רבי שלמה אבן גבירול

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שלמה אבן גבירול
שגיאת לואה ביחידה יחידה:PropertyLink בשורה 439: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה

רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (10211058[1]) היה משורר ופילוסוף יהודי בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד.

קורות חייו ואישיותו

נולד במאלגה שבדרום ספרד, חי תקופה ארוכה בסרגוסה, משם עבר לגרנדה, ונפטר בוולנסיה. בחייו סבל מתחלואים שונים, ובעיקר ממחלת עור קשה, ונפטר בגיל צעיר. רבים משיריו עוסקים בייסורים שעברו עליו. כך, לדוגמה, בשירו "כאבי רב" הוא הצהיר: "כאבי רב ומכתי אנושה, וכוחי סר ועצמותי חלושה, ואין מנוס ואין מברח לנפשי, ואין מקום תהי לי בו נפישה". כדרך משוררים רבים בתקופתו מצא לו רבי שלמה אבן גבירול פטרון שדאג למחייתו, יקותיאל אבן חסאן, ובמות פטרונו נשא עליו רבי שלמה אבן גבירול קינות.

רבי שלמה אבן גבירול לא מיעט בערך עצמו. פעמים רבות כתב על מעלתו בחכמה ולעיתים אף בהשוואה לבני דורו - "והנני בשש עשרה שנותי, ולבי בָן (=קנה בינה) כלב בן השמונים", "בין כל פתלתול וסכל לבו כלב תחכמוני".

יצירותיו והגותו

רבי שלמה אבן גבירול הוא היחיד מבין הפילוסופים היהודיים שהאריך לבסס את התפיסה הנאופלטונית המטאפיזית. הוא כתב חיבור פילוסופי חשוב בשם מקור חיים (ידוע בשמו הלטיני: Fons Vitae) העוסק במטפיזיקה. הספר עוסק בחלוקה בין חומר וצורה, ובנקודות מסוימות הוא חולק על אריסטו. על פי הספר, בכל הבריאה ישנו חומר משותף שהצורה מחלקת. אף לשכלים הנבדלים יש חומר וצורה. עד לחומר הקדמון הנושא את הצורה החומר הוא הפוטנציאל והצורה היא הדינמיקה. אבן גבירול מבסס את המיצוע של שכל-נפש-טבע. מקבל את יצירת יש מאין, ואותו "יש" הוא ממוצע בין סופיות בזמן לבין אינסופיות. הרצון עומד בין הבורא לבין הנברא.

הספר נלמד רבות בקרב הסכולסטיקה הנוצרית והשפיע רבות על מלומדים נוצריים. הספר השתמר בלטינית בלבד, בקרב הכנסייה, ומחקריו של החוקר שלמה מונק שהוכיחו שהספר נכתב בידי אבן גבירול עוררו סנסציה.

ספר נוסף המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול הוא "תיקון מידות הנפש", המתאר את המידות הטובות והרעות ונכתב במקור בערבית.

ספר נוסף שנכתב על ידי רבי שלמה אבן גבירול הוא ספר "מבחר הפנינים" והוא לקט של אמרות מוסריות, אשר על פי החוקרת שרה כ"ץ ייתכן שנכתב כעבודה מקדימה לספר "תיקון מידות הנפש".[2]

יצירותיו בשירה ובפיוט הן רבות, ואחת החשובות בהן היא השירה הדתית כתר מלכות, הכוללת הן בקשה ותחינה מרבונו של עולם, והן הכרה בעליונותו הגמורה: "מי יביע נוראותיך? מי ישוחח גדולתך? מי יגיע לרוממותך?". רבים מפיוטיו עצובים ומקוננים על מצבו בחייו: חולה ומורחק מהחברה השואף לגבהים של חכמה. עוד מיצירותיו הידועות בסדורי אשכנז, קינת "שומרון קול תתן" הנאמרת בליל תשעה באב וביומו, ובסליחות לשבעה עשר בתמוז "שעה נאסר וגם נמסר".

יצירתו המפורסמת בתחום הלכתי-למחצה היא ה"אזהרות" לשבועות, כשהאזהרות שכתב זכו אף לפירושים, כמו "זוהר הרקיע" של רשב"ץ ו"נר מצווה".

יצוגיו בתרבות הישראלית

על שמו קרוי רחוב אבן גבירול בתל אביב וכן רחובות בערים נוספות.

בשנת 2009 הקליטו ברי סחרוף ורע מוכיח אלבום שלם של שירי רבי שלמה אבן גבירול, בשם "אבן גבירול, אדומי השפתות".

בשנת 2012 יצא במסגרת פרויקט עבודה עברית דיסק בשם "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" המכיל שלושה משירי רבי שלמה אבן גבירול.

ראו גם

לקריאה נוספת

בקטלוג בית הספרים הלאומי מאות פריטים של אבן גבירול. ספרי שירי חול ושירי קודש, פילוסופיה ופרשנות. אבן גבירול הוא אחד היוצרים העבריים האהודים והנפוצים ביותר. להלן כותרי ספרים עליו ועל יצירתו:

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. קיימות מספר גרסאות בנוגע לשנות חייו, בספרייה הווירטואלית של מטח מופיע הערך שלמה אבן גבירול מהאנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית ושם כתוב: "נולד במלגה סביב 2–1020 ומת ב-8–1057 או לפי עדות יחידה ב-70-1069." לעומת זאת בספר תחכמוני מהמאה השתים עשרה כתוב: "ובסוף ימי הנגיד נולד ר' שלמה הקטן אשר הניף בשמי השיר ולא בא עוד כבושם ההוא... ובן תשע ועשרים נרו כבה / ועד השלושים לא בא". בקיצור ספר זכר צדיק לרב יוסף אבן צדיק מופיע שמת בשנת ד'תת"ל.
  2. שרה כ"ץ, "אבן גבירול כבעליו של ספר 'מבחר הפנינים'", מתוך: פיתוחים פתוחים ואטורים - עיוני מחקר ביצירת שלמה אבן גבירול; וכן 'על מחברו של ספר 'מבחר הפנינים', סיני קג עמ' קפ - קפב ; וראו גם: יהודה רצהבי, 'מקורותיו הערביים של 'מבחר הפנינים', סיני, קב, עמ' צז-קס.
  3. מבוא והקדמה מתוך הספר "שלמה אבן גבירול: שירים" באתר טקסט, פברואר 2007


תקופת חייו של רבי שלמה אבן גבירול על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0