מייקל ל. קורץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

עטיפת המהדורה הראשונה של "הפשע של המאה"

מייקל ל. קורץאנגלית: Michael L. Kurtz; נולד ב-1941), היסטוריון אמריקאי, חוקר רצח קנדי.

קריירה אקדמית

מייקל קורץ נולד בארצות הברית בשנת 1941. קיבל תואר בוגר באוניברסיטת ניו אורלינס ותואר מוסמך באוניברסיטת טנסי. הוכתר בתואר דוקטור באוניברסיטת טוליין בעיר ניו אורלינס, (אוניברסיטה ותיקה שנוסדה בראשית המאה התשע עשרה ונקראת על שמו של הנדבן פול טוליין, שתרם את המקרקעין עליהן הוקמה). כיום משמש מייקל קורץ כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת דרום מזרח לואיזיאנה. הנושא העיקרי בו עסק קורץ בהרצאותיו, מחקריו וספריו הוא רצח קנדי, נושא בו הוא שקוע ברציפות מאז הרצח בשנת 1963. בשנים האחרונות עסק קורץ גם בדמותו של ארל לונג, מי שהיה מושל מדינת לואיזיאנה.

בעקבות רצח קנדי

מייקל קורץ היה סטודנט בן 22 בעת שהנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי נרצח בדאלאס ב-22 בנובמבר 1963. הרצח זיעזע אותו כפי שזעזע את יתר האמריקאים, אך כשהתפרסם כי החשוד ברצח הוא לי הארווי אוסוואלד, העלה בו האירוע גם זכרונות משני מפגשים שהיו לו עם אוסוואלד. האחד במאי 1963 כאשר גאי בניסטר, איש הימין הקיצוני וסוכן ה-FBI לשעבר, בא לאוניברסיטת ניו אורלינס, שביטלה את ההפרדה הגזעית בין תלמידיה כבר בשנת 1958, כדי להיפגש עם הסטודנטים, להטיף להפרדה גזעית באוניברסיטה ולהתווכח עם סטודנטים תומכי האינטגרציה. קורץ זכר כי בניסטר הביא עמו לפגישה אדם צעיר, שאותו הציג בפני הסטודנטים כלי הארווי אוסוואלד, שעמד בדממה בצד ונעלם זמן קצר לאחר מכן מבלי לומר מילה.

קורץ נזכר כי ראה את בניסטר ואוסוואלד ביחד פעם נוספת באותו קיץ בעיר ניו אורלינס ליד המשרד שבו פעל בניסטר כחוקר פרטי.

קורץ פנה ל-FBI ודיווח על אותן שתי פגישות, אך לדבריו נראה היה כי אנשי הבולשת אינם מגלים עניין בדבר. במרוצת הזמן עלה שמו של בניסטר כאחד החשודים בהשתתפות בקשר נגד קנדי (דבר שהובלט בסרטו של אוליבר סטון "JFK תיק פתוח"), אך לדברי קורץ הוא בא לבולשת להעיד על הקשר שבין בניסטר לאוסוואלד, לא כדי לקשור את בניסטר לרצח, אלא כדי להצביע על הפער שבין התחברותו של אוסוואלד עם איש הימין הקיצוני לבין הצגתו כאיש שמאל ואוהד משטרו של פידל קסטרו בקובה.

התעניינותו העמוקה של קורץ ברצח קנדי, שארכה עשרות שנים, ושלה הקדיש את שנותיו הבאות והפך לאחד החוקרים הידועים של פרשת הרצח, גברה עם פרסום דו"ח ועדת וורן, על למעלה מעשרים כרכי העדויות של דברי העדים שהופיעו בפני הוועדה, שפורסמו ביחד עם הדו"ח.

על סמך מסקנותיו מניתוח דו"ח וורן ועל פי התרשמותו כאיש האזור שבו התרחש הרצח והיכרותו את הזרמים הפוליטיים, החברתיים והלכי הרוח באזור זה, הפך מייקל קורץ לאחד ממבקרי הדו"ח. עיקר טענתו נגד מסקנות הדו"ח הייתה כי על פי הראיות אין בסיס לתאוריית "המתנקש הבודד" ואין אפשרות פיזית למסלולו של "כדור הפלא" שפגע לפי מסקנות הדו"ח בנשיא קנדי והמשיך ופגע במושל טקסס ג'ון קונלי, שישב לפניו במכונית בעת ההתנקשות.

