מיטת סדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיטת סדום הוא ביטוי עממי שמבטא מצב דחוק עד בלתי אפשרי, דרישה או מצב פראדוכסלי שלא ניתן לעמוד בו.

דוגמה לשימוש: הדרישה מעובדי המפעל לעמוד בקצב עבודה מהיר ועם זאת לשמור על כללי הבטיחות - יוצר מצב של מיטת סדום.

מקור המונח הוא בפרק י"ח בספר בראשית בו מסופר על החלטתו של ה' להשמיד את העיר סדום על תושביה בגלל רשעותם הרבה, הגמרא[1] מתארת את אחד ממנהגיהם האכזריים: כשהגיע אורח לעיר, היו מלינים אותו על מיטה שנועדה לאורחים. אם המיטה הייתה קצרה על מידותיו של האורח היו מקצצים את רגליו, ואם מידות גופו היו קטנות מן המיטה, היו מותחים בכוח את איבריו עד שיתאימו אליה.

בגמרא מובא סיפורו של אליעזר עבד אברהם שכאשר נאמר לו לישון על מיטה זו, התחמק באמרו שהוא אבל על אימו, ולכן הוא ישן על הרצפה.

בהשאלה, משמש הביטוי "מיטת סדום" לתיאור מצב דחוק המגביל חופש פעולה או תנועה, או להמחשת מצב בו מנסים להתאים בכוח רעיון או אידאולוגיה, לתבנית או כותרת נתונה.

להבדיל, גם במיתולוגיה היוונית קיים תיאור של מיטה דומה, כך מסופר על שודד בשם פרוקרוסטוסשהיה קושר את קרבנותיו למיטה ומותח או מכווץ אותם בהתאם לאורכה.

הערות שוליים