מיכאל פירון
מיכאל "מייק" פירון (5 באפריל 1923 - 30 ביוני 2008) היה עורך דין ישראלי, מייסד משרד "מ. פירון ושות'". כיהן כיושב ראש דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.
ביוגרפיה
פירון למד בבית הספר התיכוני למסחר. ב-1947 סיים לימודי משפטים במסגרת לימודי קורס ערב של המנדט הבריטי. במלחמת העצמאות לחם במסגרת "המחלקה הירושלמית" של הפלמ"ח.
הוא עבד במשרד עורכי הדין עורכי הדין סלו וולף, ב-1950 הצטרף כשותף זוטר למשרדו של יעקב שמשון שפירא. לאחר מינויו של שפירא ב-1966 לשר המשפטים נהיה לשותף הבכיר במשרד. בשנים 1965–1976 כיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של התעשייה האווירית.
פירון היה יועץ משפטי ופעיל במפא"י ולאחר מכן במפלגת העבודה. הוא עמד בראש אגודת את"א - אזרחים תומכי אשכול, שסייעה בבחירתו של לוי אשכול לראשות הממשלה, וב-1981 הקים יחד עם שמואל פרנקל את אגודת "אלף - אזרחים למען פרס", לתמיכה בשמעון פרס בהתמודדות הפנימית במפלגת העבודה מול יצחק רבין ולקראת הבחירות לכנסת העשירית.[1]
ב-2007 הוענק לו אות יקיר לשכת עורכי הדין. פירון היה אספן בולט של יצירות אמנות ישראלית.[2]
ב-1964 הורשע פירון בעבירת תנועה ופציעת נהג אחר ונידון לחודש מאסר בפועל, קנס ושלילת רישיון נהיגה לשנה.[3]
פירון היה נשוי בשנית לזהבה ואב לשלושה. בנו עו"ד צבי פירון מכהן כשותף המנהל במשרד מ. פירון ושתי בנות: עורכת הדין ריבי פירון-אירני ויזמת ההיי-טק רוני רוס.
קישורים חיצוניים
- הדר קנה, נפטר מיכאל פירון - מוותיקי עורכי הדין בישראל, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2008
הערות שוליים
- ^ משה מייזליס, אל"ף הגיע לת"ו (הסוף), מעריב, 2 באוקטובר 1981
- ^ אוסף פירון, סיפור של אספנות ישראלית, טיים אאוט תל אביב
- ^ מאסר חודש־ ו2500 ל"י קנס לעו"ד על עבירת תנועה, הצופה, 6 במאי 1964
