מו בקסיופאה
 | |
| מיקומו של μ בקסיופאה בקבוצת הכוכבים קסיופאה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קסיופאה |
| שמות נוספים | מרפאק, גליזה 53, LHS 8 |
| סוג | כוכב כפול |
| בהירות נראית | 5.16/11 |
| סיווג ספקטרלי | G5VIp/M5V |
| עלייה ישרה | 01ʰ 08ᵐ 16.3947ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 13.226″ 55′ 54°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 5.77/11.6 |
| מרחק |
24.6 שנות אור 7.54 פארסק |
| רדיוס | 0.791/0.29 רדיוסי שמש |
| מסה | 0.74/0.17 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.44/0.001 מהשמש |
| מהירות רדיאלית | 98.3- קילומטר בשנייה |
| תנועה עצמית | 3,762[1] מילי-שניות קשת בשנה |
μ (מו) בקסיופאה (μ Cassiopeiae) הוא כוכב כפול הנמצא במרחק של כ-25 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קסיופאה. מערכת הכוכבים הכפולה חולקת את השם מרפאק (Marfak) עם הכוכב θ (תטא) בקסיופאה. השם הגיע מהמילים "אל מארפיק" או "אל מירפאק" אשר משמעותן בערבית היא "המרפק".
בשנת 1961 הכוכב התגלה ככוכב כפול על ידי ניקולאס ה. וואגמאן במצפה אלגני באוניברסיטת פיטסבורג. מאז, האלמנטים של ההקפה של שני הכוכבים ידועים למדי. המרחק בין זוג הכוכבים נע בין 3.3 - 11.9 יחידות אסטרונומיות. ב-1966 זוהו לראשונה המאפיינים של כל אחד מהכוכבים על ידי האסטרונום האמריקאי פטר א. ווהינגר אשר השתמש בטלסקופ מחזיר אור בעל 84 אינץ' במצפה הלאומי קיט פיק, המאפשר אומדן ראשוני של הפרדת מסות. הכוכב הראשי הוא כוכב הסדרה הראשית מסוג G שמסתו כשלושה רבעים ממסת השמש, רדיוסו כארבע חמישיות מרדיוס השמש והוא מאיר בעוצמה של פחות מחצי עוצמת ההארה של השמש. בן הזוג הוא ננס אדום עם מסה של כשישית מסת שמש, רדיוס של 0.3 רדיוס שמש. ועוצמת הארה של כאלפית מעוצמת ההארה של השמש.
לעומת כוכבים אחרים סמוכים, הכוכב הכפול נע במהירות גבוהה יחסית של 167 ק"מ לשנייה דרך שביל החלב וכתוצאה מכך יש לו תנועה עצמית גדולה של כ-3.8 שניות קשת בשנה. תנועה זו תגרום לכוכב לעבור אל קבוצת הכוכבים פרסאוס סביב שנת 5200 לספירה.
הערות שוליים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מו בקסיופאה".