מיכאל מאיר (ארכאולוג)
 | |
| לידה |
ספטמבר 1922 קרלסרוהה |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1999 (בגיל 77) קיבוץ גלעד, ישראל |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל,גרמניה |
| מקום קבורה | קיבוץ גלעד, ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר אזור קיבוץ גלעד | |
מקס מיכאל (משה) מאיר (ספטמבר 1922 - 20 בדצמבר 1999) היה ארכאולוג[1] ישראלי.
מיכאל מאיר נולד בקרלסרוהה, בדרום גרמניה, למשפחה ותיקה מאוד בגרמניה. מצד אמו הייתה זו משפחה ידועה במשך מאות שנים - משפחת וורמסֵר (Wormser). הייתה זו משפחה של ראשי קהילות ודיינים, שכמה מהם ידועים בתולדות יהודי מערב גרמניה.
ראשית חייו
בשנת 1937, בהיותו בן 15 עבר ללמוד גידול גפנים וייצור יין בבי"ס חקלאי ב Beaune שבצרפת כהכנה לעלייתו לארץ. מלחמת העולם השנייה פרצה בדיוק לאחר שסיים את לימודיו. שנות המלחמה עברו עליו בבריחה מתמדת, במחנה הריכוז ב- Camp Gurs שבפירנאים (עד 1942) ובעבודה בכפרים קטנים בדרום ומזרח צרפת. הוא הצליח לשרוד בעזרת מסמכים מזויפים שסיפקה לו תנועת הצופים היהודיים, ה-EIF, בראשות רובר גמזון שהייתה בקשר רצוף עם המחתרת הצרפתית French Resistance. בשנת 1944 סייעה לו המחתרת היהודית - Maquis להימלט דרך הרי הפירנאים ואנדורה ל Lerida בספרד, שהייתה נייטרלית, לנמל קדיס ומשם הפליג באונייה "גוויניאה" לארץ ישראל, כשברשותו סרטיפיקט מטעם ממשלת המנדט, והיה מבין המקימים של קיבוץ גלעד[2], או בשמו המקורי אבן יצחק על שם התורם יצחק הוכברג.
תרומתו לארכאולוגיה בישראל
בשל התמחותו בגידול גפנים הקים מיכאל את הכרם בקיבוץ גלעד וניהל אותו עד חיסולו עקב אי כדאיות כלכלית. לאחר מכן עבד במטעי השזיפים, המשמשים, האגסים והתפוחים בקיבוץ. את זמנו החופשי ושנות הפנסיה שלו הקדיש לארכאולוגיה:
- "תוך כדי העבודה בכרם, בשזיפים, ראיתי שיש הרבה חרסים וכלי צור והתחלתי לאסוף. באתי תמיד הביתה עם כיסים נפוחים, מלאים באבנים. מצאתי גם שתי מטבעות וראיתי שלא כתוב עליהן בערבית, סימן שהן עתיקות. כשהיה לי ארגז מלא חרסים ואבני צור התחלתי להתעניין ולפגוש חברים מקיבוצים אחרים, לרכוש ספרים, ובמשך השנים התמחיתי בכל מה שנמצא באזור, וזה הרבה, הרבה מאוד!"[3]
במשך למעלה מחמישים שנה חשף לבדו במו ידיו שרידים של החברה הקדומה באזור גלעד. הוא סייר, גילה, סקר וחפר יותר ממאה אתרים, כשכלי עבודתו העיקריים היו מברג קטן ומברשת. בהיותו אוטודידקט צבר ידע רב, כאשר עיקר התמקדותו הייתה באזור גלעד ובתקופה הכלקוליתית[4].
בין היתר הוא גילה את האתר הפרוטוהיסטורי נחל ספלול צפון במדרון גבעה שמצפון לקיבוץ גלעד.[5]
מיכאל צבר אוסף מרשים של ממצאים מהאזור, ופתח מוזיאון בו הוצגו ממצאיו. המוזיאון הראשון שלו היה ברפת הקיבוץ, בחדר קטן שנועד לאחסון החלב. כד החרס הראשון שהדביק מחלקים רבים נשבר לחתיכות על ידי החולדות, ולכן החליט שעליו למצוא מקום אחר. מיכאל נהג לומר ש'אין אצלו בנים חורגים' ולכן התעניין ואף הציג במוזיאון ממצאים מכל התקופות, מכלי אבן פרהיסטוריים ועד לשרידים מימי הביניים[6].
למרות היותו "נאמן עתיקות" שנים רבות, ולמרות תרומתו לארכאולוגיה האזורית, לא זכה להכרה שתאפשר לו לנהל חפירה מוכרת, ובשנות השמונים הופסקה עבודתו הארכאולוגית ופרסומיו נקטעו. הספר שתכנן לכתוב, "הפרהיסטוריה והארכאולוגיה של אזור גלעד", שבו ביקש לסכם את עבודת חייו, לא נכתב מעולם, ונותרה רק טיוטת הקדמה לספר זה[7].
מיכאל מאיר נפטר ב-20 בדצמבר 1999 בהיותו בן 77.
בשנת 2001 חודש המוזיאון על ידי אמנון להב, חבר קיבוץ גלעד. המוזיאון, "האדם בגבעות גלעד", מספר את סיפור חייו ומציג את ממצאיו והוא פתוח למבקרים בתאום מראש.
פרסומים מדעיים
- "גלי-קבורה מתקופת-הברונזה התיכונה בסביבת קבוץ גלעד", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה לא [א-ד] (1967), עמ' 108-117. טקסט מלא במאגר DLIR.
- "אתר 8/17 על יד קיבוץ גלעד. נ.צ. 2191-1573", מתקופת האבן י (1970), עמ' 17-21.
- קבורות ללא כלי חרס מראשית תקופת הברונזה התיכונה II א, גלעד (חמו"ל) 1972, 8 ע'.
- קברים קדומים בסביבת קיבוץ גלעד, מוזאון גלעד, גלעד 1974, 56 ע'.
- אתרים מתקופת הברונזה התיכונה I בסביבות קבוץ גלעד, מוזאון גלעד, גלעד 1975, 16 ע'.
- "אתרים כלקוליתיים בסביבת קיבוץ גלעד. סקירה ראשונה", מתקופת האבן יד (1976), עמ' 69-82.
לקריאה נוספת
- אמנון להב, האדם בגבעות גלעד: אוסף מיכאל מאיר, מוזיאון האדם בגבעות גלעד, גלעד 2003.
- יותם מוקד ואמנון להב, סובב גלעד, קיבוץ גלעד, 2007.
- אמנון להב, לגול את האבן: פרקי גלעד, קיבוץ גלעד, 2009.
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ אמנון להב, לגול את האבן: פרקי גלעד, גלעד, 2009. עמ' 65.
- ^ אמנון להב, האדם בגבעות גלעד: אוסף מיכאל מאיר, מוזיאון האדם בגבעות גלעד, גלעד 2003. עמ' 3.
- ^ אמנון להב, האדם בגבעות גלעד: אוסף מיכאל מאיר, מוזיאון האדם בגבעות גלעד, גלעד 2003.
- ^ נמרוד גצוב (28/6/2006), "נחל ספלול צפון", באתר חדשות ארכיאולוגיות גיליון 118 לשנת 2006.
- ^ אמנון להב, האדם בגבעות גלעד: אוסף מיכאל מאיר, מוזיאון האדם בגבעות גלעד, גלעד 2003.
- ^ אמנון להב, האדם בגבעות גלעד: אוסף מיכאל מאיר, מוזיאון האדם בגבעות גלעד, גלעד 2003. עמ' 4.
