מורדוך קרבץ
| לידה |
6 במאי 1920 מליטופול, טאבריה, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 2005 (בגיל 84) פודולסק, רוסיה  רוסיה |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1940–1971 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
סגן בכיר מעוטר בזמן קבלת עיטור "גיבור ברית המועצות" פולקובניק בסוף השירות |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחלקת הריגול של חטיבת סיור של משוריינים מס' 51 של פסטוב בגיס המשוריינים השישי של קייב של ארמיית המשמר המשוריינת השלישית של החזית האוקראינית הראשונה | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
2 עיטורי לנין (הראשון יחד עם העיטור, גיבור ברית המועצות מ-10.01.1944 והשני הומר במקום עיטור גיבור ברית המועצות נוסף מ-23.04.1945)[1][2][3][4] גיבור ברית המועצות (10.01.1944, עיטור נוסף אושר אך לבסוף הוענק על פעולתו עיטור לנין נוסף בלבד[5])[6][7] עיטור מלחמת המולדת מדרגה ראשונה (23.09.1943 ו06.04.1985)[8][9] עיטור הדגל האדום (09.08.1944)(מוזכר בעיטור הענקה מאוחר יותר; בפועל הוענק, כנראה, ב-30.12.1956) | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
סטודנט נשאר בשירות הצבאי לאחר מלחמת העולם השנייה | |
| הנצחה | |
|
קיר זיכרון עם שמו הוצב על הבית בפודולסק בו גר בסוף חייו | |
מורדוך (מיכאיל) פינחוסוביץ' קרבץ (ברוסית: Мордух (Михаил) Пинхусович Кравец; 6 במאי 1920 – 10 בפברואר 2005) היה קצין יהודי סובייטי - אוקראיני, שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כמפקד מחלקת הריגול של חטיבת סיור משוריינת בצבא האדום במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה.
קורות חיים
נולד בעיר מליטופול שבטאבריה (אז בשליטת ממשלת דרום רוסיה), במשפחת פועלים יהודית. בשנת 1938 סיים 10 שנות לימוד בבית ספר ונכנס למכון המתכות של דנייפרופטרובסק.
גויס לצבא האדום ב-1940. ב-1942 סיים את לימודיו במכללה לרכבים ממונעים בגורקי.
לחם בחזיתות מלחמת העולם השנייה מיוני אותה שנה. היה מפקד מחלקת ריגול, ולאחר מכן מפקד פלוגת ריגול אופנועים כחלק מחטיבת טנקים. נלחם בחזית המערבית, חזית וורונז', חזית בריאנסק, החזית המרכזית, והחזית האוקראינית הראשונה.
השתתף:
- בקרבות באזור נהר וויטבט והכפרים גוסקובו וויינו ב-1942;
- במבצע ההתקפי בכיiון אוסטרוגוז'סק-רוסוש, שחרור הערים ואלויקי ורוסוש עצמה, בקרבות של צ'וגוייב, מרפה וחרקוב, השתתף בקרב קורסק, שחרור הכפרים זולוטארבו וקרומה מזרחית לאוריול, בצליחת דנייפר תחילה במובלעת בוקרין ולאחר מכן מובלעת ליוטז', בקרבות לשחרור העיר פסטוב - בשנת 1943;
- במבצעים התקפיים בקוי ז'יטומיר-ברדיצ'ב, פרוסקורוב ולבוב-סנדומייז', בקרבות במובלעת סנדומייז' - בשנת 1944;
- במבצע ויסלה-אודר, צליחת נהרות פיליצה, אודר, נייס, שחרור הערים שיידלו, גורליץ, בונצלאו, בקרב על ברלין ושחרור פראג - בשנת 1945.
ב־22 בספטמבר 1943, עם קבוצת לוחמים באמצעים שהיו בסביבה, ביצעו צליחת דנייפר בסמוך לכפר גריגורובקה (נפת קניב, מחוז צ'רקאסי). המודיעין שהושג על מערכות ההגנה של ורמאכט ומערכות הירי שלו שימש בארגון פעולות התקפיות של גיס המשוריינים השישי. בקרב על תפיסת העיר פסטוב שבמחוז קייב, מחלקה בפיקודו הייתה הראשונה שפרצה לעיר.[10]
בינואר 1945, יחידת הריגול של גדוד האופנועים המעוטר הנפרד השלישי, תחת פיקודו במהלך ביצוע משימת ריגול בעיר ראדומסק השיגה את טור חיל הרגלים הנסוג של ורמאכט. המרגלים תקפו את השדרה, ריסקו אותה עם זחלים וירי בעזרת מקלעים ומכונות ירייה. כתוצאה מכך, חוסלו 18 כלי רכב, 35 עגלות, ועד 200 חיילי קצינים. כמו כן, בכך הובטח מעבר של חטיבת המשוריינים המעוטרת ה-52. תוך ניצול הלם חיילי ורמאכט, יחידת הריגול פלשה לרודומסקו, שאז הייתה מעוז גרמני גדול בפאתי נהר ורטה. בהמשך היחידה כבשה את המעבר על הנהר. לאחר שהתארגנו, ביצעו את ההגנה על המעבר שתפסו תוך שימוש בשני התותחים שתפסו והדפו 5 התקפות נגד והחזיקו את השליטה על הגשר במשך 15 שעות, עד שהגיעו שאר הכוחות של הצבא האדום. עבור הישג זה הוצע להעניק לו את העיטור השני של גיבור ברית המועצות,[11] אך לבסוף הוא עוטר בעיטור לנין.
בשנת 1951 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית לכוחות ממוכנים ושריון. ב-1971 השתחרר מהצבא הסובייטי בדרגת פולקובניק. התגורר בעיר פודולסק שבמחוז מוסקבה. נקבר בשדרת הגיבורים בבית העלמין בעיר פודולסק.
הערות שוליים
- ^ דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ "Кравец Михаил Пинхусович, Герой Советского Союза (Орден Ленина и медаль «Золотая звезда») :: Документ о награде :: Память народа". pamyat-naroda.ru. נבדק ב-2020-02-29.(הקישור אינו פעיל)
- ^ "Кравец Михаил Пинхусович, Орден Ленина :: Документ о награде :: Память народа". pamyat-naroda.ru. נבדק ב-2020-02-29.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מורדוך קרבץ".