מחנה הריכוז אורניינבורג
 | |
| הכניסה למחנה הריכוז אוריינבורג, 1933 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה ריכוז ממשלתי |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | מרץ 1933 |
| תאריך סגירה | 13 ביולי 1934 |
| אוכלוסייה | |
| השתייכות האסירים | יהודים וגרמנים מתנגדי המשטר הנאצי |
| נתונים | |
|
(למפת ברנדנבורג רגילה)   מחנה הריכוז אורניינבורג | |
מחנה הריכוז אורניינבורג (בגרמנית: Konzentrationslager Oranienburg) היה מחנה ריכוז נאצי בעיר אורניינבורג שבקרבת ברלין[1], אחד ממתקני המעצר הראשונים שהוקמו על ידי הנאצים בגרמניה עם עלייתם לשלטון בשנת 1933. נכלאו בו יריבים פוליטיים של הנאצים מאזור ברלין, מרביתם חברי המפלגה הקומוניסטית של גרמניה וסוציאל-דמוקרטים.
היסטוריה
המחנה הוקם במרץ 1933 במרכז העיר אורניינבורג, שבועות אחדים לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה על ידי כוחות אס אה שהשתלטו על מפעל נטוש. העצירים הושמו ב"מעצר מגן" בלי מעורבות של מערכת המשפט, ולרוב אף בלי שיוחסה להם עבירה מסוימת. מרבית העצורים שוחררו לאחר מספר שבועות, אחרים הועברו למחנות ריכוז אחרים.
ב-16 במאי 1933 אושר המחנה כמחנה ממשלתי, ותוקצב ככזה.
אורניינבורג שימש כמחנה בעיקר עבור אסירים מברלין ומברנדנבורג. האסירים הראשונים שהגיעו אליו היו 40 צעירים יהודים בגילאי 13- 20, שהגיעו מפנימיית וולציג (Wolzig) והואשמו בהסתה קומוניסטית.
החל מ-27 במרץ 1933 ניתנו מספרים לאסירים. המספר האחרון שתועד במסמכי המחנה היה 2874. מספרים של אסירים ששוחררו לא ניתנו לאסירים אחרים.
בכל תקופת המחנה נרשמו רק שתי בריחות מוצלחות ממנו. אחת מהן הייתה של גרהרט סיגר (Gerhart Seger), שהצליח להימלט לפראג וכתב על המתרחש במחנה; היינריך מאן הוסיף הקדמה לדבריו. היה זה אחד המסמכים הראשונים שתיארו את פעולותיהם של הנאצים במחנות הריכוז.
המחנה מילא תפקיד חשוב במסע הטרור של המשטר הנאצי כנגד האופוזיציה בתקופה הראשונה להתבססותו בברלין. מתנגדים פוליטיים שהצליחו להימלט מגרמניה הפיצו ידיעות על הזוועות המתחוללות במחנה אורניינבורג, ומכונת התעמולה הנאצית גויסה להזמתם. לאחר חיסולו המעשי של האס אה בליל הסכינים הארוכות, עבר מחנה אורניינבורג לידי האס אס, שהחליט על סגירתו ב-13 ביולי 1934 והחליפו במחנה הריכוז זקסנהאוזן.
בעת פירוקו של המחנה ביולי, הוחזקו בו למעלה מ-3,000 אסירים, מתוכם מתו לפחות ששה עשר, בהם המשורר והאנרכיסט אריך מיזם. בנוסף הוחזקו בו גם פרידריך אברט הצעיר וקורט הילר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ישראל גוטמן עורך ראשי, האנציקלופדיה של השואה, כרך א', עמ' 40-41, ספריית הפועלים, 1990
