מיכאל כץ
מיכאל כץ (נולד ב-24 בינואר 1970) הוא שף ישראלי, בעבר שימש כשף הראשי ב"טרטוריה חבה" בשוק מחנה יהודה, ובקבוצת מסעדות אדום הירושלמית. לשעבר מורה בבית הספר היוקרתי "קורדון בלו" באנגליה.
בימים אלו מיכאל הוא מורה מן המניין בבית הספר לבישול "דן גורמה", ורכז קורס "הפרופשונל", עוסק ביזמות עסקית, הכוונת עסקי מזון, ומשתף פעולה עם חברת הפוד טק "גרין אוניקס" (Greenonyx).
מיכאל מקדיש זמן רב מזמנו לדור צעיר של טבחים פעילות זו באה לידי ביטוי בהכוונה וייעוץ "פרו בונו" ובעריכה וכתיבה של בלוג, הנועד לשמש ככלי עזר לדור הצעיר. להלן קישור לבלוג "טיפ הכוונה לטבח הצעיר".
ביוגרפיה
מיכאל כץ נולד בינואר 1970 בירושלים. אביו, יוסף כץ, הוא פרופסור אמריטוס לפיזיקה עיונית במכון רקח של האוניברסיטה העברית בירושלים. אמו, רות ירדני-כץ, עסקה בחינוך וסופרת. מיכאל למד בבית הספר התיכון "בית חינוך" בעירו. את שירותו הצבאי עשה בסיירת הצנחנים, ולאחר מכן החליט להתמסר לבישול. לדבריו, "חומר הגלם בביתי היה תמיד בשר משובח או דגים טריים וגם הרבה ירקות טריים. ללא קשר למצב הכלכלי שהיה בבית במשך השנים, האוכל ואיכותו היה דבר קדוש. אבי, שמוצאו מבלגיה, היה חוזר הביתה מדי יום בשביל להכין לנו ארוחת צהריים. סגנון הבישול שלו היה יוצא דופן, מוקפד מאוד ואירופאי".[1] לאחר שירותו הצבאי נסע ב-1991 ללמוד בישול בבריסל בירת בלגיה. את הכשרתו החל במסעדת "ל'אקייה דו פאלה רויאל" (L'Écailler du Palais Royal), בעלת שני כוכבי מישלן, בניהולו של השף אטיליו באסו (Attilio Basso). במקביל למד בבית-ספר לשוליות מטבח (Infobo) יום בשבוע במשך שנתיים. ארבע שנים למד ועבד בבלגיה במסעדות יוקרה בעלות שניים ושלושה כוכבי מישלן – ב"לה וילה לורן" (La Villa Laorraine), "שה ברונו" (Chez Bruno) ו-"לה ברג'רי" (La Bergerie), שם שימש כסגנו של השף גי לפברה (Guy Lefevere).
לאחר שנות העבודה והלימוד שב לארץ ופתח את המסעדה "מיכאל & אנדרו" יחד עם המסעדן אנדרו ג'ייקובס מלונדון (ממקימי רשת המסעדות "ג'ירף" (Giraffe), שמרכזה בלונדון). המסעדה דורגה כאחת מעשר המסעדות הטובות בארץ על ידי המגזין האמריקאי "פרומרס" ("Frommer's") מדריך פודורס האמריקאי ("Fodor's") והמדריך הצרפתי "גו-מיו" (Gault-Millau), המדרג מסעדות באירופה ודירג גם מסעדות בארץ. המסעדה נסגרה ב-2001 בעקבות האינתיפאדה השנייה. כץ עבר ללונדון, שם עבד במשך שנה כשף של מסעדת הדגים "ראדלנד סטאבס" (Ruddland Stubbes) ולאחר מכן כשף של מסעדת "דה בראסרי" (The Brasserie). מפנה חד חל בקריירה שלו כאשר התקבל ללמד בסניף הלונדוני של בית הספר לבישול היוקרתי "קורדון בלו", ולימד כמורה מן המניין במשך שלוש שנים (מתחילת 2004 עד סוף 2006).
בשנת 2005 קיבל את התואר "Master chef of Belgium" מטעם איגוד השפים הבלגי על הישגיו בתחום. בשנים 2006 עד 2009 שהה כץ במקסיקו ועסק בעיקר בפיתוח מזון באוויר מבוקר בחברת "סרל" (Serel) וגם התמקד בנתינת שיעורים וסדנאות בישול. בשנת 2009 שב לארץ והתמנה כשף הראשי של מסעדות קבוצת "אדום" ("אדום", "קולוני" ו"לבן").
מחודש אוקטובר 2013 היה לשף הראשי של מסעדת "טרטוריה חבה" שבבעלות משפחת חבה הירושלמית.
כץ דובר עברית, אנגלית, צרפתית וספרדית. תחביביו בניית מודלים של ספינות, רכבות ומטוסים. מנגן בפסנתר, כלי נשיפה ותופים.
נשוי לסנדרה ולהם שני ילדים מיה וגבריאל.
אחיו, איתמר, בוגר אוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, בעל תואר דוקטור לגאוגרפיה רפואית.
פעילות מטעם מדינת ישראל
- 2010 – פילדלפיה, מטעם משרד החוץ (ייצוג העולם הקולינרי הישראלי)
- 2011 – הפיליפינים ואוסטרליה, מטעם משרד החוץ (ייצוג העולם הקולינרי הישראלי)
- 2011 – יריד התיירות "Top Resa" בפריז, מטעם משרד התיירות
- 2012 – יריד התיירות "Fitur" במדריד, מטעם משרד התיירות
- 2013 – סאו פאולו, מטעם משרד התיירות (הכרת האוכל הישראלי)
- 2016 – סאו פאולו, מטעם משרד התיירות ( כנס פסטיבל אוכל בינלאומי "Semana Mesa")
התייחסות לעבודתו
בספרים הבאים מופיעה התייחסות לעבודתו של כץ כשף ומתכונים שלו:
- אלינוער רבין, זאב ענר, מטבח השף, אור יהודה: הד ארצי, תש"ס 1999, עמ' 87–90.
- טלי פרידמן, אלינוער רבין, ירושלים – הסיפור הקולינרי: שוק מחנה יהודה, שפים ומסעדות, סיור, מתכונים וסיפורים, קריית גת: קוראים; מורותום הוצאה לאור, 2010, עמ' 125–127.
- בספרו של סטיבן רוטפלד ״ישראל אוכלת״ ("Steven Rothfeld "Israel eats)
- Joan Nathan, The Foods of Israel Today, New York: A.A. Knopf, 2001, p. 133.
- Clarissa Hyman, The Jewish Kitchen: Recipes and Stories from Around the World, London: Conran Octopus, 2003, p. 35.
קישורים חיצוניים
- שאלון שף - מיכאל כץ, באתר Zap rest מסעדנים
- מיכאל כץ הוא השף הראשי של קבוצת מסעדות בירושלים - מה עומד מאחורי הרעיון המקורי?, 103fm, 28 באוקטובר 2011 (ריאיון עם חגית אברון)
הערות שוליים
