לשכת עורכי הדין בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לשכת עורכי הדין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לשכת עורכי הדין בישראל
Israel Bar Association logo.png
בניין לשכת עורכי הדין בשכונת טלביה, ירושלים
בניין לשכת עורכי הדין בשכונת טלביה, ירושלים
מידע כללי
תחום שיפוט חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
משרד אחראי משרד המשפטים
חוק חוק לשכת עורכי הדין
יו"ר עמית בכר (זמני)[1]

לשכת עורכי הדין בישראל היא גוף סטטוטורי שהתאגד כאגודה עות'מאנית, המאגד את עורכי הדין בישראל. על מנת להיות עורך דין בישראל, אדם חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין (זאת בשונה מלשכת רואי החשבון, גוף מקביל אשר החברות בו היא לבחירתו של רואה החשבון).

היסטוריה

לשכת עורכי הדין פועלת על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[2] והיא הגוף שירש את הסתדרות עורכי הדין שהוקמה ב-1927. הלשכה מאגדת את כל עורכי הדין בישראל. הלשכה רושמת, מפקחת ובוחנת מתמחים בעריכת דין ואחראית להסמכתם כעורכי דין ולשיפוט המשמעתי של עורכי הדין והמתמחים. הלשכה עוסקת בנושאים הקשורים בתחום המשפטים בכלל ובמיוחד בנושאים הקשורים בעיסוקם של עורכי הדין, וכן בהגנה על ענייניהם המקצועיים (ובכלל זה מניעה של הסגת גבול המקצוע), באתיקה מקצועית, עזרה הדדית בין חברי הלשכה, סיוע משפטי למיעוטי יכולת כלכלית באמצעות תוכנית "שכר מצווה", ביטוח, קרנות פנסיה לחברי הלשכה ועוד.

הלשכה הוקמה בשנת 1961 והחליפה שני גופים שפעלו עד אז (עוד מתקופת ממשלת המנדט): המועצה המשפטית (גוף סטטוטורי) והסתדרות עורכי הדין בישראל. אחרי הקמתה, ייסד עו"ד יהושע רוטנשטרייך, אגודה עות'מאנית בשם "לשכת עורכי דין". הדבר יצר בלבול עד עצם היום הזה. כמה שנים לאחר הקמתה יצחק אלדובי החל בתפקידו כמנהל הכללי של הלשכה ושימש בתפקיד זה 43 שנים.

לשכת עורכי הדין מוציאה לאור כתב עת משפטי בשם "עורך הדין". ללשכה שני נציגים בועדה לבחירת שופטים ונציג בוועדה לבחירת רשם הוצאה לפועל.

מבנה הלשכה

המועצה הארצית

המועצה הארצית משמשת כגוף המחוקק והמבצע של הלשכה ובמסגרת תפקידה מאשרת את תקציב הלשכה ובוחרת את חברי הוועדות השונות (ביניהם בחירת שני הנציגים אשר יכהנו בועדה לבחירת שופטים). בנוסף לתפקידיה הרבים, המועצה הארצית דנה ומייעצת לשר המשפטים בנוגע להצעות לשינויים בחוק הלשכה ותיקונים לכללים שהותקנו מכוחו.

המועצה הארצית מורכבת מ-44 מושבים[3] כאשר 28 מושבים מתוכם נבחרים באמצעות בחירות כלליות ו-16 הנוספים שמורים לנושאים בתפקידים הבאים:

  1. ראש הלשכה;
  2. המנהל הכללי של משרד המשפטים;
  3. פרקליט המדינה;
  4. הפרקליט הצבאי הראשי;
  5. שני חברים מכל אחד מששת המחוזות (יו"ר הוועד המחוזי וחבר לשכה נוסף הרשום באותו מחוז שנבחרים על ידי הוועד המחוזי בבחירות חשאיות).