כפרופסור באוניברסיטה העביר קורץ, במשך שנים רבות, קורסים על רצח קנדי ופרסם מאמרים רבים בנושא זה. קורץ העלה את השקפותיו וממצאיו בנושא על הכתב, בספר שראה אור בשנת 1982 בשם: "הפשע של המאה - רצח קנדי מנקודת ראותו של היסטוריון". במקור: Crime of the century - The Kennedy assassination from a historian's perspective בספר מפורטות כל העובדות, נכללים בו הממצאים הרפואיים והבליסטיים ויש בו ניתוח פרטני של הסרט שצילם אברהם זפרודר בעת האירוע. כן ניתן בספר רקע היסטורי של כל הכוחות הפוליטיים והחברתיים שפעלו בשטח בעת הרצח. קורץ מנה בספרו את כל התאוריות לגבי הרצח ומניעיו. הוא התנגד למערכה המשפטית והתקשורתית שניהל ג'ים גאריסון, התובע הכללי של ניו אורלינס, בשנת 1967, נגד איש העסקים קליי שאו (אשר שימשה כעבור זמן בשנת 1991 יסוד לסרטו של אוליבר סטון "JFK תיק פתוח"). תאוריה נפוצה אחרת שנסתרה על ידי קורץ היא זו שהעלה דייוויד ליפטון בספרו "הראיה הטובה ביותר" (Best evidence) משנת 1980, לפיה נחטפה גופתו של קנדי ועברה בחשאי טיפול ניתוחי, שקדם לניתוח הרשמי שלאחר המוות, שבוצע בבית החולים של הצי בית חסדא וזאת במטרה להעלים את הראיות כי הנשיא נורה מקדימה.

יחד עם זאת שלל מייקל קורץ את מסקנת ועדת וורן בדבר "היורה הבודד" והעמיד כנגדה את "הקונספירציה" בה האמין. את ההתנגשות בין שתי התאוריות כינה מייקל קורץ בלשונו: Lone Gunman Versus Conspiracy.

קורץ לא הכריע בין התאוריות השונות, אך מסקנתו הייתה כי משקלן המצטבר מכריע ללא עוררין על קשר. בפרק האחרון בספרו "הפשע של המאה העשרים" העלה קורץ 37 שאלות בסיסיות לגבי הרצח ונסיבותיו. על השאלה העיקרית "מי הרג את הנשיא קנדי?" הוא משיב במלים:

This, of course, remains the central mystery in the entire assassination saga. Unfortunately, we do not know the answer. That more than one individual fired shots at the president cannot seriously be doubted. Their identities, however, are unknown.

עמוד 188 במהדורת 1982.
"זו, כמובן, נשארה התעלומה העיקרית במכלול הסאגה של ההתנקשות. לרוע המזל אין אנו יודעים את התשובה. העובדה שיותר מאדם אחד ירה לעבר הנשיא אינה יכולה להיות מוטלת בספק באופן רציני. זהות היורים, לעומת זאת, אינה ידועה".

בשנת 1993 הוציא קורץ מהדורה מורחבת של ספר זה שכללה את הגילויים בפרשה שנוספו בעשור שחלף בין שתי המהדורות.

הספר האחרון של קורץ בנושא רצח קנדי, שראה אור בשנת 2006 הוא: "הוויכוחים על רצח קנדי - היורה הבודד נגד הקונספירציה" The JFK assassination debates - Lone Guneman versus Conspiracy. הביקורת ציינה כי מדובר בספרו של היסטוריון רציני שבדק את הנושא לעומק במשך עשרות שנים וכי הוא אחד מן הבודדים שחקרו את הנושא ושפגשו בפועל באוסוואלד. הביקורת הוסיפה כי בספרו מציג קורץ פרטים חדשים על פעילותו של אוסוואלד בתקופה שלפני הרצח, ומנתח את קשריו עם קהיליית המודיעין, עם הפשע המאורגן, עם קבוצות שתמכו בקסטרו ועם קבוצות שהתנגדו לו. המבקרים הוסיפו כי על השאלה המכרעת - מי רצח את קנדי?, אין לקורץ מענה, אך ספרו מצביע על כיווני חקירה רציניים ומפרט עובדות המערערות מסקנות חוקרים כדוגמת ג'רלד פוזנר בספרו "תיק סגור" (Case Closed) משנת 1993, ואחרים שהתיימרו לחרוץ מסקנות סופיות בדבר זהות הרוצח ומניעיו.

