מועדון קריאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מועדון קריאה הוא קבוצה של אנשים המתכנסת במטרה לדון בנושא מסוים או ברשימת קריאה מוסכמת. מועדוני הקריאה נפגשים בקביעות, בדרך כלל פעם בחודש. מועדוני הקריאה יכולים להתמקד בביקורת ספרותית או בנושאים פחות אקדמאים. חלקם מתרכזים בז'אנר מסוים כמו רומנטיקה או אימה. יש אף מועדוני ספרים המוקדשים לסופר או לסדרה.[1]

היסטוריה

לא ידוע בבירור מתי החלו לפעול מועדונים אלו. המקדימים ביותר רואים את התלמידים שהתקבצו סביב סוקרטס ודנו בטקסטים פילוסופיים, ובדיאלוגים שניהל אפלטון עם תלמידיו את מועדוני הקריאה הקדומים. ניתן לזהות אפיונים של מועדוני קריאה גם בדפוסי הלימוד היהודי המסורתי, מאז חתימת התנ"ך דרך יצירת התורה שבעל-פה: המשנה והתלמוד ועד ימינו.[2] באנגליה של סוף המאה ה-18 והמאה ה-19 היו נפוצים מועדני ג'נטלמנים.[3][4] מועדונים אלו היו מיועדים לגברים מהמעמד הגבוה בלבד.

אן האצ'ינסון ידועה כאישה הראשונה שהקימה מועדון לנשים בשנת 1634. היא אספה את הנשים כבר על סיפון האנייה בדרכה מאנגליה למפרץ מסצ'וסטס. הקבוצה עסקה בנושאים דתיים.[5] על אף שגם בארצות הברית המשיכה אן האצ'נסון במפגשי הנשים, ואף גברים השתתפו בכינוסים אלו, ליוזמה זו לא היה המשך.

התכנסות הנשים במטרה לדיון בספרים החלה כבר במחצית הראשונה של המאה ה-19. אך רק לאחר מלחמת האזרחים תפסה התנועה אחיזה ממשית בארצות הברית. עד מהרה, שימשו מועדני נשים אלו לדיון בנושאים שונים, אולי בעקבות השפעת הקמת מועדון סורוזיס. בשנת 1868, סורבו עיתונאיות וסופרות להשתתף במשתה שערכה אגודת העיתונאים הגבריים לכבוד צ'ארלס דיקנס. הדחייה גרמה לג 'יין קנינגהאם קרולי, עיתונאית בניו יורק טריבון להקמת המועדון. הקבוצה עסקה בפוליטיקה, היסטוריה ונושאים שונים אחרים.[6]

השפעת הקבוצה הייתה רבה, ובעקבותיה הקמת ארגונים למען נשים, על ידי נשים תפסה תאוצה. מלבד דיון בספרים, הן עסקו במבחר נושאים אינטלקטואליים ואירועים אקטואליים. הן התארגנו לביצוע רפורמות חברתיות ברמה המקומית, הממלכתית והלאומית, הרבה לפני שקיבלו את זכות ההצבעה בקלפי.[7][8] יש לזכור כי בשנים אלו נמנעה מהנשים הזכות ללמודים גבוהים ומועדוני הנשים מילאו את הצורך האינטלקטואלי בלמידה.[9]

ההערכה היא שעד סוף המאה התשע-עשרה, היו יותר משני מיליון נשים אמריקאיות בחברות ספרותיות, ורוב הספריות הציבוריות בארצות הברית נוסדו על ידי סוגים אלה של קבוצות נשים. אגודות ספרותיות פעלו לעיתים קרובות כקבוצות הכשרה לנשים שלימים הפכו מעורבות בתנועות הסופרג'יסטיות .[10]

בעת המודרנית

למרות המדיה התקשורתית הרבה הסובבת אותנו, בחינתם של שינויים ארוכי טווח לגבי תדירות הקריאה מלמדת, כי אין פגיעה אנושה והקריאה כהתנהגות סוציו-תרבותית ממשיכה להתקיים ולפרוח. סקרים מראים ש 81% מכלל האוכלוסייה היהודית ו 93% מכלל האוכלוסייה הערבית מגדירים את עצמם כקוראים[11]. אחוז זה גבוה מממוצע מדינות ה-OECD. נשים קוראות יותר מגברים: בעוד שכמחצית מהנשים ( 47% ) קוראות ספרים, סיפורת או ספרי עיון לפחות פעם בשבוע, רק כשליש מהגברים (34% ) קוראים ספרים באותה תדירות.[12] 93% ממשתתפי מועדוני הקריאה הן נשים.[13]

