חלוקה מנהלית של פקיסטן

מבחינה מנהלית פקיסטן מחולקת ל-4 פרובינציות (בלוצ'יסטן, ח'ייבר פח'טונח'ווה, סינד ופנג'אב), 2 טריטוריות אוטונומיות (אזאד קשמיר וגילגיט-בלטיסטן) וטריטוריה פדרלית (של העיר הבירה אסלאמאבאד). כמו כן, בתוך המחוזות קיימת חלוקה משנית לנפות, ובתוך הנפות חלוקה משנית לאזורים.

היסטוריה

מקורה של חלוקת המחוזות של פקיסטן בחלוקה שהייתה בהודו הבריטית בשעה שפקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-14 באוגוסט 1947. באותה שעה, פקיסטן הייתה מחולקת לשני חלקים נפרדים, שביניהם נמצאת הודו:

החלק המערבי (מערבית להודו) כלל את מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי, את מערב פנג'אב, את סינד, את בלוצ'יסטן של הנציב הראשי, 13 שלטונות מקומיים וחלקים מקשמיר.
החלק המזרחי (מזרחית להודו) כלל את מזרח בנגל ואת אזור סילהט, שהיו שייכות לפרובינציה הבריטית של אסאם.

בשנת 1948 הופרדה העיר קראצ'י ממחוז סינד כדי ליצור את מחוז הבירה הפדרלי הראשון של פקיסטן.

בשנת 1950 מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי קלט לתוכן את השלטונות המקומיים אמב ופורלה, ומחוז מערב פנג'אב שינה את שמו לפנג'אב.

בשנת 1952, ארבעת השלטונות המקומיים שבדרום-מערב יצרו ביחד את איחוד מדינות בלוצ'יסטן.

בשנת 1955, בעקבות מדיניות ה-"One Unit Policy" שנועדה לחסוך בהוצאות ולהפחית את האפליה בין המחוזות, אוחדו כל המחוזות שמערבית להודו ל"מערב פקיסטן" שבירתה העיר לאהור, ואילו שמה של מזרח בנגל שונה ל"מזרח פקיסטן", והעיר דאקה נקבעה להיות בירתה.

בשנת 1960 הבירה והאזור האוטונומי שסביבה הועבר מקראצ'י לרוואלפינדי, ובשנת 1961 האזור האוטונומי של העיר הבירה מוזג לתוך מערב פקיסטן. בשנת 1966 הבירה עברה לאסלאמאבאד.

בשנת 1970, הנשיא הצבאי השני של פקיסטן, יאיה חאן, פירק את מערב פקיסטן ל-4 מחוזות: סינד, בלוצ'יסטן, מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי ופנג'אב. באותה שנה, אזור סוכנות גילגיט ואזור בלטיסטן אוחדו ויצרו את "האזורים הצפוניים", ובשנת 2009 שונה שמם לגילגיט-בלטיסטן, שבאותה עת קיבלה רשמית מעמד של מחוז.

בשנת 1971, מזרח פקיסטן הופרדה מפקיסטן, והפכה להיות מדינה עצמאית נפרדת: בנגלדש.

בשנת 1975, הופרדו חלקים מהנפות פשאוור ודרה איסמאיל חאן ויצרו את האזורים השבטיים המנוהלים פדרלית, שמוזגו לתוך מחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה בשנת 2018.^[1]

בשנת 1981, האזור שסובב את העיר אסלאמאבאד הופרד ממחוז פנג'אב, והפך לאזור הבירה האוטונומי של אסלאמבאד.^[2]

בשנת 2010, שונה שמו של מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי לח'ייבר פח'טונח'ווה.^[3]

רשימת המחוזות

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו להמכלול ועזרו לעדכן אותו. הסיבה היא לא כולן מחוזות. מומלץ לקרוא לפסקה חלוקה מנהלית של פקיסטן ולהוסיף לטבלה עמודה בשם מעמד, קרי מחוז או טריטוריה.


דגל	סמל	שם	בירה	שם בשפת המקור	אוכלוסייה (2017)	שטח (קמ"ר)	מעמד
	‏	אזאד קשמיר	מוזפראבאד	آزاد کشمیر	4,045,366	13,297	טריטוריה אוטונומית
		טריטוריית הבירה הפדרלית (אנ')	אסלאמאבאד	وفاقی دارالحکومت	2,006,572	906	טריטוריה פדרלית
	‏	בלוצ'יסטן	כוויתה	بلوچستان	12,344,408	347,190	פרובינציה
קובץ:Flag of Gilgit Baltistan.svg	‏קובץ:Gilgit Baltistan Government Logo.svg	גילגיט-בלטיסטן	גילגיט	گلگت-بلتستان	2,441,523	72,496	טריטוריה אוטונומית
	‏	ח'ייבר פח'טונח'ווה (בעבר: אזור הספר הצפון מערבי)	פשאוור	خیبر پښتونخوا (פשטו) خیبر پختونخوا (אורדו)	35,525,047	74,521	פרובינציה
	‏	סינד	קראצ'י	سندھ (אורדו), سنڌ (סינדהית)	47,886,051	140,914	פרובינציה
	‏	פנג'אב (אנ׳)	לאהור	پنجاب	110,012,442	205,344	פרובינציה