מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין)
| שם לידה | מיכאל לוי פרומקין |
|---|---|
| פטירה | י"ח בטבת תרס"ד |
| זרם ספרותי | מחלוצי ז'אנר הסיפור החסידי |
| יצירות בולטות | תרגום התלמוד הבבלי לאנגלית |
מיכאל לוי פְרוּמקין, ובהמשך חייו מיכאל לוי רוֹדְקינסוֹן (ברוסית: Михаил Леви Родкинсон; באנגלית: Michael Levi Rodkinson (Frumkin); 1845, דוברובנה – 6 בינואר 1904, י"ח בטבת תרס"ד, ניו יורק) היה מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת. מחלוצי ז'אנר הסיפור החסידי.
ביוגרפיה
מיכאל לוי פרומקין נולד ב-1845 בדוברובנה (Dubroŭna) שבפלך מוהילב שבמערב רוסיה (רוסיה הלבנה; כיום בבלארוס). אביו, אלכסנדר סנדר פרומקין, היה חסיד חב"ד, ואמו, ראדה חסיה[1] (כונתה: רודקה), הייתה בתו של ר' אהרן מסטרשלה, מגדולי תלמידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה לאחד מממלאי מקומו.[2] השם "רודקינסון" (בן רודקה), שאימץ לו בהמשך חייו כשם קבוע, מבוסס על שם אמו. אחיו מאב, היה ישראל דוב פרומקין, מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.
פרומקין כתב ספרים על חסידות וספרים במסורת חב"ד בפרט. בהמשך התקרב לחוג תנועת ההשכלה היהודית, והוציא לאור את העיתונים העבריים "הקול[3]" "הסנגור" ו"אספת חכמים". כמו כן, היה הראשון שהוציא תרגום ומבוא היסטורי לתלמוד הבבלי באנגלית.[4]
בשנת ה'תרל"ט (1879) היה מעורב בפולמוס בעיר קובנה עם מו"ל "המליץ"; אחדים מבעלי ריבו, ובהם אפרים דיינארד, מקורבו של מו"ל "המליץ", הלשינו עליו לשלטונות, ולאחר משפט מתוקשר הוא נמצא אשם. בניסיון אחרון לחמוק מהשלטונות שינה פרומקין את שמו, אך נתפס. דיינארד היה לאויבו של רודקינסון, והוא מרבה לתקוף אותו בכתביו הרבים, הוא מאשים אותו בפשעים פליליים ואף טוען כי השתמד.
בשנות ה-80 של המאה ה-19 ערך עבור מוריץ לצרוס את המחקר עבור ספרו "מוסר היהדות" (Die Ethik des Judenthums). שפ"ר מתח ביקורת על משכילי רוסיה, על שלא הסבו את תשומת לבו של לצרוס לעובדה שספר כזה כבר נכתב ברוסית בידי חיים לייב קצנלנבוגן, ודי במסירתו לתרגום במקום למסור ”מלאכה יקרה כזאת להאיש ראדקינסזאהן אשר שמו לבדו די להעיד על מפעליו”.[5]
בשנת 1889 היגר לארצות הברית. נפטר בניו יורק ב-6 בינואר 1904, בגיל 58.
בין השנים 1896 ועד 1903 עסק רודקינסון בתרגום התלמוד הבבלי לאנגלית. התרגום לא היה תרגום מלא, שכן רודקינסון השמיט קטעים כפולים, אותם תרגם במקום אחד בלבד, וקיצר את המשא ומתן התלמודי. המהדורה זכתה לביקורת רבה בידי יהודה דוד אייזנשטיין, שטען כי רודקינסון לא עשה מלאכתו נאמנה, וכי ההשמטות הזיקו למפעל[6].
מספריו
- סיפורי מיכאל לוי רודקינסון: סיפורים חסידיים, ספר עדת צדיקים, ספר סיפורי צדיקים, מהדורת גדליה נגאל, ירושלים תשמ"ט.
- ספורי צדיקים מהחוט המשולש: משלשה עמודי עולם... רבי ליב שרה'ס והרב... ישראל פאלעצקער והר"ר עזריאל בע"ג.
- אורים ותומים החדש: והוא ספר גורלות שהיו ישראל משתמשין בו בבית שני בימי תלמי המלך חברתיו וצרפתיו למלא וסדרתיו בסדר נכון... למברג תרכ"ד.
- תולדות בעלי שם טוב, יהל אור על תולדות אנשי שם טוב בפלכי פאדאלי אוקריינא וואלין בתערביא, פולין גדול ופולין קטן, משנת תנ"ח עד היום הזה. שיטתם ומחלקותם, גם יאיר נתיב על מצב בני ישראל בעת ההיא... גזירת שריפת הש"ס מהבישוף... וכל מקרי הכת פרנק. קניגסברג תרל"ו.
- תולדות עמודי החב"ד, והוא חלק רביעי מספר תולדות בעלי שם טוב. קניגסברג תרל"ו.
