מוסקט (רובה)
ערך זה עוסק בסוג של 
מוסקט (Musket) הוא רובה חלק קדח נטען־לוע בעל מצת פתיל ומאוחר יותר מצת חלמיש. המוסקט היה בשימוש נרחב מהמאה ה-17 עד למאה ה-19 והיה נפוץ במיוחד ביחידות חיל רגלים. לצד המוסקטים הכבדים והארוכים יחסית, נוצרו גם גרסאות מקוצרות שנקראו קרבין בעיקר לשימוש פרשים (בעיקר דרגונים וקרביניירים).
מקור השם
לפי סברה אחת, מקור השם הוא במילה הצרפתית mousquette, סוג של נץ קטן. לפי סברה אחרת, מקור השם הוא במילה האיטלקית moschetto שמשמעותה זבוב קטן.
היסטוריה
המוסקט הוא פיתוח של הארקבוז - רובה בעל מצת פתיל, מסורבל ולא מדויק.
ההבדל העיקרי בין הרובים היה במשקל. רובה מוסקט, ששקל כשמונה ק"ג היה כבד מהארקבוז, ששקל כחמישה ק"ג, ולכן חייב הסתייעות בחצובה. היסטוריון בן התקופה, מארטן דוּ-בּאלֵיי (Martin du-Ballay 1495-1559), ציין כי בשנת 1521 ירו לראשונה רובאים מספרד בארקבוז על קלשון (Fourchette), אשר שימש כחצובה.[1]
המוסקט היה מסורבל להפעלה בשל משקלו הכבד, ולכן במהלך המאה השבע-עשרה הופסק ייצורו של רובה זה. עם זאת, הכינוי "מוסקט" דבק בכל רובי הבריח-פתיל מאותה תקופה.[2]
מן המאה ה-17 עד אמצע המאה ה-19, "המוסקט" היה נפוץ מאוד באירופה, המזרח התיכון ואמריקה, כנשק עיקרי של חיל הרגלים.
בסוף המאה ה-17 הומצא בריח הצור, והיה מתקדם הרבה יותר מרובי בריח פתיל שהיו בשימוש לפניו. מהר מאוד התפתח רובה בעל מצת חלמיש - הוא היה יותר מדויק מקודמו המסורבל. עם הזמן הפך "המוסקט" לנשק עיקרי של חיל הרגלים בשדה הקרב. במאה ה-18 החל השימוש בכידון רובה מוצמד לקנה. הרובים נעשו קלים יותר, וקוטר הקנה שלהם ירד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מוסקט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
