מיה דבש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיה דבש
פעילות בולטת אוצרת מוזיאון העיצוב חולון והמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
מקצוע אוצרת, עורכת

מיה דבש היא אוצרת ישראלית, החל משנת 2016 משמשת אוצרת ראשית של מוזיאון העיצוב חולון והמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס. לפני כניסתה לתפקיד האוצרת, מילאה דבש את תפקיד העורכת הראשית של שני המוזיאונים. כמו כן שימשה עורכת מגזין "בניין ודיור" ועבדה כמרצה.

ביוגרפיה

דבש נולדה בקהיר, מצרים. עלתה לישראל עם משפחתה כשהייתה בת שלוש וחצי שנים וגדלה בקריית ים. נכון ל-2021, מתגוררת דבש בתל אביב. היא בעלת תואר ראשון בספרות (1974) ותואר שני באמנות ואוצרות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2016). כמו כן היא בוגרת לימודי תעודה בעריכה מאוניברסיטת בר-אילן (1986) ולימודי עיתונות באוניברסיטת סינגפור (1978).[1]

תפקידה הראשון של דבש כעורכת היה בהוצאת כנרת (1983–1987). בשנת 1987 מונתה לתפקיד עורכת ראשית של הוצאת דביר, תפקיד אותו מילאה עד 1995. לאחריו מונתה לעורכת של הוצאת מודן (1995–2001). במסגרת זו, יזמה וערכה סדרת ספרים בשם דברים של ספרות מתורגמת איכותית, וערכה אנתולוגיות יחד עם שולה מודן: "אמהות ובנות" ו"אבות ובנות".

שימשה כעורכת מגזין בניין ודיור (2001–2006) והחל משנת 2007 לימדה כתיבה ואוצרות בבצלאל.

בשנת 2009 הצטרפה לצוות ההקמה של מוזיאון העיצוב חולון כעורכת הראשית, בתפקיד זה ערכה למעלה מ-10 קטלוגים. בשנת 2016 מונתה לאוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון (מינוי קבוע ב-2017).

דבש משמשת כחברה בצוות היגוי של המוזיאון לעברית וחברה בוועדות שיפוט של מפעל הפיס, פרס פרידל וצבע טרי.

פעילות אוצרותית

בשנים 2007–2009 אצרה שלוש תערוכות עיצוב מסחריות שעסקו במגמות עכשוויות והציגו עבודות מקוריות של מעצבים ישראלים. שתי התערוכות הראשונות נקראו NEO ‏(2008-2007) והוצגו במסגרת תערוכת "ריהוטים" בגני התערוכה. FIVE, התערוכה השלישית (2009), הייתה תערוכה אינטראקטיבית והוצגה בבניין עתיק בנמל יפו. ב-2009 אצרה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס התערוכה ״איך לאהוב״ של קבוצת המאיירים אקטוס טרגיקוס. התערוכה התבססה על ספר באותו שם שהוציאה קבוצת ״אקטוס טרגיקוס״, לרגל הוצאת מהדורה מיוחדת של הספר בתרגום לעברית. הספר שהוא אוסף בלתי שגרתי של סיפורים גרפיים מאת אמני הקומיקס של הקבוצה נדפס לראשונה בשפה האנגלית בשנת 2008.[2] ב-2011 אצרה התערוכה ״משחקים באוכל״ בבית מאירוב, חולון, שעסקה באוכל כחומר גלם לעיצוב; אוכל ככלי לביקורת חברתית; הקשר בין אדריכלות לאוכל; ואוכל כמעורר חוויה.[3] בשנת 2013 אצרה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס התערוכה ״פצעי בגרות-קומיקס עברי 1975–1995״, שהייתה הפרק השני מבחינה כרונולוגית (אבל השלישית מבחינת סדר התערוכות) בסדרת תערוכות בשם ״קומיקס עברי״ שהציג המוזיאון, ועסקה בקומיקס ישראלי בין השנים 1975-1995. [4] בשנת 2016 אצרה את התערוכה ״מבט על״ במוזיאון העיצוב חולון, שהוקדשה כולה למשקפיים.[5] בשנת 2018 אצרה את התערוכה ״זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה״ במוזיאון העיצוב חולון, שעסקה בתקשורת חזותית.[6] בדצמבר 2019 אצרה את תערוכת ״אקסטרים״ שנפתחה במוזיאון העיצוב חולון ציינה, לרגל עשור למוזיאון העיצוב.[7]

תערוכות שאצרה

  • 2007-2008 – "NEO – עיצוב עכשווי", גני התערוכה תל אביב
  • 2009 – "FIVE", נמל יפו
  • 2009 – "איך לאהוב", המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
  • 2011 – "משחקים באוכל", בית מאירוב, חולון
  • 2013 – "פצעי בגרות-קומיקס עברי 1975–1995", המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
  • 2016 – "מבט על", מוזיאון העיצוב חולון
  • 2018 – "זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה", מוזיאון העיצוב חולון
  • 2019 – "אקסטרים", מוזיאון העיצוב חולון

רשימת פרסומים שערכה או חיברה

קישורים חיצוניים

כתבות על התערוכה ״מבט על״:

כתבה על התערוכה ״זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה״:

כתבה על התערוכה ״אקסטרים״:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0