הוועד המרכזי

הוועד המרכזי היה הגוף המבצע של לשכת עורכי הדין ובידיו הופקדו כל הסמכויות שלא הוענקו לגוף אחר (בדומה לממשלה) ובראשו עמד ראש הלשכה. הוועד עסק בטיפול המשמעתי בחברי הלשכה, הגנה על מעמד הלשכה וענייניה המקצועיים, הצעות חוק הנוגעות לפעילות הלשכה, בהסמכת עורכי דין חדשים (לרבות ההתמחות והפיקוח עליה) ואף חיווה דעתו על הצעות חוק כלליות. נוסף על ראש הלשכה, היו חברים בוועד המרכזי 16 עורכי דין, אשר אחד מהם הוא ממלא מקום ראש השלכה.

בתיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שנכנס לתוקף בפברואר 2019, בוטל הוועד המרכזי, וסמכויותיו הועברו למועצה הארצית.[4]

הוועדים המחוזיים

ללשכה שישה מחוזות, אשר מבוססים על החלוקה המסורתית של ישראל לאזורי שיפוט: תל אביב, מרכז, ירושלים, חיפה, צפון ודרום. מחוז השיפוט השישי, מחוז מרכז, הוכר כמחוז עצמאי נפרד בשנת 2019 והופרד ממחוז תל אביב.

בתי הדין המשמעתיים

ללשכה בתי דין משמעתיים מחוזיים אשר דנים בעבירות משמעת שבוצעו על ידי חברי הלשכה או מתמחים. בית הדין כפוף לכללי האתיקה של הלשכה ולחוקי מדינת ישראל. בית דין משמעתי רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה (כלומר, שלילת רישיון לעסוק בעריכת דין). על פסיקה של בית דין משמעתי מחוזי ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין המשמעתי הארצי; על פסיקת בית הדין המשמעתי הארצי ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בירושלים; ועל פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים ניתן להגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון.

בחינות ההסמכה של הלשכה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

לשם קבלת חברות בלשכת עורכי הדין, נדרש המועמד שהוענק לו תואר בוגר במשפטים ולאחר שסיים התמחותו, לעמוד בבחינות של הלשכה, המתאפיינות בשיעור נכשלים גבוה. עו"ד יעקב נאמן העיד על כך: "ראיתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין כיום. אני בטוח שלא הייתי עובר אותן, ואני לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון היו עוברים אותן."[5]

עוד בהיותו חבר ועד מחוז תל אביב והמרכז קרא יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה להעדיף העסקת עורכי-דין צעירים על פני העסקת מתמחים, כדי לצמצם את מספר המתמחים ואת מספר עורכי-הדין בלשכה. טרם כהונתו כיו"ר לשכת עורכי הדין עמד ממוצע העוברים בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין על כ-71%. מאז היבחרו ביוני 2015 חלה ירידה תלולה באחוזי ההצלחה של הנבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין לכ-46%. במועד נובמבר 2015 עמדו אחוזי המעבר על כ-60%, במועד מאי 2016 כ-54% עוברים, במועד נובמבר 2016 כ-37% עוברים, במועד מאי 2017 כ-44% עוברים ובמועד דצמבר 2017, בו הונהג נוסח בחינה חדש בעקבות המלצות ועדת חוקה חוק ומשפט, צנח שיעור מעבר הבחינה ל-34% בלבד.[6]

בשנת 2018 נחשף כי הלשכה הייתה מעורבת בחיבור בחינות ההסמכה וזאת בניגוד לחוק. חוק לשכת עורכי הדין, תוקן כך שהוציא מידי הלשכה את המעורבות בחיבור הבחינה, והטיל את מלאכת חיבור הבחינה על ועדה בוחנת שממונה על ידי שר המשפטים.[7]

הסמכה מחדש לעורכי דין מחו"ל

משפטנים שסיימו את לימודיהם בחו"ל והוכשרו כעורכי דין במדינה זרה נדרשים לעבור סדרת בחינות להסמכה מחדש על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בארץ. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין.