עדותו בוועדת העיון מחדש

לאחר מסקנותיה של ועדת וורן משנת 1964, כי יורה בודד התנקש בנשיא וכי היה זה לי הארווי אוסוואלד, ולאחר מסקנותיה הסותרות שלוועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות משנת 1979, כי יש ראיות ליורה נוסף, ומכאן כי מדובר בקשר, ולאחר שג'ים גאריסון הצליח במשפטו המתוקשר של קליי שאו להביא את תאוריית הקשר לידיעת הציבור האמריקאי וסרטו השנוי במחלוקת של אוליבר סטון הביא אל הקהל הרחב את ההבנה כי מדובר בעניין סבוך וייתכן כי חוגי השלטון ורשויות החוק מעורבים בו- החליט בית הנבחרים של ארצות הברית על הקמת ועדת העיון מחדש ברשומות הנוגעות להתנקשות. הוועדה פעלה בין השנים 1992 ל-1998.

מייקל קורץ הופיע בפני הוועדה ב-28 ביוני 1995. בעדותו מסר כי מטרת הופעתו בפני הוועדה היא להצביע על תמיהות ועל כיווני חקירה. מספר נקודות שציין קורץ בעדותו:

  • קורץ מסר כי מפי ריצ'רד הלמס, ראש ה-CIA בשנות השישים, הוא למד כי הנשיא לינדון ג'ונסון היה אכול דאגה בשנת 1964 מכך שקנדי נרצח, לדעתו של ג'ונסון, על ידי קושרי קשר.
  • קורץ ביקר את ההחלטה למסור את ממצאי הנתיחה, תצלומי הגופה וצילומי הרנטגן של גופת הנשיא לחזקתם הבלעדית של בני משפחתו, משום שבזאת נמנעה בדיקתם על ידי חוקרי הרצח.
  • קורץ דרש כי פעולותיו של השירות החשאי ב-1963 בתקופה שלפני הרצח תיחקרנה באופן יסודי. קורץ שאל מדוע דרש השירות החשאי להעביר את גופתו של הנשיא מדאלאס לוושינגטון הבירה ומדוע נוכחו שלושה סוכני השירות החשאי בעת הנתיחה בבית החולים בית חסדא.
  • קורץ העלה בפני הוועדה שאלות ותמיהות נוספות וציין כי מבין התאוריות הרבות על הרצח, חלקן לדעתו מופרכות ומגוחכות, מתבלטת תאוריה רצינית אחת והיא הקשר לרצח של הגולים הקובנים מתנגדי קסטרו. כן ביקש קורץ לחקור את העובדות הידועות לנאשמי פרשת ווטרגייט בקשר לרצח וכן את מסמכיו של הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון.
  • קורץ תיאר בפני הוועדה את שני המקרים שבהם ראה את אוסוואלד בחברתו של גאי בניסטר בקיץ 1963, קודם לרצח, המצביעים לכאורה על קשריו של אוסוואלד עם אנשי הימין הקיצוני, בניגוד להצגתו כאיש שמאל.

עיקר טרונייתו של קורץ בפני הוועדה הייתה על כי כיווני חקירה שיש לגביהם תיעוד רב אינם נחקרים, בשל היותו של התיעוד חסוי וסגור בפני החוקרים.

קורץ סיכם עת עדותו באומרו:

In conclusion, I would like to state for the record that the more than three decades long history of obfuscation and suppression of records about the assassination of President Kennedy needs to be ended as expeditiously as possible. In that light, I argue this board to exercise its authority under the Act, to release all records pertaining to the assassination without exception, and to instruct the National Archives to make them available for immediate public inspection.

"לסיכום. ברצוני להצהיר לפרוטוקול שתקופה של למעלה משלושה עשורים של טשטוש והעלמה של הרשומות אודות רצח הנשיא קנדי צריכה להיגמר במהירות האפשרית. מבחינה זו אני תובע מן הוועדה להשתמש בסמכותה לפי החוק ולשחרר את כל הרשומות הנוגעות לרצח ללא יוצא מן הכלל ולהורות לארכיון הלאומי לתת לציבור גישה מיידית לבדיקתן".

ספריו על רצח קנדי

  • Crime of the century - the Kennedy assassination from a historian's perspective, The University of Tennessee Press, 1982. 2nd ed., 1993.
  • The JFK assassination debates: Lone Gunman versus Conspiracy, University Press of Kansas, 2006.

ספריו האחרים

  • The challenging of America 1920-1945, Forum Press, 1986.
  • (with Morgan D. Peoples), Eral K. Long - the saga of uncle Eral and Louisiana politics, LSU Press, 1998.
  • Louisiana since the Longs - 1960 to century's end, University of Southwestren Louisiana, 1998.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0