רבי מאיר שיף
| מהרם שיף | |
| לידה |
1605 ה'שס"ה |
|---|---|
| פטירה |
1641 (בגיל 36 בערך) כ' באדר ה'ת"א |
| מקום פעילות | גרמניה |
| כינוי | מהר"ם שיף |
| תחומי עיסוק | רב,ראש ישיבה, פרשן התלמוד |
| חיבוריו | חידושי מהר"ם שיף, דרושים נחמדים |
| תקופת פעילות | שפ"ב–ת"א |
| רבותיו | אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים כ"ץ, רבי ישעיה הלוי הורוביץ |
| תלמידיו | רבי יהודה מילר רויטליגן |
| בני דורו | מהר"ם מלובלין, מהרש"א |
| בת זוג | שפרינץ |
| ילדים | שמואל זנוויל, הינלה הנדלן |
נוסח מצבת ציון קברו
|
|---|
|
הכהן הגדול מוהר"ר מאיר שיף
דודי ירד לגנו כשמש בלא זמנו נשבה ארונו צדיק לבית מלונו לפני ד' לרצונו הגאון המופלג בחריפות ובקיאות כמוהר"ר מאיר במהר"ר יעקב יצ"ו הכהן ונקבר יום א' א"ך אדר (ת"א) לפ"ק איכה ישנה כתם כהונה תורה ומלכות תנצב"ה אמן |
רבי מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה, 1605 – כ"א באדר ה'ת"א, 2 במרץ 1641[1]) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה. כתב חיבורים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי מהר"ם שיף" המודפסים בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם.
ביוגרפיה
נולד לרבי יעקב כ"ץ-שיף, שכיהן כראש הישיבה ואב בית הדין בפרנקפורט דמיין[2], ולגוטל בת רבי יעקב גינצבורג[3]. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת שס"ה[4].רבותיו היו אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים כ"ץ, ורבי ישעיה הלוי הורוביץ, בעל השל"ה[5]
בשנת שפ"ב (1622) התמנה לדיין בפולדה ובהמשך נבחר לרב וראש ישיבה, שמו יצא ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. בין תלמידיו היה רבי יהודה מילר רויטליגן, מחבר ספר שבות יהודה[6] כן נודע כבעל דרשן[7] . לפני מותו בשנת ה'ת"א (1641) נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א. הוא הותיר בן יחיד, שנפטר ללא צאצאים, ובת[8].
תמצית משיעוריו על כל הש"ס שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד הבבלי הנפוצות, בשם חידושי מהר"ם שיף. על הספר נכתב פירוש מאת הרב מרדכי מארדוש מפוריצק. רבים מחיבוריו נשמרו בכתב יד בפרנקפורט, ונשרפו בשרפה שפרצה שם בכ"ד בטבת ה'תע"א.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' מאיר (בר' יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר HebrewBooks
- רבי דוד הלחמי, רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
מאיר בן יעקב שיף, דף שער בספרייה הלאומית
- ספרו
- חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר היברובוקס
- שלמה רסקין, רבי מאיר שיף ה"מהרם שיף", קברי צדיקים באשכנז, תש"ע, עמ' 42-51, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ מאיר וונדר, חלק ה', מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, עמ' 241 וישנן דעות נוספות.
- ↑ הרב משה פוליטנסקי, אלה תולדות, בני ברק, חשון תשפ"ו, עמ' י"ז.
- ↑ מבוא לספר דרושים נחמדים, עמ' 32, באתר היברובוקס.
- ↑ תיארוך זה תואם לנכתב על מצבתו, ראו מבוא לספר דרושים נחמדים, באתר היברובוקס.
- ↑ רבי מאיר שיף, דרושים נחמדים, עמ' 33.
- ↑ על התורה כתב יד, ושם מביא דרוש ממנו.
- ↑ ראו מיכאל הנדל, תמונות מן העבר, עמ' 101, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) על דרשה שנשא בוורמייזא בעת הכנסת ספר תורה
- ↑ שאחד מצאצאיה הוציא לאור את ספרו "חידושי מהר"ם שיף".
מאיר שיף36866367Q6810262