המבחנים כוללים את הבחינות הבאות[8]:

  1. בחינה בשפה העברית.
  2. בחינה בדיני עונשין ודיון פלילי.
  3. בחינה בדיני קניין.
  4. בחינה בסדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית.
  5. בחינה בדיני חוקה ומנהל.
  6. בחינה בדיני מסחר א'.
  7. בחינה בדיני מסחר ב' ודיני מיסים.
  8. בחינה בדיני משפחה וירושה.

את כל הבחינות, פרט לבחינה בשפה העברית ניתן לערוך בשפה זרה. לאחר מעבר בבחינות יכולים המשפטנים להתחיל בהתמחות ובהליך ההסמכה מחדש וקבלת רישיון עריכת דין ישראלי. במסגרת ההכנה לבחינות, נערכים שני קורסים - מדרשה לעולים ע"ש השופט מקס צ'רנובילסקי[9] (אחת לשנה בתל אביב-יפו) וקורס הסמכה מחדש בלשכת עורכי הדין בירושלים (אחת לחצי שנה).

ביקורת על כוחה וסמכויותיה של הלשכה

לאורך השנים נמתחו על לשכת עורכי הדין ביקורות על כך שלא מדובר בגוף פונקציונלי, שמטרתו הסדרה של מקצוע עריכת הדין על מנת להבטיח את איכות השירות.

הזרם העיקרי של הביקורת טוען שלא אחת הלשכה מבססת ומבצרת את מעמדה תוך העצמת אינטרסים עצמאיים של החברים בה.[10] המחזיקים בדעה זו גורסים כי השמירה על "כבוד המקצוע" ועל יוקרתו נועדה לשמר את יוקרת עורכי הדין עצמם. לפי ביקורת זו, הלשכה מנסה למקסם את התועלות והרווחים שמתקבלים לחבריה, בעבור השירותים אותם הם מספקים. המבקרים מתמקדים במספר תופעות, למשל האיסור על אדם שאינו חבר הלשכה לתת שירותים משפטיים (סעיף 20 לחוק) מביא לבלעדיות שמעצימה את התלות בעורכי הדין ובלשכה והבעייתיות בהיות הלשכה גוף עצמאי המפקח על עצמו (באמצעות דין משמעתי) ללא התערבות ופיקוח חיצוני.[11]

ביקורת אחרת מתמקדת במבנה הלשכה ובסמכויותיה באופן קונקרטי יותר. המבקרים מזרם זה מתבססים על ניתוח השוואתי משפט משווה של סמכויות הלשכה בארץ ביחס למדינות אחרות. לדוגמה, יש הטוענים[12] נגד העובדה שלשכת עורכי הדין היא הגוף שמסמיך עורכי דין בישראל (ובתוך כך גם מפקחת על ההתמחות ועל בחינות ההסמכה). המבקרים מתבססים על כך שבמדינות המשפט המקובל המדינה היא שמסמיכה את עורכי הדין ולא הגופים המקבילים ללשכת עורכי-הדין, אשר מאגדים אותם לאחר מכן. [13][14]

ביקורת על התנהלות וועדות האתיקה

ביקורת הנוגעת למהותן והתנהלותן של וועדות האתיקה השונות מעלה טענות על העדר פיקוח חיצוני מובנה על עורכי הדין ועל הלשכה עצמה, כיוון שוועדת האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הם מוסדות פנימיים של הלשכה (הדיינים הם עורכי דין חברי הלשכה). אחת המסקנות של זרם ביקורת זו היא שללשכת עורכי הדין מסורות סמכויות רבות ביחס למדינות אחרות בעולם וייתכן כי סמכויות אלו נרחבות מידי.

