מזוזואיקון
| רשימת עידנים גאולוגיים |
”ידוע בספורי קורות הטבע בתחלת הבריאה היתה הארץ כדורית לגמרי ולא היה לא הר ולא בקעה... אולם ברבות הימים ע"י הרוחות המסתערות בלי הפסק, וע"י המבול מים אשר נתהוה בארץ,נסתבבו מזה הרים וגבעות... נתהוו אח"כ במשך הזמן... ע"י השתלשלות חוקי הטבע אשר חקק ה' במעשי בראשית.” (מהר"ץ חיות נידה כג עמוד א')
|
| להרחבה: |
בהשערות המדע עידן המזוזואיקון (עידן החיים האמצעי, מיוונית: meso-/μεσο - אמצעי, zōon/ζῷον - חיים או בעלי חיים) הוא עידן בלוח הזמנים הגאולוגי של כדור הארץ בבריאת העולם. במזוזואיקון נמצאים לפי הסדר תור הטריאס, תור היורה ותור הקרטיקון.
עידן המזוזואיקון, העידן התיכון בבריאת עולם החי ועולם הצומח, היה בעל חשיבות רבה מבחינה גאולוגית באזורנו. סלעים רבים מעידן זה נחשפים בארץ ישראל, וכן התרחשו בו אירועים טקטוניים חשובים שהשפיעו על עיצוב השטח. לעידן זה גם חשיבות כלכלית – רבים מהסלעים שנבראו בו משמשים מלכודות למאגרי מים, נפט וגז טבעי, וכן מקור לחומרי בנייה.
עידן המזוזואיקון נחלק לשלושה תורים, כאשר גבולות התורים נקבעו לפי שינויים קיצוניים בהרכב החיים בכדור הארץ. שמותיהם של התורים ניתנו לפי טור הסלעים מתקופות אלה באירופה:
- טריאס – על שום שהטור הטריאסי בגרמניה נחלק לשלוש יחידות סלע;
- יורה – על שמם של הרי היורה בגבול שווייץ-צרפת;
- קרטיקון – מהמילה קרט, קירטון, לפי הסלע הבולט בטור הסלעים באירופה.
בסופו של עידן הפלאוזואיקון חלה נסיגת ים נרחבת, אשר אפשרה התפשטותם של מינים יבשתיים רבים וכן התאמה של מינים נוספים לתנאי לגונה. מינים ימיים רבים, לעומת זאת, נכחדו בתקופה זו.
תמורות במזוזואיקון ובעולם החי והצומח
טריאס
בתור הטריאס נבראו אלמוגים ונבנו שוניות, נבראו אמוניטים חדשים, וכן זוחלים ימיים, דינוזאורים, צבים ויונקים קטנים. כמו כן, נבראו בה שרכים ונמשכה נבראות המחטניים. בתקופה זו שגשגו הארכוזאורים - זוחלים קדומים מהם נבראו התנינאים, התקודונתים, הפטרוזאורים והדינוזאורים, הקדום ביותר הידוע מהם היה הניאסזאורוס (Nyasasaurus)[1]. הטריאס הסתיים בהכחדה המונית שהביאה להתפשטות של הדינוזאורים והפיכתם לחיות היבשה הדומיננטיות.
יורה
בתור היורה שרר באזורנו אקלים חם, ושוניות האלמוגים שגשגו. בעולם החלה בתור זה פתיחתם של האוקיינוס האטלנטי ושבירת יבשת גונדוואנה שמדרום לים הטתיס. בסוף היורה חלה נסיגת ים נרחבת. ביורה שלטו ביבשה הדינוזאורים ובפרט הזאורופודים הענקיים ששקלו עשרות טונות והגיעו לגדלים של עשרות מטרים, והיו היצורים הגדולים ביותר שהילכו על פני האדמה. באמצע היורה נבראו העופות אך באוויר עדיין שלטו הפטרוזאורים שנבראו לפני כן. בים שרצו זוחלי ענק כגון פלזיוזאורים ואיכתיוזאורים.
