מה תפחדי

מה תפחדי
מַה תִּפְחֲדִי, נַפְשִׁי, וּמַה תָּגוּרִי? / שִׁכְנִי וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי! אִם נֶחְשֱׁבָה תֵבֵל קְטַנָּה לָךְ כְּכַף, / אָנָה, עֲנִיָּה סֹעֲרָה, תָּתוּרִי? טוֹב מֵהֲלֹך אָנֶה וְאָן כִּי תֵשְׁבִי / לִפְנֵי אֲדוֹנַיִךְ וְלֹא תָסוּרִי. אִם מֵאֱנוֹשׁ תִּנָּזְרִי – תֵּעָזְרִי / וּשְׂכַר פְּעֻלָּתֵךְ אֲזַי תָּשׁוּרִי. אִם תַּאֲוַת נַפְשֵׁךְ כְּעִיר מִבְצָר – הֲלֹא / תִּפֹּל בְּיָדֵךְ, אִם מְעַט תָּצוּרִי. אֵין לָךְ בְּקֶרֶב הָאֲדָמָה נַחֲלָה: / עוּרִי לְבַקֵּשׁ אַחֲרִיתֵךְ, עוּרִי!

"מה תפחדי" הוא שיר עברי מאת המשורר היהודי־ספרדי רבי שלמה אבן גבירול. השיר משתייך למסורת שירת ספרד, ומתאפיין בפנייה ישירה של הדובר אל נפשו ובדיון בשאלות קיומיות של חיים, מוות ומשמעות.

נוסח השיר השתמר בדיואנים של אבן גבירול ונדפס בין היתר בספריהם של חיים שירמן ויהודה רצהבי. נוסח נוסף מופיע באתר פרויקט בן-יהודה.

תוכן ומשמעות

השיר בנוי כפנייה ישירה של הדובר אל נפשו, בניסיון להרגיעה ולהדריכה. כבר בפתיחה נשמעת קריאה להתגבר על פחדים ולחדול מנדודים וחיפוש מתמיד אחר מקום ומפלט.

הדובר מציג תפיסה שלפיה אין טעם בחיפוש אחר ביטחון בעולם החומרי, המתואר כבלתי יציב וחסר אחיזה, וקורא לנפש להתייצב „לפני אדוניך” – כלומר, למצוא יציבות ומשמעות במסגרת רוחנית־דתית.

בהמשך מתוארת הדרך הראויה לאדם: התרחקות מההמון, שליטה בתאוות והפניית המבט אל השכר העתידי. הסיום מדגיש כי לאדם אין נחלה קבועה בעולם הזה, ולכן עליו „לבקש אחריתו” – ביטוי המעניק לשיר ממד מוסרי וקיומי ברור.

סוגה ספרותית

השיר משתייך למסורת שירי ההגות והמוסר בשירת ספרד. שירים מסוג זה עוסקים בשאלות של תכלית החיים, התמודדות עם פחדים ועם סופיות הקיום, ולעיתים כוללים פנייה ישירה אל הנפש או אל האדם עצמו. שירי ההגות בדרך כלל קצרים, מגובשים ומלוטשים היטב. שירים אלה השתלבו היטב ברוח התקופה. שירי מוסר ופרישות, הקוראים לאדם להימנע ממנעמי החיים, ולעסוק במושכלות בלבד, היו נפוצים בשירה הערבית בספרד, והשפיעו על המשוררים העבריים.

אמצעים אומנותיים

השיר משופע באמצעים אומנותיים, בדומה לשיריו האחרים של שלמה אבן גבירול ולשירה העברית בתור הזהב בספרד בכלל.

• תפארת הפתיחה – הבית הראשון מדגים באופן מובהק את תופעת „תפארת הפתיחה”: הוא מנוסח בלשון בהירה ועצמאית, יוצר תקבולת מלאה בין הדלת והסוגר, ומשתמש בכפל לשון במילה "גורי" (פחד ומגורים). כמו כן הבית משמש מעין כותרת רעיונית לשיר כולו.
• שאל רטורית- השאלה בפתיחה "מה תפחדי נפשי ומה תגורי" היא שאלה רטורית, שמאפיינת פעמים רבות את הבית הפותח בשירה הערבית בימי הבינים.
• פנייה ישירה לנפש – השיר בנוי כדיבור אל הנפש („מה תפחדי, נפשי”), אמצעי היוצר קרבה רגשית ומדגיש את הממד הפנימי והקיומי.
• מבנה הדלת והסוגר – כל שורה בנויה משתי צלעות היוצרות הקבלה רעיונית ולעיתים גם ניגוד.
• חריזה – השיר כתוב במבנה חריזה אחיד, כמקובל בשירת ספרד.
• שיבוצים ורמיזות מקראיות – השיר רצוף בצירופים ובקונטציות מן המקרא בכל הבתים. למשל הבית הפותח, "מה תפחדי, מה תגורי", בדומה ל"וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי". ומקומות נוספים במקרא, שימוש כפול במילת השאלה "מה" בשאלה רטורית, הקרוב במשמעותו ל"מא" בערבית כמילת שלילה. וכמו הבית הסוגר: „אין לך בקרב האדמה נחלה/ עורי לבקש את אחיתך, עורי”,מתכתב עם "לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ, יֹאכֵלוּן. וְנַחֲלָה לֹא-יִהְיֶה-לּוֹ, בְּקֶרֶב אֶחָיו: ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ. ועם שירת דבורה: "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר", המשורר מעודד את נפשו ללבוש עוז כמו דבורה הנביאה, לעזוב את מקום מגוריו, ולעסוק בענייני הרוח, כמו הלוויים שאין להם נחלה.

לקריאה נוספת

• שלמה אבן גבירול, "ילקוט שירים לאבן גבירול וליהודה הלוי", ערך ופירש יהודה רצהבי, עם עובד, 1974.
• חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, מוסד ביאליק.

קישורים חיצוניים

• שלמה אבן גבירול, "מה תפחדי" בפרויקט בן-יהודה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מה תפחדי43061939