עוד נטען כי לא קיים רישום מסודר של התלונות והדיונים עצמן מתקיימים במתכונת של "דיון פנימי וסגור" וזאת ללא סמכות חוקית. [15]

ראשי לשכת עורכי הדין

מניין תמונה ראש הלשכה כהונה הערה
1 Emblem of Israel.svg יהושע רוטנשטרייך 19621972
2 יצחק טוניק (מבקר המדינה).png יצחק טוניק 19721979 כיהן גם כמבקר המדינה
3 אמנון גולדנברג.jpg אמנון גולדנברג 19791983
4 Flickr - Government Press Office (GPO) - Prime Minister Yitzhak Rabin and President Haim Herzog during the inauguration of the Supreme Court Building in Jerusalem. (cropped1).jpg דוד ליבאי 19831985
5 Menachem Berger.jpg מנחם ברגר 19851987
6 Jacob Rubin.jpg יעקב רובין 19871991
7 Dror Hoter-Yishai 1996 Dan Hadani Archive.jpg דרור חטר-ישי 19911999
8 Emblem of Israel.svg שלמה כהן 19992007
9 Yori Geiron.JPG יורי גיא-רון 20072011
10 Doron barzilay.jpg דורון ברזילי 20112015
11 Efi (Efraim) Nave (cropped).jpg אפי נוה 20152019 התפטר לאחר שהועמד לדין
12 אבי חימי.jpg אבי חימי 20192023 עד יוני 2019 כיהן כמ"מ
13 Emblem of Israel.svg ליאור שפירא פברואר - מרץ 2023 יו"ר לשכת עורכי הדין בפועל[16]
14 Emblem of Israel.svg עמית בכר מרץ 2023 זמני עד יוני 2023[17]

ראשי מחוזות בלשכה

  • נכון ל-2022
  1. מחוז תל אביב – עו"ד עמית בכר
  2. מחוז ירושלים – עו"ד אשר אקסלרד
  3. מחוז חיפה – עו"ד תמי אולמן
  4. מחוז צפון – עו"ד מוחמד נעאמנה
  5. מחוז מרכז – עו"ד רומי קנבל
  6. מחוז דרום – עו"ד אלעד דנוך

תביעות משפטיות

הסגת גבול המקצוע

במסגרת הלשכה פועלת הוועדה להגנת המקצוע,[18] שתפקידה לפעול נגד גופים שלהבנתה פועלים בניגוד לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, כלומר מבצעים פעולות שיוחדו בחוק רק לעורכי דין, או בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, האוסרים על עורך-דין לייצג לקוח שהופנה אליו על ידי גוף שאין עיסוקו בעריכת-דין ואשר מפרסם את מתן השירותים המשפטיים כדי להפיק רווחים. במסגרת זו הגישה הלשכה תביעות נגד "פיצוי נמרץ",[19] חברת "המרכז למימוש זכויות רפואיות",[20] חברת "חשבים ה.פ.ס"[21] ועוד.

בראשות הוועדה מכהן המשנה לראש לשכת עורכי הדין עו"ד יוסף ויצמן

בנוסף להגשת תביעות, יוצאת הלשכה מפעם לפעם במסעי פרסום המדגישים את חשיבות ההסתייעות בעורך דין.[22]