קרטיקון
בתור הקרטיקון חלה הצפה מחודשת של היבשות, שהגיעה לשיאה בסופו. האמוניטים הגיעו לפריחה בזמן זה, והים היה מלא בפלנקטון – כפי שניכר בסלעי הקירטון המאפיינים תור זה. בתקופה זו נבראו לראשונה הצמחים מכוסי הזרע ובעלי פרחים. בקרטיקון המשיכה שליטת הדינוזאורים. לצידם חיו תנינאים בגדלים שונים, חלקם ענקיים, ופטרוזאורים בעלי מוטת כנפיים של כ-10 מטרים. היונקים הקטנים חיו בצילם של הדינוזאורים. שלהי הקרטיקון התאפיינו בצפון בעדרים גדולים של הדרוזאוריים וצרטופסים לצד הטירנוזאוריים הטורפים, ובדרום שלטו הטיטאנוזאורים הכבדים לצד הטורפים קרכרודונטוזאוריים ואבליוזאורים. הדינוזאורים נכחדו באירוע שסימן את סוף הקרטיקון.
לקראת סוף המזוזואיקון חל שינוי קיצוני בתנאים בכדור הארץ. שינוי זה גרם להיעלמותם של מינים רבים, ביניהם האמוניטים, הרודיסטים, חוריריות שונות, המוזאזאוריים, הפטרוזאורים והדינוזאורים. לעומת זאת, היונקים, העופות, התנינאים והצבים שרדו את ההכחדה וחיים גם כיום. הכחדה גדולה זו יצרה גבול ביוגני בין המזוזואיקון והקנוזואיקון, עידן בעלי החיים החדשים, שבא אחריו. גבול זה מכונה גם "גבול K-Pg" משום שמפריד בין הקרטיקון והפלאוגן.
המסלע המזוזואי בארץ ישראל
בעידן המזוזואיקון חדר ים תטיס לתוך היבשה בפעימות מתגברות. שינוי הדרגתי זה גרם למעבר הדרגתי של סלעי המשקע מקלאסטיים לקארבונטים ימיים, תוך שיש לעיתים החלפות המעידות על נסיגות.
הסלעים המזוזואים באזורנו נחלקים לשלוש קבוצות:
- סלעים ימיים קרבונטים: גיר (שחלקו הפך לדולומיט), קירטון וחוואר.
- סלעים אוופוריטיים שנוצרו בלגונות: גבס, דולומיט.
- סלעים קלאסטיים: אבן חול וחרסית.
כמו כן קיימם סלעים מגמתיים.
יצורים שנבראו בעידן המזוזואיקון
רשימה חלקית של קבוצות האורגניזמים הרב-תאיים שהתקיימו במזוזואיקון:
- צומח
- חשופי זרע (כגון מחטניים, ציקסיים, גינקגו)
- מכוסי זרע (בעלי פרחים, החל מקרטיקון עליון)
- חסרי חוליות כגון רכיכות ופרוקי-רגליים
- דגים
- ארכוזאוריה
- זוחלים ימיים
- יונקים קדומים
Zhuchengceratops
Sinocalliopteryx
Augustasaurus
קישורים חיצוניים
- הערך Paleocene dinosaurs המזכיר אפשרות של קיום דינוזאורים לאחר המזוזואיקון
- מזוזואיקון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Bob Strauss Bob Strauss is a freelance writer, Editor with Over 25 Years of Experience in Print, online media He is the author of three books, Nyasasaurus Facts, ThoughtCo (באנגלית)
| מזוזואיקון | ||||||||||||
| טריאס | יורה | קרטיקון | ||||||||||
| טריאס תחתון | טריאס תיכון | טריאס עליון | יורה תחתון | יורה תיכון | יורה עליון | קרטיקון תחתון | קרטיקון עליון | |||||
| קנומן | טורון | |||||||||||
| קוניאק | סנטון | קמפן | מאסטריכט | |||||||||
