מחית תפוחי אדמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחית תפוחי אדמה
"גבינת תפוחי אדמה" מהמטבח האוסטרי/בווארי

מחית תפוחי אדמה המוכרת גם בשם פירהצרפתית: Purée, מחית) היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להגשת תפוחי אדמה ומקובלת כתוספת למנות בשריות.

מחית תפוחי אדמה מופקת ממעיכת תפוחי אדמה מבושלים בלי קליפתם. לעיתים מוספים למחית תפוחי אדמה מרכיבים אחרים, כמו חלב, שמנת, חמאה, שמן צמחי, שום, גבינה, קוביות קותל חזיר או שמנת חמוצה. באחת מגרסאות המטבח הצרפתי למאכל, מוסף חלמון לתערובת, והיא מועברת דרך כף מיוחדת בעלת חורים, אשר יוצרת מעין "סרטים".

בנוסף להגשת מחית תפוחי אדמה כמנה בפני עצמה, היא משמשת גם כחומר גלם למאכלים אחרים. בישראל יש המכינים לביבות ממחית (בשונה מלביבות המוכנות מתפוח אדמה טרי מגורר). בסיס הניוקי האיטלקיים הוא מחית תפוחי אדמה. במטבח האוסטרי והבווארי מקובל ממרח המכונה "גבינת תפוחי אדמה" (בגרמנית: "Kartoffelkäse"), העשוי ממחית תפוחי אדמה, בצל מרוכך ושמנת חמוצה המעובדים לכדי ממרח. למאכל זה מוסיפים לעיתים כמון, בצל, עירית, פטרוזיליה וכדומה.

ברכתו

במשנה ברורה[1] נפסק שהברכה על אכילת פירה היא בורא פרי האדמה, וכן המנהג[דרוש מקור]. אך רבי בן-ציון אבא-שאול[2] פסק תוך שהוא נסמך על דיוק בדברי הרמב"ם[3] שרק במיעכן ביד מברך את ברכתו המקורית, אך במעוך בכלי שנמעך לגמרי, נחשב שנשתנתה צורתו, לכך יש לברך על אכילתו שהכל נהיה בדברו.

מחית או חטיף פרינגלס שנעשה מאבקת תפוחי אדמה (אינסטנט), דעת רבי עובדיה יוסף[4] ורבי ניסים קרליץ[5] שכיון שבזמן היותו אבקה בטל ממנו טעם ומראה של תפוח אדמה ולכן אף שחוזר וניכר נחשב כדבר חדש ואינו חוזר למצבו הראשון וברכתו שהכל נהיה בדברו. אך דעת רבי שלמה זלמן אוירבך[6] וספר וזאת הברכה[7] שברכתו בורא פרי האדמה כיון שכעת ניכר שהוא מתפוחי אדמה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה ברורה סי' ר"ב סעיף קטן מ, וכן פסק בספר דעת תורה סימן רב ס"ז.
  2. ^ אור לציון חלק ב' סימן יד אות ב
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ח', הלכה ד'.
  4. ^ מעין אומר ח"א פרק י סימן ד.
  5. ^ חוט שני ברכות ס"ק כ"ב אות ו.
  6. ^ הליכות שלמה פסח פרק י' הע' מ"א.
  7. ^ ספר וזאת הברכה עמוד 251.


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0