תביעת דיבה

בינואר 2017 הגיש אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, תביעת דיבה נגד העיתונאית שרון שפורר בעקבות סדרת כתבות שפרסמה כנגד התנהלותו.[23] הצדדים הופנו להליך גישור.[24] גם לשכת עורכי הדין הגישה תביעת דיבה נגד שפורר, בסך כמיליון ש"ח. ביולי 2019 החליטה לשכת עורכי הדין למשוך את תביעתה,[25] אך פניית הלשכה לבית המשפט למחיקת התביעה ללא חיוב בהוצאות נתקלה בהתנגדות של שפורר, שדרשה שבית המשפט יחייב את הלשכה לשלם לה הוצאות משפט בסכום זהה לסכום התביעה.[26] בית המשפט פסק לשפורר הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 70 אלף ש"ח.[27]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם בלוך, ‏מתנגד לרפורמה המשפטית: עוה"ד עמית בכר נבחר לראשות לשכת עורכי הדין, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2023;
    אתר למנויים בלבד חן מענית, עמית בכר נבחר ליו"ר הזמני של לשכת עורכי הדין, באתר הארץ, 15 במרץ 2023
  2. ^ חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
  3. ^ רשימת חברי המועצה הארצית הנוכחיים
  4. ^ חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 38), התשע"ו-2016, באתר הכנסת
  5. ^ שוקי שטאובר, עו"ד ועוד, 2005, הפרק "עו"ד ד"ר יעקב נאמן", עמ' 162.(הקישור אינו פעיל, 20.2.2019)
  6. ^ נוימן, אפרת (2017-12-26). "התוצאה הגרועה מעולם: 66% מהמתמחים נכשלו בבחינות לשכת עורכי הדין". TheMarker. נבדק ב-2018-01-02.
  7. ^ "מבחן השקיפות | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-07-05.
  8. ^ הרשמה לבחינות ההסמכה מחדש באתר לשכת עורכי הדין: http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=115046&catId=2008
  9. ^ המדרשה לעולים חדשים ע"ש השופט מקס צ'רנובילסקי לשכת עורכי הדין
  10. ^ עלי זלצברגר, קשר המשפטנים הישראלי: על לשכת עורכי הדין בישראל ובעלי בריתה, משפטים לב, 43
  11. ^ דרור ארד-איילון, הרפורמה בדין המשמעתי, אתיקה מקצועית, גיליון 27 (12.7.09)
  12. ^ לימור זר גוטמן, הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים? המשפט, טו
  13. ^ מבקר המדינה, פעילות לשכת עורכי הדין בישראל | דוח שנתי 70ב | 2020
  14. ^ לימור זר-גוטמן, הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים?
  15. ^ התנועה לחופש המידע, הנתונים המטרידים של לשכת עורכי הדין: 95% מהתלונות נגד עורכי דין במחוז תל אביב - לא התקבלו, באתר התנועה לחופש המידע, ‏6 במרץ 2019
  16. ^ רימון, רן (2023-01-31). "ההיסטוריה חוזרת, גם בלשכת עורכי הדין". Ynet. נבדק ב-2023-02-03.
  17. ^ עו"ד עמית בכר מונה זמנית ליו"ר לשכת עורכי הדין, באתר אייס, 15 במרץ 2023
  18. ^ איסור הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, באתר של לשכת עורכי הדין בישראל
  19. ^ בג"ץ 9596/02 פיצוי נמרץ - המומחים למימוש זכויות רפואיות וביטוחים נ' שר המשפטים ולשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב-17 ביוני 2003
  20. ^ ע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות ואחרים נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב-25 ביוני 2014
  21. ^ ת"א (י-ם) 50926-10-15 לשכת עורכי הדין בישראל נ' חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ, ניתן ב-26 בינואר 2017
    אלה לוי-וינריב, ‏איך נוצחה לשכת עורכי הדין ע"י האלגוריתמים המשפטיים, באתר גלובס, 28 ביולי 2018
  22. ^ YouTube full-color icon (2017).svg חלית? נפגעת? חשוב שתדע: רק עורך דין יכול להיות איתך בוועדה הרפואית, 1 בנובמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב
  23. ^ אפרת נוימן, בעקבות תחקיר נגדו - יו"ר לשכת עוה"ד אפי נוה תובע את העיתונאית שרון שפורר, באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2017
  24. ^ אורן פרסיקו, חוכא ואיטלולא, באתר העין השביעית, 18 ביולי 2017
  25. ^ חן מענית, ‏לשכת עוה"ד החליטה לסגת מהתביעה נגד שרון שפורר, באתר גלובס, 16 ביולי 2019
  26. ^ אורן פרסיקו, "להרתיע תובעי סרק", באתר העין השביעית, 31 באוגוסט 2019
  27. ^ חן מענית, ‏"נשרפו לי הפיוזים": לשכת עוה"ד ואפי נוה ישלמו לשרון שפורר 70 אלף שקל, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2019


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0