מליטופול
 | |
| תחנת רכבת במליטופול | |
| מדינה / טריטוריה |
 אוקראינה - דה יורה רוסיה - דה פקטו |
|---|---|
| אובלסט |
 זפוריז'יה |
| ראש העיר | איוואן פדורוב |
| תאריך ייסוד | 1784 |
| שטח | 4,966 קמ"ר |
| גובה | 38 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 3,150 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 46°50′25″N 35°21′32″E / 46.84028°N 35.35889°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
מליטופול (אוקראינית: Мелітополь; מיוונית: Μελιτόπολη "עיר הדבש") היא עיר במחוז זפוריז'יה באוקראינה.
היסטוריה
ב-1783 השטח עליה ממוקמת מליטופול עבר לידיה של האימפריה הרוסית, שנה מאוחר יותר הוקמה מליטופול. בסוף המאה ה-19 החלה להתפתח בעיר תעשייה בקצב מהיר, בעיר פעלו 14 מפעלים ותחנת כוח.
עם תחילתה של מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1917 עברה השליטה על העיר מיד ליד עד שב-1920 השתלטו הסובייטים עליה סופית.
ב-6 באוקטובר 1941 נכבשה העיר על ידי הגרמנים ושוחררה על ידי הצבא האדום ב-23 באוקטובר 1943.
אוכלוסייה
שינוי אוכלוסייה של מליטופול לאורך השנים:
| שנה | מספר אוכלוסייה | שנה | מספר אוכלוסייה | שנה | מספר אוכלוסייה |
| 1815 | 1,160 | 1872 | 6,524 | 1902 | 16,993 |
| 1816 | 1,493 | 1885 | 12,774 | 1904 | 17,726 |
| 1838 | 2,130 | 1884 | 12,516 | 1905 | 16,685 |
| 1845 | 2,385 | 1886 | 13,672 | 1906 | 15,582 |
| 1851 | 3,098 | 1887 | 13,832 | 1907 | 16,040 |
| 1852 | 3,125 | 1887 | 13,832 | 1908 | 17,175 |
| 1853 | 3,411 | 1888 | 14,326 | 1909 | 17,601 |
| 1856 | 3,687 | 1889 | 14,604 | 1910 | 18,519 |
| 1859 | 4,594 | 1890 | 14,661 | 1911 | 21,587 |
| 1861 | 5,282 | 1893 | 15,539 | 1912 | 22,022 |
| 1862 | 5,555 | 1894 | 15,817 | 1959 | 94,670 |
| 1863 | 5,865 | 1895 | 19,533 | 1970 | 136,860[1] |
| 1865 | 5,892 | 1896 | 19,731 | 1979 | 160,664[2] |
| 1867 | 5,864 | 1897 | 15,489 | 1989 | 173,385 |
| 1869 | 6,153 | 1899 | 16,168 | 2001 | 160,352 |
| 1871 | 6,340 | 1900 | 16,624 | 2010 | 157,600 |
תחבורה
בסביבות העיר עוברים שני כבישים בינעירוניים חשובים. האחד מחבר את חרקוב עם חצי האי קרים, ואילו השני מחברת את אודסה עם נובואזובסק.
בעיר ממוקמת תחנת רכבת ודרכה עוברות רכבות הנעות ממוסקבה וחרקוב לכיוון חצי האי קרים ולהפך. כמו כן בעיר ממוקמת תחנת אוטובוס המחברת את מליטופול עם רוב אזוריה של אוקראינה וגם עם מולדובה ורוסטוב-על-הדון.
קהילה יהודית
יהודים התחילו להתיישב במליטופול מיד לאחר יסוד העיר. היו אלה יהודים ממזרח פולין, מלטביה ומליטא. כבר בשנת 1838 מנתה הקהילה היהודית בעיר 128 איש (כ-3% מאוכלוסייה). פיתוח מואץ של האזורים בדרום רוסיה לאחר מלחמת קרים ובניית קו רכבת שהגיע עד העיר הביא מתיישבים חדשים לעיר (שרבים מהם היו יהודים). בשנת 1881 התגוררו במליטופול כ-1400 יהודים (כ-14% מהאוכלוסייה). הגידול המשמעותי באוכלוסייה היהודית במליטופול התרחש לאחר גל הפרעות בדרום רוסיה ובנוסף כתוצאה מגירוש היהודים מהאזורים הכפריים. היהודים המגורשים (או הנמלטים מהפרעות) התיישבו בהמוניהם בעיר. לפי מרשם האוכלוסין של האימפריה הרוסית שנערך ב-1897 התגוררו במליטופול 6503 יהודים (כ-42% מהאוכלוסייה). יהודים רבים בעיר עסקו בסחר בדגני חיטה וקמח. במליטופול הוקמו מחסני אחסון תבואה ענקיים לצורך אחסונם לפני המשלוח לחו"ל בספינות מחצי האי קרים.
גידול נוסף באוכלוסייה היהודית של העיר התרחש בתחילתה של מלחמת העולם הראשונה - ממשלת רוסיה גירשה יהודים מאזורי הגבול- חלק מהמגורשים התיישבו במליטופול. לקראת סוף המלחמה התגוררו בעיר כ-13,200 יהודים (56% מהאוכלוסייה). במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה סבלו יהודי מליטופול מפרעות הצבא הלבן.
בסיום מלחמת האזרחים וייצוב השלטון הסובייטי בעיר מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-7300 איש. הפליטים היהודים חזרו למקומות מגוריהם, חלקם היגרו לפולין, אחרים עזבו את רוסיה לארצות הברית.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מליטופול- "מליטופול", באתר JewishGen (באנגלית)
- מליטופול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- היסטוריה של הקהילה היהודית במליטופול (ברוסית)
הערות שוליים
