מונדיאל 1974

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גביע העולם בכדורגל - גרמניה המערבית 1974
Fußball-Weltmeisterschaft 1974
הלוגו הרשמי של מונדיאל 1974
מארחת גרמניהגרמניה גרמניה המערבית
מספר משתתפות
(מתוך 96 משתתפות שנרשמו)
הזוכה נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית
(זכייה שנייה)
מספר משחקים 38
מספר שערים 97 (2.55 בממוצע למשחק)
מספר צופים 1,774,022 (46,685 בממוצע למשחק)
מלך השערים פוליןפולין גז'גוז' לאטו
(7 שערים)
השחקן המצטיין הולנדהולנד יוהאן קרויף
→ מקסיקו 1970
ארגנטינה 1978 ←

מונדיאל 1974 נערך בגרמניה המערבית מ-13 ביוני עד 7 ביולי. בתואר זכתה הנבחרת המארחת, נבחרת גרמניה המערבית, שניצחה במשחק הגמר את נבחרת הולנד בתוצאה 2–1.

מונדיאל זה היה הראשון שבו העניקו לנבחרת המנצחת את הגביע הנוכחי, גביע העולם של פיפ"א. הגביע הקודם, גביע ז'יל רימה, הוענק לנבחרת ברזיל לצמיתות מכיוון שזכייתה במונדיאל 1970 הייתה השלישית בתולדותיה. בנוסף, היה זה המונדיאל הראשון בו נעשה שימוש בכרטיס האדום, זה נשלף כבר במשחק הפתיחה, בו הורחק קרלוס קאסלי הצ'יליאני.

מבנה הטורניר היה שונה מזה שהיה נהוג בטורנירי הגביע העולמי שקדמו לו. 16 נבחרות העפילו לטורניר לאחר טורניר מוקדמות, וחולקו לארבעה בתים של 4 קבוצות בכל בית. שתי הנבחרות עם המאזן הטוב ביותר בכל בית העפילו לסיבוב השני, שבו היו שני בתים של 4 נבחרות בכל אחד. שתי הנבחרות שסיימו את הבית במקום הראשון העפילו למשחק הגמר ושתי הנבחרות שסיימו במקום השני התמודדו ביניהן במשחק על המקום השלישי.

הסיבוב הראשון של הטורניר הפגיש שתי נבחרות למפגש פוליטי טעון, כשנבחרות מערב ומזרח גרמניה שיחקו ביניהן בהמבורג. גרמניה המזרחית הפתיעה וניצחה בתוצאה 1:0, אך נשרה מהטורניר בסיבוב השני.

במשחק הגמר של הטורניר, הראשון שנקלט בשידור ישיר בישראל, כבשו הגרמנים פול ברייטנר וגרד מילר שני שערים מול שער אחד של ההולנדי יוהאן ניסקנס, והובילו את גרמניה המערבית, בהנהגת הקפטן פרנץ בקנבאואר, לניצחון על הולנד בתוצאה 2:1 ולזכייה שנייה בגביע.

אף על פי שנבחרת הולנד הפסידה במשחק הגמר וסיימה את הטורניר במקום השני, כוכבם יוהאן קרויף ושיטת הכדורגל הטוטאלי הדהימו רבים, מה גם שהייתה זו נבחרת אלמונית למדי עד לאותו מועד, והיא הפכה לנבחרת הבולטת והאהודה ביותר מחוץ לגרמניה באותו טורניר. בישראל זכתה הנבחרת ההולנדית לאהדה נרחבת במיוחד על רקע תמיכתה המדינית של הולנד בישראל בעת משבר האנרגיה העולמי ב-1974, שהביא לדרדור מצבה המדיני של ישראל בעולם. עוד בלטו לטובה פולין, שסיימה שלישית, עם צמד חלוציה החדים גז'גוז' לאטו ואנדז'יי שארמאך (Szarmach), הקשר קז'ימיז' דיינה (Deyna) והשוער יאן טומשבסקי (Tomaszewski). כן בלטה גם שוודיה עם שוערה רוני הלסטרום וחלוציה רולאנד סנדברג וראלף אדסטרום (Edström). היא סיימה שלישית בשלב הבתים השני.

לעומת אלה, אכזבו נבחרות איטליה וברזיל, שהופיעו בגמר של 1970. איטליה נשרה כבר בשלב הבתים הראשון, ואילו ברזיל, אף על פי שסיימה רביעית, הציגה כדורגל פושר יחסית, ולא מצאה תחליף להיעדרו של פלה, שפרש מהנבחרת בתחילת שנות השבעים. גם אורוגוואי, רביעית ב-1970, איכזבה, ולא העפילה משלב הבתים הראשון. אכזבה יחסית היוותה גם הופעתה של ארגנטינה, שעלתה בקושי רב משלב הבתים הראשון, וסיימה אחרונה בביתה בשלב הבתים השני.[דרוש מקור]

הפולני גז'גוז' לאטו סיים כמלך השערים של הטורניר לאחר שכבש לזכות נבחרתו שבעה שערים.