מזימת אבק השרפה
מזימת אבק השרפה (באנגלית: Gunpowder Plot) היה ניסיון קשר שאירע בשנת 1605 שבמסגרתו ניסו קבוצה של קיצוניים קתולים לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון, משפחתו, ואת רוב האצולה (הפרוטסטנטית) על ידי פיצוץ ארמון וסטמינסטר - בניין הפרלמנט הבריטי בטקס פתיחת הפרלמנט. בהמשך רצו הקושרים לחטוף את ילדי המלך שלא נכחו בטקס ולרצוח אותם.
קשר אבק השרפה היה אחד מסדרה של ניסיונות נפל לרצוח את המלך ג'יימס הראשון (ואירע אחרי הקשר הראשי (אנ') והקשר המשני (אנ') בשנת 1603).
מועד הכשלת הקשר נחוג מדי 5 בנובמבר בכל שנה בבריטניה, ניו זילנד, דרום אפריקה, באי ניופאונדלנד שבקנדה, סנט קיטס ונוויס ובאוסטרליה והוא נקרא "ליל גאי פוקס".
תחילת המזימה
מטרת הקושרים הייתה לרצוח את המלך ג'יימס הראשון אשר סירב לתת לקתולים באנגליה זכויות שוות לאלו של הפרוטסטנטים. הקושרים קיוו לרצוח את המלך, ולהתחיל במרד שבסופו תומלך אליזבת מבוהמיה - בתו בת התשע של המלך, אשר תמלוך כמלכה קתולית.
בין הקושרים היו רוברט קטסבי, תומאס וינטור, רוברט וינטור, כריסטופר רייט, תומאס פרסי, ג'ון גראנט, אמברוז רוקווד, רוברט קייס, סר אוורארד דיגבי, רנסיס טרשאם ומשרתו של קטסבי - תומאס בייטס. הכנת חומרי הנפץ עצמם בוצעה על ידי גאי "גווידו" פוקס - מומחה לחומרי נפץ.
פרטי המזימה היו ידועים לכומר הישועי הראשי של אנגליה, האב הנרי גארנט, ורבים סבורים שהמזימה בוצעה באישורו, והמידע אף הועבר לאפיפיור אשר לא עשה דבר למנוע את ניסיון הרצח.
תכנון והכנות
הקושרים שכרו מרתף בבית הצמוד לבית הלורדים הישן, בו אמור היה להתקיים טקס פתיחת הפרלמנט. הקושרים תכננו לכרות מנהרה ממרתף מרוחק ולהניח את חומר הנפץ ישירות מתחת לבית הלורדים אולם תומאס פרסי, אחד הקושרים, הצליח לשכור מרתף הנמצא מתחת לבית הלורדים עצמו ולא היה צורך עוד בכריית המנהרה.
פוקס מילא את החדר באבק שרפה בהדרגה, ובמרץ 1605 היו במרתף 36 חביות ובהן 2.5 טונות אבק שרפה.
לו היו החביות מפוצצות היו הורסות את כל המבנים באזור ארמון וסטמינסטר לרבות מנזר וסטמינסטר.
על פי הודאתו של פוקס נותר הוא בלונדון והיה אמור לפוצץ את אבק השרפה בעוד ששאר הקושרים המתינו בדנצ'רץ' שבוורוויקשייר לתוצאות המזימה.
הפשיטה
במהלך ההכנות למזימה חששו חלק מהקושרים מפגיעה בקתולים אחרים שיהיו במקום. אחד הקושרים, כנראה פרנסיס טרשם, כתב ב-26 באוקטובר מכתב ללורד ויליאם פארקר - לורד מונטאגל, שהיה קתולי, והזהיר אותו. לקושרים האחרים נודע על המכתב למחרת אולם לאחר שבדקו את המרתף וראו שכל החביות שם החליטו להמשיך במזימה. מונטאגל הראה את המכתב לרוברט ססיל, מזכיר המדינה.
בעקבות המכתב נערך חיפוש בכל המרתפים מתחת למבנה, וב-5 בנובמבר תומאס קנייבט, שופט שלום שלווה במשמר חמוש גילה את פוקס המחזיק בידו שעון ופתילי השהיה[דרוש מקור]. מאוחר יותר התגלו החביות ופוקס נאסר, והודה מיד במזימה.
החקירה
פוקס הובא אל חדר השינה של המלך בשעה 1 לפנות בוקר, שם התאספו כל חברי הממשלה, והוא הודה בגאווה בתוכניות הקושרים. כאשר המלך שאל מדוע רצה להרוג אותו ענה פוקס שהאפיפיור הטיל עליו חרם, ועל כן היה עליו למות.