- מצת-מצווה ועלילת דם: תוכן עניניו: עלילת הדם! מה עשו רבנינו? מה עשו משכילינו? ובמה יושע ישראל. תרמ"ג.
- תפלה למשה: תולדות התפילין וקורותיהן. תרמ"ג.
- לבֹקר משפט: א) היודענשפיעגעלפראצעס במינסטער. ב) אחוזת הקבר לבעל-היהודיה בברלין שהובאו לפני כס המשפט. ברלין תרמ"ד.
- אבני מילואים: בדבר תיקון הדת... ושאלת היהודים ופתרונה. בדבר התפילין וקורותיהן מחכמי הזמן ... ברלין–וינה תרמ"ד–תרמ"ו.
- ברקאי: שריון וקשת בידי מ"ל ראדקינסזאהן נגד אויביו... שבראשם עומד... יוסף שמואל בלאך. וינה תרמ"ו.
- אגרת התלמוד השנית: בדבר הוצאת התלמוד הישן והקצר. פרשבורג 1885.
- תכונת רוח הישראלי: מיום היותו לגוי עד היום הזה. ניו יורק תרמ"ט.
- ההוצאה החדשה של התלמוד מה היא?. ניו יורק 1895.
לקריאה נוספת
- גדליה נגאל, סיפורים חסידיים מלמברג-לבוב: ספרי פרומקין-רודקינסון ובודק / מהדורות מורחבות ומוערות, ירושלים: המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ו
- גדליה נגאל, ב, מיכאל לוי רודקינסון, בתוך: מלקטי הסיפור החסידי, ירושלים: כרמל, תשנ"ו, עמ' 19 - 29
- יוסף כהן צדק, שפת אמת[7]: ...על ספרי בעל "הקול" ומאסף "אספת חכמים" לחבל כרמים. חבורי עצביו אשר כתב בערמה, לרמות את החסידים ולהונות את המשכילים... וגם קצת קורות חייו צדיק מה פעל... לונדון, תרל"ט.
- אפרים דיינארד, משגי עורים: ראשית השכלת החסידים בתקופת ראדקינזאָן, ותוצאותיה בספרות החיים, "המהלך החדש" והבאלשעוויזם הספרתי. סנט לואיס, תרע"ט (1919).
- יוסף דן, קִצה של החסידות הפרומקיניאנית, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ט"ו, תשנ"ט, עמ' 3, JSTOR 23364585
- יונתן מאיר, נפתולי מיכאל לוי רודקינסון: קווים ראשונים לביוגרפיה, גלעד כב, תש"ע, עמ' 44-13
- יונתן מאיר, שבחי רודקינסון: מיכאל לוי פרומקין רודקינסון והחסידות, הקיבוץ המאוחד ('הילל בן חיים'), תשע"ג.
- Jonatan Meir, Literary Hasidism:The Life and Works of Michael Levi Rodkinson, Syracuse University Press, 2016
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מיכאל לוי רודקינסון (אנגלית) |
- כתבי מיכאל לוי רודקינסון בפרויקט בן-יהודה
- מיכאל לוי רודקינסון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של מיכאל לוי רודקינסון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- זלמן רייזען, ראָדקינסאָן מיכָאל-לעווי, בספרו: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 2, כרך ד, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תר"ץ 1929, עמודות 70–77, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
- יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר זכרונותי - עמ' 109, ניו יורק 1929, באתר היברובוקס
- מיכאל לוי פרומקין רודקינסון באתר Geni
- דיון בפורום ספרים וסופרים על דמותו של רודקינסון, וציטוטים נרחבים מספרו של יוסף שמואל בלוך עליו
- מדברי דיינארד על רודקינסון, במאמר של הרב שלמה זלמן הבלין
מיכאל לוי רודקינזון (1845-1904), דף שער בספרייה הלאומית
מפרסומיו:
- עדת צדיקים, תרכ"ה, באתר היברובוקס
- תולדות בעלי שם טוב, קעניגסבערג, תרל"ו/1876, באתר היברובוקס
- התלמוד הבבלי בתרגום לאנגלית מאת רודקינסון (1918) באתר Internet Sacred Text Archive
הערות שוליים
- ^ בהקדמה לספר "שארית ישראל" של הרב מווילדניק, שהוציא לאור מיכאל רודקינזון, כותב את שמה המלא של אמו: "ראדא חאסיא".
- ^ אפרים דיינארד, משגי עורים עמ' 4.
- ^ יוסף ריבלין, מכתב גלוי אל מוציא לאור "הקול"
- ^ The history of the Talmud, from the time of its formation, about 200 B. C., up to the present time Boston : Talmud Society 1918.
- ^ כנסת ישראל, ספר ראשון, עמ' 31 (18 במהדורה הווירטואלית).
- ^ Adam Mintz, Words, Meaning and Spirit: The Talmud in Translation, The Torah U-Madda Journal 5, 1994, עמ' 115-155, JSTOR 40914820
- ^ לפי זלוטניק, שמות הספרים העברים, נוישטל, תש"י, עמ' 266; הספר נדפס במקורו בשם "מיכאל הנהפך לסמאל".
