מחנה חסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחנה חסה - סככת אזבסט

מחנה חסה - מ.ק 419 (נקרא גם מחנה יהודית) הוא בסיס צה"לי נטוש, הנמצא בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון, וממוקם בסמוך וממזרח לכביש 232, כ-2 ק"מ צפונית לצומת הודיה. ממול לבסיס מוצבת האנדרטה לחללי שיירת ניצנים.

היסטוריה

המחנה נבנה על ידי הצבא הבריטי, על אדמות הכפר הערבי חסה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, לשימוש בעלות הברית שלחמו במדינות הציר. הוא כלל מתקני אימון ליחידות חיל רגלים, בית חולים שדה קטן ויחידה של כשתי פלוגות שריון. בשנות המלחמה שהו בו יחידות אוסטרליות והודיות.

בראשית חודש מרץ 1948, ננטש המחנה על ידי הבריטים במסגרת סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ונתפס על ידי הכוחות הערביים המקומיים[1] באזור מג'דל - איסדוד בפיקודו של טארק בי אל-אפריקי שכונה השד השחור. אל-אפריקי גייס מתנדבים ממצרים וצעירים מקומיים ממג'דל, חמאמה, סואפיר ובית דראס. כוח זה החל לתקוף שיירות יהודיות באזור, והוא זה שהתקיף את שיירת ניצנים, ב-21 במרץ 1948.

בתום מלחמת השחרור, נותר מחנה חסה עזוב ורק בראשית שנות ה-50 החל צה"ל בעבודות הנדסיות על מנת להתאים את הבסיס לשימושו של חיל השריון. בספטמבר 1952, עבר גדוד 82, ממחנה עמנואל ששימש כמחנה זמני, למחנה חסה שהפך למחנה הקבע של הגדוד לאחר שהוכשר לצרכיו המיוחדים של גדוד טנקים. היו בו יחידות טנקי ה-AMX-13 עד שנת 1962, כאשר הועברו לבסיס ליד באר שבע, ומאז שימש בעיקר את יחידות הצנטוריונים שהגיעו אליו בתחילת בשנות ה-60, אז הוקם בו גדוד טנקי הצנטוריונים הראשון, בפיקודו של שמואל גורודיש.

בסוף חודש ינואר 1971 החלה במחנה חסה, הקמתה של חטיבת נתיבי אש (600)[2].

הבסיס ננטש על ידי צה"ל בחודש מרץ 2006 במסגרת הצמצומים בצה"ל ופריסת השריון החדשה בארץ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 'קסטינה' – ראשית ההתיישבות היהודית במקום, אתר עיריית קריית מלאכי
  2. ^ מורשת החטיבה, חטיבת נתיבי אש (600), העמותה להנצחת חללי החטיבה