הלוח היוליאני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי. כיום משתמשים ברוב ארצות העולם בלוח הגרגוריאני, שהוא גרסה מתוקנת של הלוח היוליאני. הלוח היוליאני לא עוסק במניין השנים, אלא בקביעת החודשים ובקביעה מתי מתחילה שנה חדשה. מניין השנים הוא עניין שהיה נתון לשיטות ספירה שונות לפי השליטים וכדומה. מניין שנים אחיד נקבע והושרש על ידי דיוניסיוס אקסיגואוס רק כשש מאות שנה לאחר קביעת הלוח היוליאני. הלוח שימש באימפריה הרוסית עד 1918 וגם כיום הוא משמש חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים (הכנסייה הפרבוסלאבית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית ועוד).

מבנה הלוח

הלוח היוליאני הוא לוח שמשי הקובע שנה פשוטה של 365 יום ופעם בארבע שנים, בשנים המתחלקות בארבע ללא שארית, שנה מעוברת של 366 יום. השנה מחולקת לשנים עשר חודשים שרירותיים, ללא קשר לירח או לכל תופעה טבעית אחרת.

שמותיהם של חודשי הלוח היוליאני בעברית ישראלית מתבססים על השמות הנהוגים בגרמנית. ברוב השפות האירופיות שמות החודשים הם גלגול של השמות הלטיניים העתיקים, אם כי בדרך כלל חלו בהם שינויים פונטיים משמעותיים. בחלק מארצות ערב נהוגים שמות בבליים-ארמיים עתיקים, הדומים מאוד לשמות החודשים בלוח העברי. ככל הנראה שמות אלה ניתנו לחודשים בלוח היוליאני בידי נוצרים דוברי ארמית, ועברו לשפה הערבית לאחר הכיבוש המוסלמי.

מס' שם החודש מקור השם מס' ימים בחודש הערות אורך החודש בלוח הירחי הרומי הקדום
1 ינואר יאנוס, אל הדלתות והשערים הרומי 31 ינואר ופברואר היו האחרונים שנוספו ללוח השנה, משום שהרומאים נהגו להתייחס לתקופת החורף כתקופה ללא חודשים. 29
2 פברואר פברואה, חג הנחוג באמצע החודש 28 (29[1]) בלוח היוליאני כל שנה המתחלקת ב-4 היא שנה מעוברת. 28 (50 או 51*)
3 מרץ מרס, אל המלחמה הרומי 31 בתקופות שונות נחשב מרץ לחודש הראשון בשנה, ומכאן שמות החודשים ספטמבר-דצמבר (ראו להלן). 31
4 אפריל המילה הלטינית aperire (לפתוח), משום שבחודש זה מתחילה פריחת האביב 30 29
5 מאי מאיה, אלת האביב והפריון הרומית 31 31
6 יוני יונו, מלכת האלים הרומיים ואלת הנישואין והלידה 30 29
7 יולי יוליוס קיסר, שנולד בחודש זה 31 בתחילה כינו הרומאים את החודש "קווינטיליס" (החודש החמישי), כיוון שנהגו למנות את החודשים ממרץ. 31
8 אוגוסט הקיסר אוגוסטוס אוקטביאנוס, שמת בחודש זה 31 בתחילה כינו הרומאים את החודש "סקסטיליס" (החודש השישי), כיוון שנהגו למנות את החודשים ממרץ. 29
9 ספטמבר המילה הלטינית septem (שבע) 30 היה החודש השביעי בלוח עד להוספת ינואר ופברואר. 29
10 אוקטובר המילה הלטינית octo (שמונה) 31 היה החודש השמיני בלוח עד להוספת ינואר ופברואר. 31
11 נובמבר המילה הלטינית novem (תשע) 30 היה החודש התשיעי בלוח עד להוספת ינואר ופברואר. 29
12 דצמבר המילה הלטינית decem (עשר) 31 היה החודש העשירי בלוח עד להוספת ינואר ופברואר. 29

היסטוריה

ברומא העתיקה היה נהוג לוח השנה הרומי הירחי, שהיה מבוסס על שנה פשוטה של 355 ימים ושנה מעוברת בה הוספו בסוף השנה, בין פברואר למרץ, 22-23 ימים. התוספת של ימי העיבור נקבעה בכל שנה לקראת סוף השנה, דבר שגרם לבלבול, כאשר חלק מהאנשים שהיו רחוקים מרומא לא ידעו את התאריך הנכון. בנוסף, בתקופות מסוימות לא הוספו ימי העיבור באופן סדיר, דבר שגרם לתזוזה של העונות אל מול חודשי השנה. תזוזה כזאת התרחשה בשנים 48–63 לפני הספירה, כך שיצא שיוליוס קיסר חצה את הרוביקון ב-10 בינואר 49 לפנה"ס, באמצע הסתו ולא בחורף כמצופה.