סקרים שנעשו בשנים האחרונות בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה מראים כי ישנה עליה במספר האנשים המשתתפים במועדוני קריאה.[14] הסיבות לכך מגוונות. חלק מהמשתתפים מדווחים כי המועדון מספק להם חברה, חיי תרבות ותחושת קהילה.[15] מעבר לקבוצת תמיכה המספקת אמצעי לחקר את הזהות (הנשית בעיקר), מועדוני הקריאה מתמקדים בספרים וברעיונות, בהנאות הטקסט, בחקירת הזהות האישית ובדמיון הספרותי המוקדש לדיון.[16]

למרות חשיבות המרכיב החברתי, רמת שביעות הרצון מהמועדון עולה, ככל שזמן הדיון על הספר עולה. במרבית המועדונים מקדישים לפחות 40 דקות לדיון על הספר.[17]

דיונים יעילים במועדונים מאופיינים בבחירה קפדנית של נושאי הדיון, בפיתוח הנושאים בעזרת המשתתפים ובמתן תובנות החורגות מהתגובות האישיות של הנוכחים.[18] מחקרים נוספים מלמדים כי מפגשי מועדון הספרים מייצרים הקשר נוח לניתוח ספרותי, תוך טיפוח חדשנות בקריאה וקידום חינוך לערכים ולמידת מבוגרים מנקודת מבט דיאלוגית.[19]

כל אחד יכול לארגן מועדון קריאה. כדי שהוא יצלח, כדאי לקבוע מנחה וכללי יסוד.[20][21] לעיתים קרובות המשתתפים במועדון הם חברים, שכנים או עמיתים לעבודה. ואף שניתן לפתור בעיות שעלולות לצוץ, עדיף מלכתחילה למנוע אותן.[22]

בדרך כלל מועדון הקריאה הוא מקומי, אך לעיתים נוצר קשר בין מועדונים שונים, ואף בין המרכז לפריפריה.[23]

חלק ממועדוני הספרים מתקיימים בספריות הציבוריות.

תופעה חדשה שהתפתחה בישראל בשנת 2013 ומשם התפשטה למדינות שונות בעולם היא בוק סרפינגאנגלית: BookSurfing). זהו מיזם חברתי-תרבותי, המפגיש בין אנשים המקריאים טקסטים (כל אחד בוחר טקסט משמעותי עבורו) והשיחה אודות הטקסט.

מועדון הספר

הוצאות הספרים גילו את הפוטנציאל הכלכלי במכירת ספרים לחברי מועדוני הספרים. מועדון הספרים התחייב לקנות ספר מסוים וההוצאה מכרה אותו למנויים אלו במחיר מופחת. מועדון הספר הראשון שהוקם בגרמניה, בשנת 1919 הדפיס והפיץ קלאסיקות. מועדון ספר החודש (הוקם בשנת 1926) והאגודה הספרותית (הוקמה בשנת 1927) היו המפעלים הראשונים מסוג זה בארצות הברית. הם הפיצו יותר מ-200,000,000 עותקים חדשים של סיפורת ועיון ב-40 השנים הראשונות.[24] בשנת 2015 עבר מועדון הספר מיתוג מחדש וקהל הקוראים מונה כיום כ - 100,000 מנויים.[25]

מועדון הספר של אופרה וינפרי: אחד המועדונים הוותיקים והמפורסמים ביותר. המועדון הפך במהרה לכוח בעל השפעה עצומה בעולם ההוצאה לאור, כאשר המלצה של אופרה הצליחה להזניק ספר שלא היה ידוע קודם לכן לרשימות רבי המכר.[26] טוני מוריסון מכרה יותר ספרים לאחר המלצתה של אופרה וינפרי, מאשר לאחר זכייתה בפרס נובל.[27] מאז הופעת הבכורה שלו בספטמבר 1996, מועדון הספרים של אופרה אחראי ל-28 רבי מכר רצופים. הוא מכר יותר מ-20 מיליון ספרים והפך רבים מחבריו למיליונרים.[28]

השפעת הקורונה על המעודנים: כמות קוראי הספרים גברה בזמן הפנדמיה[29] ומועדונים חדשים נפתחו. רוב המועדונים הוותיקים והחדשים ערכו את המפגשים בזום. כ 36% מהם רוצים להמשיך להיפגש באופן וירטואלי גם לאחר מכן.[30]