למחרת בבוקר נחקר פוקס שוב בעניין זהות יתר הקושרים.
פוקס נלקח למצודת לונדון שם נחקר ועונה. באותה העת העינויים היו מחוץ לחוק, אלא באישור מועצת המלך, ואכן במכתב מ-6 בנובמבר מורה ג'יימס הראשון לענות את פוקס בתחילה בעינויים קלים ובהמשך: et sic per gradus ad maiora tenditur - הגברתם עד החמורים ביותר.
לאחר העינויים, ב-8 בנובמבר פוקס הודה בשמות כל הקושרים האחרים. הוא חזר על השמות שוב ב-9 בנובמבר, וב-10 בנובמבר חתם על הודאה.
המשפט וההוצאות להורג
לאחר שהקושרים שמעו על כישלון תוכניתם הם ברחו להדינגטון, אולם בשל גשם כבד לא הספיקו להרחיק וחלקם נתפסו על ידי ריצ'רד ולש, שריף ווסטרשייר באזור סטאורבריג'.
יתר הקושרים ניסו להביא למרד שנכשל, והם נורו בבית הולביץ' בסטפורדשייר.
בעקבות הידיעות על המזימה ישועים רבים נתפסו ונהרגו ברחבי בריטניה.
ב-27 בינואר 1606 נערך משפט ראווה לפוקס (אף שעונשי המוות נקבעו עוד קודם למשפט) וב-31 בינואר נלקחו פוקס, וינטור וקושרים אחרים לחצר הארמון הישן שבווסטמינסטר, שם נתלו, נגררו ובותרו.
תוצאות המזימה
לדברי ההיסטוריונית אנטוניה פרייזר אבק השרפה נלקח למחסני מצודת לונדון. ההיסטוריון רונלד הטון סבר שאבק השרפה היה באיכות נמוכה מדי ועל כן פירקו אותו למרכיביו. הטון היה סבור שבשל איכותו לא יכול היה להתפוצץ, אולם מחקרים מאוחרים (ראו להלן) מעלים שגם במצב שהוא לח ואינו מתאים לירי ברובה, עדיין הוא נפיץ ביותר.
משמעות היסטורית
כישלון המזימה הביא לתוצאות הפוכות. במקום מגמות הסובלנות ומתן הזכויות לקתולים שהיו קודם למזימה, מתן הזכויות לקתולים נמנע והם קיבלו זכויות רק מאתיים שנה מאוחר יותר.
חוקרי ספרות סבורים שהמזימה השפיעה על ויליאם שייקספיר בכתיבת המחזה "מקבת'".
הנצחת האירוע
מאז גילוי המזימה מכונה 5 בנובמבר "ליל הזיקוקים" או "ליל המדורות" או ליל גאי פוקס.
על פי חוק של הפרלמנט הבריטי, שנחקק בהוראת ג'יימס הראשון באותה שנה, יחגג החמישה בנובמבר בכל שנה כ"יום שמחה לזכר הצלתנו". החוק נשאר בתוקפו עד שנת 1859.
ביום גילוי המזימה חגגו תושבי לונדון את כשלונה בהדלקת מדורות. האירוע חזר על עצמו מדי שנה והפך עם השנים למנהג.
גם כיום נהוג בבריטניה, ב-5 בנובמבר, להדליק מדורות, לשרוף בהם בובה המייצגת את פוקס, ולחגוג באמצעות זיקוקים.
המילה "בחור" באנגלית - "guy"="גאי" - מקורה בנוהג זה שכן נהגו לקרוא לדמות ששורפים בשם "גאי", שבשפת הדיבור שינתה את משמעותה משם פרטי לכינוי כללי לאדם.
כמו כן, מדי שנה, לפני טקס פתיחת הפרלמנט, נוהגים אנשי משמר הפרלמנט לבצע בכל חדרי בניין הפרלמנט חיפוש טקסי אחר מטעני חבלה.
המרתף בו הוסתרו החביות נהרס בשריפה של 1834. העששית שנשא פוקס בידו מוצגת במוזיאון האשמולי באוקספורד.
תאוריות מודרניות
היסטוריונים רבים סבורים כי אנשיו של ססיל גילו את המזימה בשלב מוקדם והרשו לה להמשיך ולהתנהל תחת מעקב על מנת לנצל את המזימה לצורכי דעת קהל אנטי קתולית - כפי שאכן שימשה במהלך השנים.
