מיכאיל צ'יגורין
 | |
| לידה | 12 בנובמבר 1850 |
|---|---|
| פטירה | 25 בינואר 1908 (בגיל 57) |
| מדינה | רוסיה |
מיכאיל איוונוביץ' צ'יגורין (12 בנובמבר 1850;סנקט פטרבורג שברוסיה - 25 בינואר 1908; לובלין שבפולין) היה שחמטאי רוסי מוביל. שימש כמקור השראה לשיטה הסובייטית לבית ספר לשחמט ששלטה בעולם ממחצית המאה העשרים ועד לסופה של המאה ה-20.
קריירת השחמט
צ'יגורין החל להתעניין בשחמט בשלב מאוחר מאד בחייו; המורה שלו לימד אותו את המסעים בגיל 16, אך רק בגיל 24, לאחר שסיים את לימודיו והחל קריירה כפקיד ממשלה, החל לשחק ברצינות.
לאחר שנכבש בקסמי המשחק, הפסיק את עבודתו והחל את חייו כשחמטאי מקצועני. הוא שיחק סדרה של דו-קרבות עם אמנים ידועים כעמנואל שיפרס (בשנת 1878) ושמעון אלאפין (בשנת 1880) והשיג ניצחונות משמעותיים נגדם. כבר בשנת 1880 נחשב לטוב שבשחמטאי סנקט פטרבורג וייתכן שגם בכל רוסיה. התחרות הבינלאומית הראשונה שבה השתתף הייתה ברלין 1881, אשר בה סיים שלישי עם אותו מספר נקודות כמו שמעון אברמוביץ וינוור ואחרי יוהנס צוקרטורט וג'וזף הנרי בלקבורן. בתחרות הגדולה בלונדון, בשנת 1883 סיים רביעי לאחר צוקרטרוט, בלקבורן ווילהלם שטייניץ.
התמודדות על אליפות העולם
הוא שיחק בשני דו-קרבות מול שטייניץ על תואר אלוף העולם:
- שנת 1889 - דו-קרב על אליפות העולם בין שטייניץ לבין צ'יגורין. שטייניץ ניצח 10.5–6.5
- שנת 1892 - דו-קרב על אליפות העולם בין שטייניץ לבין צ'יגורין. שטייניץ ניצח 12.5–10.5
התוצאה הכללית של צ'יגורין מול שטייניץ מרשימה וממחישה כי היו כוחות שקולים כמעט לחלוטין: (+24-27=8).
צ'יגורין שיחק מול שטייניץ גם בדו-קרב טלגרפי בשנת 1890, שנועד לקבוע מי צודק בסוגיה תאורטית. לצ'יגורין היה יתרון קל של בחירת הפתיחות מראש מרשימה שסופקה על ידי שטייניץ ואכן הוא זכה בשני המשחקים.
משחקים בצמרת העולמית
לקראת סוף המאה ה-19 הגיע צ'יגורין לדרג של ארבעת-חמשת השחמטאים הטובים בעולם. גם המוניטין שלו כשחקן דו-קרבות היה בעליה. הוא סיים בתיקו דו-קרב עם זיגברט טאראש בתוצאה (+9-9=4) (סנקט פטרבורג, 1893); סיכום התוצאות בין שני השחקנים היה (+14-13=8) וטאראש נחשב ליריב מסוכן ביותר באותן השנים. הוא ניצח את ריצ'רד טייכמן (+8-3=1) אך הובס על ידי דוד ינובסקי (+4-17=4).
ככל הנראה את התוצאה הטובה ביותר השיג צ'יגורין בתחרות הייסטינגס בשנת 1895, כאשר העפיל למקום שני לפני אלוף העולם המכהן עמנואל לסקר, טאראש ואלוף העולם הקודם שטייניץ. כל גדולי השחקנים בעולם הגיעו לשחק בתחרות זו והישגו המצוין של צ'יגורין כולל גם ניצחון מול הזוכה בתחרות הרי נלסון פילסבורי.
