מודדי מים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמודדי מים
מיון מדעי

מודדי מים[1] (שם מדעי: Hydrometridae, מיוונית מים-Hydro, למדוד-mètre) הם משפחה של פשפשים מימיים למחצה החיים על פני המים ובקרבתם. שמם נובע מצורת הראש והגוף המוארכים וסביבת מחייתם המדמה אותם לסרגל מדידה על פני המים. בעולם ידועים יותר מ-147 מינים. בישראל מצוי רק מין אחד מודד-מים שכיח (Hydrometra stagnorum).

מראה חיצוני

מודדי מים בעלי צבע אפרפר או חום בהיר וגוף ארוך יחסית של 8 מ"מ, אם כי חלקם יכולים להגיע גם לאורך של 15 מ"מ. גופיהם ורגליהם ארוכים ודקים, ומזכירים בצורה שטחית קבניים ואף מקלונאים ששייכים לסדרה אחרת לחלוטין. הראש מוארך, ובעל עיניים בולטות באמצע אורכו. המחושים ממוקמים בקצה הראש. פיסת הרגל בעלת 3 פרקים. המשפחה ברובה חסרת כנפיים, אם כי יש צורות מכונפות. חלקים שונים של גופם, לרוב הצד הגחוני והרגליים, מכונסים במיקרו או מאקרו שיערות, העוזרות להם לפזר את משקל גופם על שטח פני המים.

תפוצה ואקולוגיה

מודדי מים נפוצים למדי ברחבי העולם. עם זאת, המגוון הגדול ביותר נמצא באזורים הטרופיים, כאשר רק הסוג Hydrometra מופיע במקומות אחרים. הסוגים Chaetometra ו- Dolichocephalometra אנדמים לאיי מרקיז, שם כמעט כל שאר ה-Gerramorpha נעדרים.[2] הם מופיעים בדרך כלל על הגדה, חלוקי נחל או פני המים בשולי אגמים, בריכות ואדמות ביצות, לרוב במקומות נטולי דגים. הם מעדיפים להתחבא בסביבה של צמחיית מים או לצאת בהליכה איטית באיזורים חשופים יותר, אך ינועו במהירות כאשר מפריעים להם.[3] בהיותם אוכלי נבלות הם ניזונים מטרף בעלי חיים שנפלו ונלכדו במים. קפזנבאים וזחלי יתושים מהווים חלק נכבד ממזונם. הם מטפסים טובים ויטפסו על צמחים כדי לחפש טרף או כדי להטיל את הביצים שלהם מעל המים. לרוב הם בעלי חמישה שלבי נימפה, והופכים לבוגרים תוך ארבעה עד שישה שבועות.

מיון

  • על משפחה Heterocleptinae
    • סוג Heterocleptes
    • סוג Veliometra
  • על משפחה Hydrometrinae
    • סוג Baciliometra
    • סוג Chaetometra
    • סוג Dolichocephalometra
    • סוג Hydrometra
  • על משפחה Limnobatodinae
    • סוג Limnobatodes

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודדי מים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 4 - "החי במים", הוצאת משרד הביטחון, תל אביב. עמ' 123.
  2. ^ Randall T. Schuh & James A. Slater (1995). True Bugs of the World (Hemiptera: Heteroptera). Cornell University Press. pp. 95–6. ISBN 0-8014-2066-0.
  3. ^ Donald Joyce Borror; et al. (1998). A Field Guide to Insects: America north of Mexico. Houghton Mifflin. pp. 125–126. ISBN 0-395-91170-2.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0