ב-46 לפני הספירה החליט יוליוס קיסר על רפורמה בלוח שכללה הוספת ימים נוספים לשנת 46, כך שאורכה הכולל היה 445 ימים, והנהגת הלוח היוליאני החל משנת 45 לפני הספירה.

על אף שהלוח היוליאני נקבע עם שנה מעוברת בכל שנה רביעית, בשנים הראשונות להנהגת הלוח הוכנסה שנה מעוברת בכל שנה שלישית. יש הטוענים שזה קרה כיוון שספרו את השנה המעוברת הקודמת כשנה הראשונה במחזור של ארבע שנים, שהרביעית צריכה להיות מעוברת. בשנת 8 לפנה"ס (או בשנת 12 לפנה"ס לפי דעה אחת), לאחר שנוצר עודף של שלוש שנים מעוברות, קבע אוגוסטוס קיסר תקופת הפסקה של מספר שנים בעיבור, והחל משנת 4 (או משנת 8 - ישנם חילוקי דעות בנושא) כלל ארבע השנים התקיים ללא טעות.

עד היום אין ודאות גמורה, אולם מוסכם על כולם, שלכל המאוחר משנת 8 לספירה ואילך, שנה מעוברת היא שנה שמספרה מתחלק ב-4. להלן התפתחות המחקר בנושא זה:

חוקר / מחקר שנת מחקר שנים מעוברות לפני הספירה
כל שנה שלישית
שנים מעוברות לאחר הספירה
כל שנה רביעית
שנה משוערת בה
נעשתה הרפורמה של
אוגוסטוס קיסר
יוזף יוסטוס סקליגר 1583 42, 39, 36, 33, 30, 27, 24, 21, 18, 15, 12, 9 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים 8 לפנה"ס
יוהאנס קפלר 1614 43, 40, 37, 34, 31, 28, 25, 22, 19, 16, 13, 10 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים 8 לפנה"ס
מצט Matzat 1883 44, 41, 38, 35, 32, 29, 26, 23, 20, 17, 14, 11 4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים 8 לפנה"ס
רדקה Radke שנות ה-60 של המאה ה-20 45, 42, 39, 36, 33, 30, 27, 24, 21, 18, 15, 12 4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים 12 לפנה"ס
מחקר חדש 1999 44, 41, 38, 35, 32, 29, 26, 23, 20, 17, 14, 11, 8 4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים 8 לפנה"ס

המחקר האחרון, משנת 1999, מבוסס על פפירוס מצרי, ובו רישום תנועת כוכבי הלכת באותה תקופה, ולכן נחשב למחקר האמין ביותר.

אורך השנה הממוצע הוא, אם כן, 365.25 ימים (365 ימים ו-6 שעות). בפועל, משכו הממוצע של סיבוב כדור הארץ סביב השמש (המכונה באסטרונומיה "שנה טרופית") הוא 365.242189 ימים (או: 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות בקירוב - בנתון זה חלים מדי פעם שינויים קלים עקב השתנות מהירות הסיבוב של כדור הארץ). הלוח הגרגוריאני נותן קירוב טוב יותר - אורך השנה הממוצעת בו הוא 365.2425 ימים. זאת משום שבניגוד ללוח היוליאני, שנים שמספרן מתחלק ב-100 ואינו מתחלק ב-400 אינן מעוברות. לפיכך הוא מאפשר מעקב טוב יותר אחר עונות השנה.

הרומאים הפיצו את הלוח היוליאני בכל רחבי האימפריה הרומית.

המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני

המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני נעשה במועדים שונים במדינות שונות:

הלוח היוליאני משמש היום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים (הכנסייה הפרבוסלאבית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית ועוד). הכנסייה היוונית-אורתודוקסית סירבה לאמץ את הלוח הגרגוריאני, אולם תחת זאת אימצה ב-1924 לוח שנה דומה מאוד, שצפוי להיות מתואם לחלוטין עם הלוח הגרגוריאני עד שנת 2800.

הפער בין הלוח הגרגוריאני ללוח היוליאני

בין השנים 1900 ל-2100 יש פער קבוע של 13 יום בין הלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני, כך שחג המולד בכנסייה הפרבוסלאבית נחוג ב-7 בינואר, שהוא 25 בדצמבר על-פי הלוח היוליאני.

  • בשנים 1582 עד 1700 פיגר הלוח היוליאני ב-10 ימים אחרי הלוח הגרגוריאני.
  • בשנים 1700 עד 1800 - פיגור של 11 ימים.
  • בשנים 1800 עד 1900 - פיגור של 12 ימים.
  • בשנים 1900 עד 2100 - פיגור של 13 ימים.
  • בשנים 2100 עד 2200 - פיגור של שבועיים (14 ימים).

הפיגור של הלוח היוליאני גדל ביום ב-1 במרץ של שנה שמספרה מתחלק במאה (אך לא ב-400), משום שבשנה כזו 1 במרץ של הלוח הגרגוריאני הוא 29 בפברואר של הלוח היוליאני.

חישוב התאריך היוליאני של חג הפסח

בשנת 1802 המתמטיקאי-אסטרונום קרל פרידריך גאוס, פרסם נוסחה[2] לחישוב התאריך היוליאני בו חל יום ראשון של פסח (ט"ו בניסן) בשנה עברית כלשהי:

מסמנים ב- את שארית החלוקה של המספר השלם במספר השלם .

נגדיר:

השנה העברית

כאשר הוא החלק השלם של התוצאה ו הוא השבר שלה.

ט"ו (15) בניסן חל בתאריך הM במרץ בלוח היוליאני אלא אם כן הוא מתקיים בתאריך אחר בהינתן אחד משלושת המצבים הבאים:

נגדיר:

אם = 2, 4 או 6, אז פסח חל ב(+1) במרץ.
אם = 1, > 6 ו ≥ 1367/2160, אז פסח חל ב(+2) במרץ.
אם = 0, > 11 ו ≥ 23269/25920, אז פסח חל ב(+1) במרץ.

ניתן להשתמש בנוסחה כדי לחשב תאריכים נוספים באותה השנה על ידי חיסור הימים בין התאריך העברי המבוקש לפסח והוספתו לתאריך היוליאני שבו חל פסח. בנוסף ניתן להשתמש בתאריך היוליאני ולגלות מהו התאריך הגרגוריאני באותו זמן.

ציון תאריכים היסטוריים

ללוח היוליאני יש חשיבות עצומה בציון תאריכים היסטוריים. מקובל שכל התאריכים עד 4 באוקטובר 1582 (מועד תחילת המעבר ללוח הגרגוריאני) ניתנים על-פי הלוח היוליאני. למעשה, גם תאריכים שקדמו לשנת 45 לפנה"ס מקובל לרשום על-פי הלוח היוליאני, אף על פי שהלוח עדיין לא נהג אז. הדבר נעשה באמצעות "תרגום" הלוחות השונים ששימשו לפני שנת 45 לפנה"ס לשיטת הלוח היוליאני.

כיוון שבארצות שונות התקבל הלוח הגרגוריאני בתאריכים שונים, עשוי להיות בלבול בציון תאריכים מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. כשמציינים תאריכים בתקופה זו (בעיקר בין 1582 ל-1752, שנת קבלת הלוח הגרגוריאני בכל הארצות הפרוטסטנטיות) יש לציין על-פי איזה לוח ניתן התאריך. בהיסטוריה הרוסית מצוינים כל התאריכים עד 1918 על-פי הלוח היוליאני. זו הסיבה לכך שהמהפכה הקומוניסטית ברוסיה נקראת "מהפכת אוקטובר" אף על פי שנערכה בברית-המועצות בתחילת חודש נובמבר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלוח היוליאני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ המספר בסוגריים בחודש פברואר מתייחס לשנה מעוברת
  2. ^ צבי הראל, נוסחת גאוס לתאריך היוליאני של פסח (באנגלית).


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0