לקריאה נוספת

  • Cecilia Konchar Farr, Reading Oprah: How Oprah's Book Club Changed the Way America Reads, U.S.A: State University of New York Press, 2004, עמ' 180 עמ'

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מהו מועדון ספרים
  2. ^ פני היאנוס של מועדוני הקריאה המקוונים
  3. ^ אייל דה-ליאו וסהר שלו, מועדון הג'נטלמנים | מועדון סגור, באתר הארץ, ‏05 במרץ 2010
  4. ^ Amy Milne-Smith, The renaissance of clubland in recent decades speaks to a new age of elitism, ‏5.8.2014
  5. ^ Mikkaka Overstreet, I've Got to Talk to Someone About This! A History of Book Clubs, BOOK RIOT, ‏2020-10-16 (ב־American English)
  6. ^ Sorosis: The NYC Women-Only Club That Started An American National Movement
  7. ^ Angela Howard Zophy, The Sound of Our Own Voices: Women's Study Clubs, 1860-1910. Theodora Penny Martin, Signs Journal of Women in Culture and Society 15 מס' 2, 1990
  8. ^ club movement, https://www.britannica.com/
  9. ^ Linda D. Wilson, WOMEN'S CLUB MOVEMENT, https://www-okhistory-org.translate.goog/historycenter/index?_x_tr_sl=en&_x_tr_tl=iw&_x_tr_hl=iw&_x_tr_pto=nui,op,sc
  10. ^ The History of Book Clubs
  11. ^ ח. אדוני, ה. נוסק, קולות הקוראים: מעשה הקריאה בסביבת התקשורת הרב ערוצית, ירושלים: הוצאת ספרים מגנס, 2007, עמ' 220
  12. ^ הלשכה המרכזית לסטיסטיקה
  13. ^ EILEEN M. WASHBURN, PUBLIC LIBRARIES ONLINE, ‏August 9, 2016
  14. ^ Book Clubs Hub: Connecting with Books, Ideas and Each Other, Book Clubs Hub
  15. ^ CLARKE, R, HOOKWAY, N. & BURGESS, R, Reading in Community, Reading for Community: A Survey of Book Clubs in Regional Australia, Journal of Australian Studies 41, 2017, עמ' 171-183
  16. ^ E. Long, Book Clubs Women and the Uses of Reading in Everyday Life, U.S.A: The Universuty of Chicago Press, 2003
  17. ^ BookBrowse LLC, The Inner Lives of Book Clubs, U.S.A: BookBrowse, 2019
  18. ^ R. Beach, S. Yussen, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/viewer.html?pdfurl=https%3A%2F%2Furgeoscience.org%2Fwp-content%2Fuploads%2Fsites%2F33%2F2021%2F01%2FBeach_Yussen_ProductiveAdultBookClubs-1.pdf&clen=164560&chunk=true Practices of Productive Adult Book Clubs], The Journal of Adolescent & Adult Literacy Volume55, Issue2, 2011
  19. ^ Álvarez-Álvarez, Carmen, Book Clubs: An Ethnographic Study of an Innovative Reading Practice in Spain, Studies in Continuing Education v38 n2, 2016, עמ' 228-242
  20. ^ 10 TIPS FOR HOSTING A BOOK CLUB
  21. ^ R. Renner, HOW TO START A BOOK CLUB THAT DOESN’T SUCK, https://bookriot-com.translate.goog/, ‏2017
  22. ^ The Inner Lives of Book Clubs: Is Yours Healthy?, ‏2020
  23. ^ דורית תמיר, 'מועדון קוראות' – מיזם חברתי-נשי
  24. ^ [https://www.britannica.com/topic/book-club book club marketing], https://www.britannica.com/
  25. ^ Miller Kern, Book of the Month has changed my reading habits for the better, ‏August 27, 2021
  26. ^ Oprah launches influential book club
  27. ^ P.N. HINTON, THE LONGEVITY OF OPRAH’S BOOK CLUB, https://bookriot-com.translate.goog/, ‏2020
  28. ^ D. T. Max, The Oprah Effect, ‏1999
  29. ^ Lily Herman, The Book Club Revolution, https://www.marieclaire.com/, ‏22.9.2021
  30. ^ BookBrowse LLC, BOOK CLUBS IN LOCKDOWN, U.S.A: BookBrowse, 2020
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0