). "PARIAH STATES IN THE POST-COLD WAR WORLD: A CONCEPTUAL EXPLORATION" (PDF). SAIIA Reports (2). אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 ביוני 2015. נבדק ב-14 באוגוסט 2014.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Michael P. Marks (2011). Metaphors in International Relations Theory. Palgrave Macmillan. pp. 129–132. ISBN 9780230339187.
- ↑ Deon Geldenhuys, PARIAH STATES IN THE POST-COLD WAR WORLD: A CONCEPTUAL EXPLORATION, SAIIA REPORTS South african Report of International Affairs, Number two בתוך: https://web.archive.org/web/20150610031805/http://dspace.africaportal.org/jspui/bitstream/123456789/29746/1/SAIIA%20Reports%20no%202.pdf?1
- ↑ Mayer, Dennis (24 במרץ 2003). "U.S. is now a 'pariah state,' Chomsky says". The Daily Free Press. Back Bay Publishing Co. Inc. נבדק ב-14 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Chomsky, Noam (1 במאי 2014). "The Politics of Red Lines". In These Times. The Institute for Public Affairs. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2014. נבדק ב-14 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 11.00 11.01 11.02 11.03 11.04 11.05 11.06 11.07 11.08 11.09 11.10 11.11 11.12 11.13 11.14 11.15 11.16 11.17 11.18 11.19 11.20 11.21 11.22 11.23 11.24 11.25 11.26 11.27 11.28 11.29 List of the 11 current Pariah States, Worlddata.info
- ↑
איתן אבריאל, תתחילו להתרגל: ישראל מדינה מצורעת, וזה גורם לנזקים חמורים, באתר TheMarker, 16 ביוני 2024
מדינה מנודה42010290Q3303230