מוזיאון יפו לעתיקות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון יפו לעתיקות
Antik Saray1.jpg

מוזיאון יפו לעתיקות שוכן בבית הסראייה הישן ביפו העתיקה ומוצגים בו ממצאים מחפירות ארכאולוגיות ביפו.

היסטוריה

לאחר הקמת מדינת ישראל ולאור בריחת הערבים מהכפרים שסביב תל אביב, החלו יעקב קפלן ואחרים בחפירות הצלה בתל אביב-יפו המתפתחת טרם יקברו עתיקותיה לעד תחת שלמת בטון ומלט. בתחילה סודרו הממצאים בחדר בקריה, בכמעין מוזיאון[1] ובתל קסילה[2] ולקראת סוף 1950 הוחל בהקמת מוזיאון לעתיקות תל אביב במשכן זמני בקריית שלום[3].

המוזיאון נפתח ב-17 באוקטובר 1951 והוא כלל חדר מוצגים וחדר עיון[4]. בכניסה הראשית הוצגו תמונות מהחפירות ובפרוזדור הוצגו תרשימים מהחפירות. לצד המוזיאון התקיים בית מלאכה לרפאות כלי חרס[5][6]. במרץ 1955 נחתם עם ד"ר ולטר מוזס הסכם להקמת מוזיאון הארץ והכוונה הייתה לשכן את המוזיאון לעתיקות של תל אביב יפו בקריית המוזיאונים ברמת אביב, ליד תל קסילה. עוד קודם לכן נסגר המוזיאון הארעי באבו כביר כדי שהמבנה יוכל לשמש את המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע[7][8].

לקראת סוף שנת 1955 הוחלט למקם את מוזיאון העתיקות ביפו. תחילה דובר על שימוש במסגד ההרוס בשטח הגדול[9], אך בתחילת 1956 הוחלט למקם את המוזיאון בבית המרחץ של בית הסראייה הישן[10]. בהמשך הוחלט שהמוזיאון יהיה בקישלה ולא בבית המרחץ, בו נפתח מועדון לילה[11]. בספטמבר 1957 דווח על תחילת העבודות להקמת המוזיאון[12]. המוזיאון יועד לכלול מדור ארכאולוגי, מדור אתנוגרפי ומדור לתולדות חברת "פרדס"[13]. המוזיאון נחנך ב-19 בינואר 1961, והוא היה תחת הניהול של מוזיאון הארץ[14].

ביולי 1970 מינה יו"ר הוועד המנהל של מוזיאון הארץ ועדת חקירה פנימית לבדוק את המצב במוזיאון, לאור האשמות הדדיות בין אנשי צוות המוזיאון[15]. באוגוסט 1982 פיטר רחבעם זאבי, מנהל מוזיאון הארץ, את יעקב קפלן, שניהל את מוזיאון יפו לעתיקות מאז היווסדו[16].

בקיץ 1984 המוזיאון נסגר לצורך ביצוע עבודות תחזוקה[17][18]. בשלב כלשהו המוזיאון נסגר והוא נפתח מחדש בשנת 2006 בניהול "החברה לפיתוח יפו העתיקה" כבית לארכאולוגיה, אמנות ותרבות[19].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מצודות המלך ינאי בת"א, דבר, 13 ביוני 1950
  2. ^ קדמוניות יפו-ת"א והירקון, חרות, 12 באפריל 1951
  3. ^ מוזיאון עתיקות מיוחד בת"א, הארץ, 5 בדצמבר 1950
  4. ^ פתיחת בית-הנכות הזמני לעתיקות בתל־אביב, קול העם, 23 באוקטובר 1951
  5. ^ יעקב קפלן, מפעליה הארכיאולוגיים של תל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1952
  6. ^ בית־הנכות הומני לעתיקות תל־אביב - יפו, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1952
  7. ^ מ. מייזלס, מוקם מוזיאון לעתיקות בתל אביב, מעריב, 27 במרץ 1955
  8. ^ מ. קליר, מוזיאון סגור, הארץ, 13 ביוני 1957
  9. ^ שרידי חומות מהתקופות הכנענית והפרסית נתגלו ביפו, למרחב, 2 בנובמבר 1955
  10. ^ במקום "השטת הגדול" - מוזיאון..., למרחב, 18 בינואר 1956
  11. ^ מוזיאון ייפתח ביפו - בית המרחץ התורכי ייהפך למועדון לילה, מעריב, 3 במרץ 1960
  12. ^ הוחל בהקמת מוזיאון יפו, הארץ, 1 בספטמבר 1957
  13. ^ משה בן שחר, מרכז לתרבות בתל אביב מוקם והולך, חרות, 9 ביוני 1958
  14. ^ נחנך המוזיאון לעתיקות ת״א-יפו, הארץ, 20 בינואר 1961
    השבוע: פתיחת המוזיאון לעתיקות תל־אביב-יפו, הארץ, 20 בינואר 1961
  15. ^ אברהם רותם, יש מה לחשוף במוזיאון לעתיקות ביפו, מעריב, 30 ביולי 1970
  16. ^ כבוד הקפלנים החוצה, דבר, 20 באוגוסט 1982; המשך
  17. ^ נסגר זמנית מוזיאון יפו העתיקה, מעריב, 25 ביולי 1984
  18. ^ מבצע נופש עירוני, חדשות, 20 בינואר 1989
  19. ^ קובי פינקלר, תערוכת "פלסטלינה-ארט", באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0