מחזורת
מַחֲזוֹרֶת (בלועזית: פֶּרְיוֹדָה) היא אמצעי סגנוני תחבירי – משפט מורכב ארוך הפותח בחלקים טפלים (פסוקיות) רבים והרעיון המרכזי בו מובע רק בסופו. שימוש במשפטים כאלה מקובל בספרות כדי להציג רקע להתרחשות ולשמור על מתח לפני שמגיעים לעיקר. הקורא מוכנס לאווירה ומגלה את הפרטים בזה אחר זה עד שלבסוף נחשף בפניו החידוש במשפט (הנשוא).
מקור המונח בעברית
על פי עוזי אורנן, המופע הראשון של המונח העברי 'מחזורת' הוא בספר "דקדוק השפה העברית לכל סגנוניה" מאת שמואל שבח קנטורוביץ, חלק ב': "תורת המאמר (סינטכסיס)" (ורשה 1928) – מהדורה מאוחרת של ספרו "דקדוק לתלמידים" (ברדיצ'ב תרס"ו–1906).[1] הלקסיקון הראשון שבו נכלל המונח היה הקובץ "מונחי תחביר כלליים" (תרצ"ו–1936) של ועד הלשון העברית.[2]
דוגמאות
בעשר בבוקר המחרת, מבלי שידעה רגע לפני כן מה היא עתידה לעשות, כבשה דולי יעקבוס את מושב מכוניתה, [...]
— שולמית הראבן, "בדידות", עמ' 31
רוחות הצפון לבדן, רוחות הצפון בחמתן, שעה שהן נאחזות באימה – ופורצות במחול של השתוללות לאורך רוכסי הרי גזיב האיתנים, מייללות בין הוואדיות, הומות אל הסלעים וצונחות, רוחות הצפון הדורסניות שלא היו משיירות פינה אחת בלא לפקדה – הן לבדן יודעות את הכפר הקטן יתיר, החבוי בודד בצלע אחד ההרים המסולעים הנטויים אל תהומיותו של גיא סאוכין, המגיע בדרכו הארוכה והפתלתולת לעמקות רבת־סתרים, לרגלי הכפר הלבן.
— א. ב. יהושע, "מסע הערב של יתיר", פרק ראשון
קישורים חיצוניים
- רינה בן־שחר, הפואטיקה של הסיפורת: יחידה 9 – סגנון הסיפורת, הלשון, הסגנון ולשון הספרות, האוניברסיטה הפתוחה, 1988, עמ' 137 (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים"
) - ארנה גולן, בין בדיון לממשות: סוגים בסיפור הישראלי, יחידה 5 – ס' יזהר, השבוי – סיפור דידקטי, האוניברסיטה הפתוחה, 1984, עמ' 122 (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים" )
הערות שוליים
- ^ עוזי אורנן, בראשית היה השפה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשע"ג 2013, עמ' 84. אולם אורנן מציין כי לנגד עיניו עמדה רק המהדורה מ-1928, ולפיכך אין הוא יודע אם המונח הופיע כבר במהדורה הראשונה.
- ^ מילון דקדוק [בלשנות] (תרצ"ו, תרצ"ז, תש"ג), באתר האקדמיה ללשון העברית
