מדוזות סוכך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מדוזות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מדוזה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מדוזה (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןמדוזות אמיתיות
Chrysaora jelly.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: צורבים
מחלקה: מדוזות אמיתיות
סדרות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Scyphozoa
איור המתאר את מחזור החיים של מדוזה
Pelagia noctiluca
Cephea cephea
Catostylus mosaicus
מדוזה מין Rhizostoma octopus שנפלטה לחוף
NotKosher.png
סלט מדוזות במסעדה בוייטנאם

מדוזות אמיתיות או מדוזות סוכך (שם מדעי: Scyphozoa) הם מחלקה של בעלי חיים ימיים, רב-תאים, חסרי חוליות ופרימיטיבים, השייכים למערכת הצורבים. במחלקה זו יותר מ-200 מינים, שכולם חיים בים. כל המדוזות ארסיות, אם כי לחלקן הארס חלש ואינו מורגש.

השם מדוזה הושאל מדמות אגדית של מדוזה המופיעה במיתולוגיה היוונית שהייתה דמות מפלצתית עם נחשים מתפתלים במקום שיער.

מינים נוספים המכונים מדוזות עקב מראם הדומה, אך שייכים למחלקות אחרות של צורבים הם: הידרתים, המחלקה Staurozoa (בעלי גבעול) ומדוזות הקוביה.

מבנה המדוזה

גוף מדוזת הסוכך הוא בצורת פעמון. מבנה המדוזה בסיסי ביותר: היא חסרת ראש, חסרת סנפירים, איבר רבייה או לב (לכן אינה נחשבת לדג) אך כולן בעלות עיניים ובמקום מוח יש לה רשת עצבים ראשונית בלתי מפותחת. גופה של המדוזה עשוי שתי שכבות, חיצונית ופנימית. בין שתי השכבות מצויה שכבה ספוגית שרובה מים.

במרכז השכבה המרכזית הפנימית מצוי חלל הקיבה. חלל זה משמש הן לתזונה והן לרבייה. בתחתית הגוף מצוי קנה ובקצהו פה, המשמש הן להכנסת מזון והן לפליטת פסולת. גוף המדוזה מורכב בעיקר ממים (מכ-94% עד לכ-98%), מלחים, מינרלים וחלבון.

מן הקנה יוצאות ארבע זרועות ציד, המתפצלות בהמשך חיי המדוזה לשמונה. לאורכן יש רבבות תאים צורבים המשמשים הן להגנה והן לציד של דגיגים, סרטנים ואצות מים. תאים צורבים נמצאים גם בתוך חלל העיכול, והם ממשיכים בפעולת השיתוק וההמתה של טרף שלא הומת קודם לכן.

המדוזה המצויה מגיעה לגודל של עד 60 סנטימטר. צבעה לבן, צהבהב או תכלכל. סביב כיפתה היא מעוטרת במעין זר כחול כהה. יש סוגי מדוזות המגיעות לאורך של עד 300 סנטימטר ואפילו יותר. פריטים אלו נדירים ביותר, אך הארס שלהן לרוב איננו מסוכן משל מדוזה מצויה.

פגיעת מדוזות בבני אדם

המדוזה מוכרת בעיקר בשל פגיעתה הצורבת במתרחצים לאורך חופי הים. לעיתים בעת סערה מושלכות מאות מדוזות אל החוף. אפשר להיפגע מצריבת המדוזה הן בעת שהיא במים והן על החוף. הצריבה במים היא לא רק במגע הישיר עימה, אלא באמצעות תאי ארס משוטטים.[1] רוב המדוזות אינן קטלניות, וניתן להקל את צריבתן על ידי שטיפה בחומץ[2] (לא במים, משום שהדבר גורם להתפוצצות תאי הארס עקב אוסמוזה).

מחזור חיים

למדוזות מחזור חיים כפול - שלב רבייה פלאגי (שוחה חופשית) ושלב רבייה אל זוויגית ישיב (מחובר למצע כגון סלעים ועלים). המדוזות צדות את טרפן באמצעות תאים צורבים - נמטוציטים - המצויים בארבע זרועות הציד שלהן, שהן המשכו של הקנה. תאים אלו כוללים שוט שנשלף בעת זיהוי הטרף, חודר לתוכו ומשמש מעין מזרק להחדרת הארס המשתק. בהמשך מתפצלת כל זרוע ציד לשתיים. בשלב זה יש למדוזה שמונה זרועות אך מיפתח הקנה נסגר ואינו מאפשר קליטה של דגיגים וסרטנאים. התזונה בשלב זה מתבצעת על ידי נקבים זעירים רבים המצויים לאורך הזרועות, הקולטים פלנקטון ובעלי חיים מיקרוסקופיים, היישר לחלל הקיבה.

מדוזות נאכלות על ידי כרישים, צבים ודולפינים. אלה טועים מדי פעם ואוכלים שקיות שקופות שנראות דומות למדוזות, דבר המביא לחנק שלהם. מדוזות נאכלות לעיתים גם על ידי בני אדם, בעיקר בסין.

רבייה

המדוזה מתרבה על ידי רבייה זוויגית. בחלל הקיבה, הוא החלל המרכזי של גוף המדוזה הנקבה, נמצאות תאי הרבייה. התאים שנפלטים מגוף הזכר צפים במים עד שהם נשאבים אל תוך חלל העיכול של הנקבה ומפרים את תאי הרבייה הנקביים. מכל תא רבייה מתפתח יצור בשם פגית (פלאנולה). הפגית צפה במים עד שהיא נצמדת לסלע, קרקעית או משטח יציב כלשהו. כעת מתפתח פוליפ, מעין גוף מרכזי וממנו יוצאות זרועות רבות. מאוחר יותר מתכנסות הזרועות פנימה ומתפתח מבנה שיכול להזכיר ערמת צלחות (כל צלחת כזו נקראת אפירה). כל צלחת כזו תיפרד מאוחר יותר ותהפוך למדוזה עצמאית.


טקסונומיה

במשך מאות שנים לא נחשבה המדוזה לבעל חיים. מלומדים בתקופת הרנסאנס החשיבו אותה לצמח. במאה ה-18 הסכימו המלומדים להכניס את המדוזה להגדרה של "זאופיטה" - יצור כלאיים בין צמח לבעל חיים. מהמאה ה-19 הוגדרה המדוזה חד־משמעית כבעל חיים, לאחר שנמצא שהיא מתפתחת מביצית מופרית, ואיבריה מתפתחים משתי שכבות רקמה בסיסיות: אנדודרמה ואקטודרמה. לבעלי החיים המפותחים יותר יש שכבה נוספת הנקראת מזודרמה, אך היעדרה של זו אינו פוסל את המדוזה מלהיות בעל חיים.

מיון:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כיצד נורה ארס המדוזות לגופנו?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  2. ^ מדענים מצאו את התרופה הכי טובה לצריבת מדוזה, באתר הארץ, 11 במאי 2017
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0