מחלת גבהים
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.
מחלת גבהים היא מחלה הנובעת ממחסור בחמצן כתוצאה מירידה של הלחץ האטמוספירי וירידה משום כך בריכוז החמצן באוויר. במצב כזה אין תאי הדם האדומים יכולים להעביר די חמצן לתאי הגוף ולכן אדם הסובל ממחסור בחמצן נדרש למאמץ יתר של הלב והריאות על מנת לספק את כמות החמצן הדרושה למוח ולשאר רקמות הגוף, מה שגורם לו לפתח נשימת יתר (היפרוונטילציה). חוסר חמצן גורם לנזקים רבים לכל רקמות הגוף ובמיוחד למוח. מחלת גבהים היא הבעיה השכיחה ביותר בטיפוס לגובה.
גופם של בני אדם החיים במקומות גבוהים מייצר באופן טבעי תאי דם אדומים בגודל המתאים ואילו מי שאיננו רגיל לגבהים, חייב בתהליך התאקלמות שנמשך כמה ימים, עם עלייה מדורגת ושהיה של זמן מסוים לאחר כל עלייה, לגרום לגופו לייצר תאים אדומים בגודל כזה.
תסמיני המחלה הם עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני בדם, גורמת לתסמינים הכוללים חלק מהתופעות הבאות: קוצר נשימה, עייפות, אפתיה, בחילה, כאב ראש, ראייה כפולה, סחרחורת, בלבול, חרדה, אובדן תיאבון ולעיתים הקאה. הכחלת השפתיים, קצות האצבעות והציפורניים תהיה בין הסימנים הראשונים למחסור בחמצן.
הטיפול המיידי במקרה של מחלת גבהים הוא ירידה מהגובה הרב. הטיפול בתסמינים איננו ראוי כשאפשר לטפל בסיבה, כלומר לרדת לגובה רצוי. יש הטוענים שטיפול בתסמינים פוגע בשבועת הרופאים ופוגע בעקרון הרפואה "פרימום נון נוקרה" (ראשית אל תזיק), משום שטיפול בתסמינים איננו מונע את הנזק המוחי אלא אף עלול לגרום לו[דרוש מקור].
התרופה אצטזולאמיד (Acetazolamide; בשמותיה המסחריים "דיאמוקס" Diamox או "אורמוקס" Uramox) משמשת לזירוז ההתאקלמות לגובה, כאשר היא ניטלת החל מ-48 שעות לפני ההגעה לגובה. התרופה חייבת במרשם רופא, מכילה שייר גופרתי (סולפה) ועשויה לחולל תגובות בין-תרופתיות חריפות עם מגוון חומרים, לרבות אספירין ואלכוהול. יש להדגיש כי התרופה אינה מטפלת במחסור בחמצן, העשוי לגרום נזקים רפואיים חמורים, אלא רק מזרזת את ההתאקלמות מבעוד מועד לגבהים.
קיימת אמונה כי אכילת גינקגו דו-אונתי מסייעת למניעת מחלת גבהים. נוכח העובדה כי בלאדאק ובטיבט ממליצים בפני תיירים על נטילת גינקגו דו אונתי (ג'ינקו בילובה) למניעת מחלת גבהים, בוצעו מחקרים רפואיים לבדיקת יעילותה. מחקרים ראשוניים הציעו כי תמצית גינקגו דו-אונתי יעילה למניעת המחלה,[1] ממצא המצוטט מאז על ידי משווקי התכשיר הטבעי.[2] עם זאת, מחקרים מבוקרים על קבוצות מדגם גדולות יותר לא מצאו עדיפות של תמצית גינקגו על פני פלצבו במניעת מחלת גבהים[3][4][5] יתר על כן, תסמיני מחלת גבהים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת הנבדקים שנטלה אצטאזולאמיד בשילוב עם תמצית גינקגו, מאשר בקבוצה שנטלה אצטאזולאמיד בלבד.[4]
במדינות דרום-אמריקה האנדיות (ובעיקר בפרו, בוליביה ואקוודור) נהוג ללעוס את עלי הקוקה (כמו שלועסים גת), בדרך כלל בצירוף חומר הנקרא לחייה, או לשתות את חליטת עלי הקוקה כתה על מנת להקל על ההסתגלות לגובה[דרוש מקור] בניגוד לסם קוקאין, המופק מצמח הקוקה, לעלי הקוקה עצמם אין השפעה נרקוטית כה חזקה, ותופעת הלוואי היחידה בלעיסת עלי הקוקה היא הירדמות של חלל הפה (בדומה לאחר זריקת אלחוש אצל רופא שיניים).
הדרך היעילה ביותר למניעת המחלה היא עלייה מתונה מלווה בשתייה מרובה. הואיל והמחלה מופיעה לרוב רק בגבהים של 3,000 מטר ומעלה, מומלץ להימנע מעלייה חדה לגובה של מעל 3,000 מטרים, ולינה של לילה או שניים בגובה שבין 2,500-3,000 מטרים. בגבהים מעל 3,000 מטרים מומלץ לא לעלות מעל 400 מטרים במהלך יממה.
לקריאה נוספת
- "תפקוד בגבהים של מעל 3000 מטר ומחלת גבהים" ד"ר דני זידמן. בטאון חיל רפואה 1989.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Jeffrey H. Gertsch, Todd B. Seto, Joanne Mor, Janet Onopa, Ginkgo biloba for the Prevention of Severe Acute Mountain Sickness (AMS) Starting One Day before Rapid Ascent, באתר Mary Ann Liebert, Inc., מרץ 2002 (פורסם ב"High Altitude Medicine & Biology" כרך 3 גיליון 1, 6 ביולי 2004)
- ^ ד"ר דליה נבות-מינצר, בדרך למעלה: מחלת גבהים - מדריך הישרדות, באתר כללית, 26 באפריל 2010
- ^ שאלות ותשובות, מחלת גבהים וחוסר ב G6PD, באתר InfoMed,. 3 באפריל 2002
- ^ 4.0 4.1 Jeffrey H Gertsch, Buddha Basnyat, E William Johnson, Janet Onopa, Peter S Holck, Randomised, double blind, placebo controlled comparison of ginkgo biloba and acetazolamide for prevention of acute mountain sickness among Himalayan trekkers: the prevention of high altitude illness trial (PHAIT), באתר BMJ, 11 במרץ 2004
- ^ Tony Chow, MD; Vaughn Browne, MD, PhD; Heather L. Heileson, MD; Desiree Wallace, PharmD; James Anholm, MD; Steven M. Green, MD, Ginkgo biloba and Acetazolamide Prophylaxis for Acute Mountain Sickness, באתר המגזין Archives of Internal Medicine, מועתק מכרך 165 גיליון 3 שיצא ב-14 בפברואר 2005
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
