מולקולה קווית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדמיה של מולקולה קווית
מבנה של בריליום פלואוריד (BeF2) (אנ'), מולקולה של פלואור בעלת צורה קווית
ייצוג מילוי-מרחב של יון הטרי-יודיד

בכימיה, מולקולה קווית או מולקולה ליניארית מתארת את הגאומטריה מסביב לאטום מרכזי הקושר אליו שני אטומים אחרים (או ליגנדים) הממוקמים בזווית קשר של 180°. מולקולות אורגניות ליניאריות, כגון אצטילן (HC≡CH), מתוארות לעיתים קרובות על ידי הבאה להכלאת אורביטלי sp עבור מרכזי הפחמן שלהן.

לפי מודל VSEPR (מודל הדחייה בין זוגות האלקטרונים ברמות הערכיות), מולקולות יכולות לקבל צורה קווית אם יש בהן שני אטומים ושאין בהן או שיש בהן שלושה אלקטרונים בלתי קושרים (AX2 או AX2E3) בשיטת AXE. עם המולקלות נייטרליות בעלות הצורה קווית מסוג AX2 נמנות בריליום פלואוריד (אנ'), פחמן דו-חמצני[1] ומימן ציאנידי. המולקולה הקווית החשובה ביותר עם יותר משלושה אטומים היא אצטילן (H−C≡C−H), שבו כל אחד מאטומי הפחמן שלו נחשב לאטום מרכזי עם קשר יחיד למימן אחד וקשר משולש לאטום הפחמן השני. אניונים קוויים כוללים למשל אזיד (N−3) ותיאוציאנט, וקטיונים קוויים כמו יון הניטרוניום.[2]

גיאומטריה קווית מתרחשת גם במולקולות מהצורה AX2E3, בהן קסנון דו-חמצני (XeF2)[3] ויון הטרי-יודיד (I3) בו שני אטומי יוד מחוברים לאחד מרכזי. כמתואר על ידי מודל VSEPR, חמשת זוגות האלקטרונים הערכיים על האטום המרכזי יוצרים גיאומטריה מולקולרית דו-פירמידאלית משולשת שבה שלושת הזוגות הלא-קושרים תופסים את המיקומים המשווניים הפחות צפופים ושני האטומים המחוברים תופסים את שני המקומות הציריים בשני הצדדים, ממוקמים בקצוות מנוגדים של ציר, ויוצרים מולקולה קווית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Housecroft, C. E.; Sharpe, A. G. (2004). Inorganic Chemistry (2nd ed.). Prentice Hall. p. 43
  2. ^ Greenwood, N. N.; Earnshaw, A. (1997). Chemistry of the Elements (2nd ed.). Oxford: Butterworth-Heinemann
  3. ^ Housecroft, C. E.; Sharpe, A. G. (2004). Inorganic Chemistry (2nd ed.). Prentice Hall. p. 47.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0