היסטוריונים אחרים סבורים שמדובר בניסיון של ג'יימס הראשון, שידע על המזימה, לבחון את נאמנות אנשי הכנסייה הקתולית. האב הישועי הנרי גארנט יידע בעבר את המלך על ניסיונות קשר, אולם הפעם לא עשה כן - והסתפק בידוע האפיפיור שלא עשה דבר.
תאוריות "קונספירציה" מציעות שססיל אירגן את המזימה עצמו במטרה להרחיק את תומכי המלך הקתולים ממוקדי השליטה ולחזק את מעמדו.
שיחזור המזימה
תוכנית הטלוויזיה ITV החליטה לשחזר את המזימה בנובמבר 2005, במטרה לענות על מספר שאלות שהחוקרים לא הצליחו להכריע בהם - ובעיקר האם הייתה המזימה מצליחה בהתחשב באיכות אבק השרפה, והאם המלך היה נהרג. לצורך השחזור הוקם דגם מדויק של בית הלורדים כפי שהיה במאה ה-17. קירות הבניין היו עשויים בטון ולא אבן, אולם נבנו באופן שיחקה במדויק את חוזק קירות המבנה המקוריים. בתוך מבנה השחזור הונחו בובות ניסוי, במטרה לבחון את הפגיעות בבובות ולבדוק אם השוהים בבנין היו נהרגים מהפציעה.
הניסוי נערך באתר הניסויים ספדידם (Spadeadam test site) של חיל האוויר המלכותי.
עוצמת הפיצוץ הייתה כזו שמבנה הבטון (שעובי קירותיו היה כ-2 מטרים) נהרס עד אבק. מכשירים שהונחו בתוך המבנה על מנת למדוד את עוצמת הפיצוץ נהרסו כליל, וראשה של בובת המלך שהונחה על כיסא המלכות הועף למרחק של כמה עשרות מטרים מהמבנה.
לאור תוצאות הניסוי עולה כי לו הייתה המזימה מצליחה, היה הבניין נהרס כליל, כל האנשים במרחק 100 מטרים מהפיצוץ (לרבות כל הנוכחים בבית הלורדים) היו נהרגים, חלונות מנזר וסטמינסטר היו מתנפצים, וכן שאר החלונות באזור וסטמינסטר.
הניסוי הפריך את התאוריה כי בשל איכות אבק השרפה הנמוכה הפיצוץ היה נמנע. לצורך הפיצוץ השתמשו באבק שרפה באיכות נמוכה (כה נמוכה שלא ניתן היה להשתמש בו לצורך ירי מרובה באותה תקופה), והתברר כי בשל דחיסתו לחביות נוצר "אפקט תותח" - ציפוף אבק השרפה הפך אותו יעיל ביותר.
בשל תוצאות הניסוי נזנחה הכוונה לבדוק את מידת הפגיעה בבובות. הנזק לבובות היה כה רב, עד כי ברור היה שכל הנוכחים היו מתים מיד.
המזימה בספרות
המזימה הונצחה בשיר הילדים הידוע:
| תרגום לעברית | המקור |
|---|---|
|
זכור, זכור את החמישה בנובמבר, |
Remember, remember the fifth of November, |
המשך השיר אינו מושר בימינו בשל היותו בלתי תקין פוליטית:
| תרגום לעברית | המקור |
|---|---|
|
לחם בפני להאכיל את האפיפיור, |
A penny loaf to feed the Pope, |
האירוע מוזכר גם בשירו של ג'ון לנון "Remember", שבו נזכר "החמישה בנובמבר".
אזכורים טלוויזיוניים
יום גאי פוקס מוזכר בסדרה "הנוקמים" בה ניסו טרוריסטים לגנוב ראש נפץ גרעיני על מנת לפוצץ את בניין הפרלמנט ביום זה.
יום גאי פוקס מוזכר גם בסדרה שרלוק בה ניסו טרוריסטים לפוצץ מטען חבלה מתחת לבניין הפרלמנט במטרה לפוצצו.
המזימה מתוארת במיני סדרה בת 3 פרקים, "אבק שרפה"[1] שיצאה בשנת 2017.
אזכורים בקולנוע
יום גאי פוקס משמש כבסיס רעיוני לעלילת הסרט ונדטה (V for Vendetta) שיצא לאקרנים בשנת 2006.
ראו גם
- גאי פוקס
- ליל גאי פוקס
- ונדטה (קומיקס)
- ונדטה (סרט)
- הפיגוע במלון גרנד בברייטון
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל לונדון | ||
|
ההיסטוריה | ||
הערות שוליים
