מיכאל וינטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מיכאל וִינְטֶר (Winter; נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב.

חייו ופועלו

מיכאל וינטר נולד ב-1934 בצ'כוסלובקיה, ועלה לארץ ישראל יחד עם הוריו בהיותו בן חמש. הוא גדל בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי, שם למד ערבית אצל המזרחן מאיר יעקב קיסטר.

למד לתואר ראשון בערבית והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, וסיים את חוק לימודיו בשנת 1957. הוא הושפע מפרופסור דוד צבי בנעט. לאחר מכן שימש במשך שנים מספר כמפקח מטעם משרד החינוך במגזר הערבי. בעת לימודיו לתואר השני הושפע בעיקר מהפרופסורים אוריאל הד, דוד איילון וגבריאל בר. הללו משכו אותו להתעניין בממלוכים, באימפריה העות'מאנית, ובהיסטוריה החברתית של המזרח התיכון בעת החדשה. עבודת התזה שלו הייתה בנושא: "הדת העממית במצרים, 1800-1950", בהנחייתו של גבריאל בר. המקורות בהם השתמש היו העיתונות המצרית, וכתביהם של עלי באשה מבארכ, עבד א-רחמן אל-ג'ברתי ורבים נוספים. העבודה עסקה בהיבטים החברתיים של הצופיות ושל הדת העממית.

בשנת 1969 החל את לימודיו לדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. הוא בחר באוניברסיטה זו מכיוון שרצה ללמוד אצל פרופסור גוסטב פון גרונבאום, שהיה מחשובי חוקרי האסלאם. הדוקטורט שלו עסק בנושא חייו והגותו של עבד אל-והאב אל-שעראני, המחבר הצופי החשוב ביותר במצרים העות'מאנית שחי בימיו של סולימאן קאנוני "המפואר". עבודתו הייתה המשך ישיר של עבודתו לתואר השני. באוניברסיטת קליפורניה למד גם אצל אנדראס טיצה, שהיה מהבולטים שבחוקרי טורקיה. וינטר שב לישראל בשנת 1972 והצטרף למחלקה למזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב, שם הוא לימד וחקר מאז.

מחקרו

עיסוקו של מיכאל וינטר בהוגה הדעות שעראני, שעליו נסובה עבודת הדוקטור שלו מיקד אותו לעסוק בהיבטים החברתיים של הצופיות, ובקשר שבין הדת לחברה ושלטון בארצות האסלאם. מכאן עבר להתעניין בתקופה שבה חי שעראני, עת עברה מצרים מידי הממלוכים לשלטון העות'מאני. הדבר הוביל אותו לעבודה בארכיונים עות'מאניים, המהווים מקור בלתי נדלה של מסמכים הכתובים בטורקית עות'מאנית והנוגעים לענייני מצרים וסוריה.

במהלך עבודתו בארכיון מצא מסמכים הנוגעים ליהודי מצרים וכתב על כך בספריו ובמאמריו, תוך הסתמכות על מקורות ערביים וטורקיים.

וינטר עסק גם במחשבה הפוליטית באסלאם מראשיתו ועד ימינו, עם דגש מיוחד על הגות פוליטית מן המאה האחת עשרה ואילך.

הוא כתב את הערך העוסק בחינוך במהדורה השנייה של "האנציקלופדיה של האסלאם", והוא המחבר היחיד שתרם מאמרים לשני הכרכים של Cambridge History of Egypt. המאמר האחרון בכרך הראשון, הדן בכיבוש העות'מאני, הוא פרי עטו, וכן המאמר הראשון בכרך השני: "מצרים והעות'מאנים 1525-1609".

וינטר משלב בקיאות בערבית ובטורקית עות'מאנית ומשליך ממומחיות אחת על אחרת, והוא מחוקרי הממלוכים הבודדים המפגינים בקיאות בתקופה שלאחר 1516/17. חוט השני של הקריירה שלו הייתה התוותו את הממלוכים ואת מצרים העות'מאנית כבעלי קשרי גומלין זה עם זה.

ספרים לכבודו

  • מדרסה: חינוך, דת ומדינה במזרח התיכון: קובץ מחקרים לכבוד מיכאל וינטר/ עורכים עמי איילון ודוד י. וסרשטיין. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב: מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, 2004.
  • Mamluks and Ottomans: studies in honour of Michael Winter/ edited by David J, Wasserstein and Ami Ayalon. London: Routledge, 2006.

ספרים שכתב

  • התפתחות במבנה מערכת החינוך במצרים בשנות ה-70. תל אביב: מכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב, 1981.
  • Society and Religion in Early Ottoman Egypt: Studies in the Writing of Abd al-Wahab al-Sha'rani/ Michael Winter. New Brunswick: Transaction, 1982.
  • Egyptian Society under Ottoman Rule, 1517-1798/ Michael Winter. London and New York, Routledge, 1992.
  • אל מג'תמע אל-מצרי תחת אל-חכם אל עת'מאני. תורגם מערבית על ידי אבראהים מחמד אבראהים. קהיר: 2001.

ספרים שערך

  • יהדות אסלאם, אסלאם יהדות/ חוה לצרוס-יפה; עורך: מיכאל וינטר. תל אביב: משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת, 2003.
  • The Mamluks in Egyptian and Syrian Politics and Society/ editor, Michael Winter and Amalia Levanoni. Leiden: Brill, 2004.
  • טורקיה: העבר העות'מאני וההווה הרפובליקני: קובץ מאמרים לכבוד פרופ' אריה שמואלביץ ז"ל/ עורכים: מיכאל וינטר ומירי שפר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה - החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, 2007.
  • מפגש הצלבנים והמוסלמים בארץ-ישראל: השתקפותו בארסוף, בסידנא עלי ובאתרי החוף/ בעריכת ישראל רול, אורן טל ומיכאל וינטר. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ז, 2007.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0