מויסיי אוריצקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. מויסיי אוריצקי (ברוסית: Моисей Соломонович Урицкий ; 14 בינואר 1873, צ'רקאסי – 30 באוגוסט 1918, פטרוגרד) היה מהפכן בולשביקי ממוצא יהודי, ראש הצ'קה בפטרוגרד שנהרג בהתנקשות פוליטית.
קורות חיים
מויסיי (משה) אוריצקי נולד למשפחה יהודית בעיר צ'רקאסי (אז בתחומי האימפריה הרוסית היום באוקראינה). לאחר קבלת חינוך יהודי מסורתי הוא למד בבית הספר בצ'רקאסי ובבילה צ'רקווה. בשנת 1897 אוריצקי סיים לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קייב.
בשנת 1898 אוריצקי הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית וב-1899 נעצר ונשלח לגלות לגוברניית יאקוטסק במזרח סיביר. לאחר הכנס השני של המפלגה ב-1903, אוריצקי הצטרף למנשביקים. הוא היה פעיל באירועי מהפכת 1905, וב-1906 נעצר ונשלח לגלות במחוז ארכנגלסק. בשנת 1914 אוריצקי עזב את תחומי האימפריה הרוסית ועבר להתגורר בסטוקהולם. הוא כתב מאמרים בעיתון של לאון טרוצקי שיצא לאור בפריז.
לאחר מהפכת פברואר אוריצקי חזר לסנט פטרבורג ובכנס ה-6 של המפלגה הצטרף לבולשביקים. אוריצקי נבחר לכהן כחבר בוועד המרכזי של המפלגה. באוגוסט 1917 אוריצקי התקבל כחבר בוועדת בחירות של האספה המכוננת הרוסית. במהלך מהפכת אוקטובר אוריצקי היה פעיל בארגון מאבק מזוין כנגד הממשל הקיים למען העברת השלטון לידי הבולשביקים.
לאחר מהפכת אוקטובר
לאחר מהפכת אוקטובר אוריצקי התמנה ליושב ראש הוועדה לכינון האספה המכוננת. ב-6 בינואר 1918 אוריצקי וולדימיר לנין חתמו על צו לפיזור האספה בתום ישיבתה הראשונה. בדעת הקהל הרוסית אוריצקי נחשב לאחראי על פיזור האספה כי הוא היה יושב ראש הוועדה המכינה שלה.
במהלך הדיונים בקשר להסכם ברסט-ליטובסק אוריצקי התנגד לחתימת המתווה שגובש. בכנס ה-7 של המפלגה הוא נבחר למועמד לחבר בוועד המרכזי.
ב-7 במרץ 1918 הוקמה צ'קה בפטרוגרד ואוריצקי מונה ליושב ראש שלה. לדעת חלק מההיסטוריונים אוריצקי היה אחראי לתחילת "הטרור האדום" בעיר, אך ההנחה אינה נתמכת על ידי מחקרים שבוצעו לאחרונה. בכל מקרה, באותה תקופה אוריצקי נחשב לאחראי על הנעשה בעיר בנושא ההוצאות להורג של בני המעמד המבוסס.
לאחר רצח ו. וולודרסקי, אוריצקי התנגד לתפיסת בני ערובה ולהוצאות להורג ללא משפט ועמדתו התקבלה על דעת ראשי העיר. בתחילת אוגוסט 1918 התקיים בעיר כנס של הסובייט המקומי ובו נאמו לאון טרוצקי ויעקב סברדלוב. בעקבות נאומיהם, חברי הסובייט אישרו הוצאות להורג ללא משפט של מתנגדי המשטר ובני אצולה. ב-18 באוגוסט החלטה זו אושרה בישיבת צ'קה ואושרה הוצאה להורג של 21 עצורים. על פי תקצירי הפרוטוקולים, במהלך ההצבעה אוריצקי נמנע.
ב-30 באוגוסט 1918 אוריצקי נרצח על ידי לאוניד קנגיסר. קנגיסר לא ידע שאוריצקי התנגד לטרור וכלל לא הצביע בעד ההוצאות להורג, ביניהן גם של חברו, כמה ימים לפני כן. כדברי קנגיסר: "בהיותי יהודי הרגשתי חייב להרוג יהודי בולשביק שפועל להוצאתם להורג של אנשים חפים מפשע". קיימות עדויות שקנגיסר היה חבר בארגון שפעל נגד השלטון, וההתנקשות אושרה על ידי בוריס סבינקוב.
ב-2 בספטמבר 1918 יעקב סברדלוב חתם על הצו להנהגת "טרור אדום" ברחבי המדינה. בכך ניתן הכשר רשמי למדיניות תפיסת בני ערובה והוצאה להורג של בני המעמד העליון, בעלי נכסים, קצינים, נזירים ושאר מתנגדי המשטר.
לזכר הרצח, כיכר הארמון בעיר כונתה "כיכר אוריצקי", שם שהחזיק עד לשנת 1944.
קישורים חיצוניים