פילסבורי כיבד מאד את יכולתו של צ'יגורין ולא בכדי, שכן צ'יגורין הוביל בתחרות האישית ביניהם (+8-7=6). הגם שלצ'יגורין הייתה תוצאה כוללת גרועה מול לסקר במשחקים תחרותיים (+1-8=4), הרי שבמשחק הראשון ביניהם בתחרות זכה צ'יגורין בכלים השחורים בסיום קלסי של שני פרשים מול שני רצים, על אף שהרצים של לסקר היו עדיפים, אך הוא זלזל באסטרטגיה של צ'יגורין. ראו המשחק ניצחונו של צ'יגורין על לסקר בתחרות הייסטינגס 1895.
בתחרויות חשובות אחרות זכה צ'יגורין במקום ראשון משותף בבודפשט בשנת 1896, וגבר על רודולף שארושק 3-1 בפלייאוף. בקלן 1898 סיים במקום שני משותף עם שארושק ווילהלם קוהן לאחר עמוס ברן שזכה בתחרות. המקום השביעי בתחרות לונדון 1899 הווה אכזבה עבורו, אך זו הייתה תחרות חזקה ביותר. בשנת 1901 סיים במקום השלישי בתחרות מונטה קרלו לאחר ינובסקי וקרל שלכטר.
כמומחה גדול לפתיחות גמביט, זכה צ'יגורין בתחרות וינה שהוקדשה לפתיחת גמביט המלך וניצח את לסקר (+2-1=3) בתחרות שהוקדשה לגמביט רייס בעיר ברייטון. לצערו של צ'יגורין התברר בהמשך כי גמביט רייס הוא בלתי מבוסס ולכן, העובדה ששיחק בכלים השחורים בכל המשחקים נתנה לו יתרון משמעותי. בתחרות מרובעת שהתקיימה בעיר לודז' בשנת 1906 סיים צ'יגורין במקום השני אחרי עקיבא רובינשטיין.
במקביל לאירועים בינלאומיים אלו, שיחק צ'יגורין וגם ניצח בשלוש האליפויות הראשונות של רוסיה, בשנים 1899, 1900 ו-1903. הצלחות יוקרתיות אלו קיבעו את המוניטין שלו כשחקן הטוב ביותר ברוסיה. לאחר שלא הצליח לנצח בתחרות הרביעית שהתקיימה בשנת 1906, קרא צ'יגורין תיגר על הזוכה בתחרות גרס סאלווה וניצח אותו בדו-קרב (+7=3-5).
התמודדויות
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1878 | סנקט פטרבורג | עמנואל שיפרס | 7 מ-10 | ניצחון |
| 1878 | סנקט פטרבורג | עמנואל שיפרס | 6.5 מ-14 | ניצחון |
| 1879 | סנקט פטרבורג | אוגין פון שמידט | 7 מ-8 | ניצחון |
| 1879 | סנקט פטרבורג | עמנואל שיפרס | 7.5 מ-9 | ניצחון |
| 1879 | סנקט פטרבורג | אוגין פון שמידט | 4 מ-6 | ניצחון |
| 1879 | סנקט פטרבורג | אוגין פון שמידט | 3.5 מ-4 | ניצחון |
| 1879 | סנקט פטרבורג | אוגין פון שמידט | 3 מ-6 | ניצחון |
| 1880 | סנקט פטרבורג | עמנואל שיפרס | 8.5 מ-11 | ניצחון |
| 1880 | סנקט פטרבורג | שמעון אלאפין | 7 מ-10 | ניצחון |
| 1883 | פריז | ג'ול ארנו דה ריוויאר | 5.5 מ-10 | ניצחון |
| 1884 | מוסקבה | אלכסנדר סולובצוב | 1 מ-2 | תיקו |
| 1889 | הוואנה | וילהלם שטייניץ | 6.5 מ-17 | הפסד |
| 1890 | ניו יורק | איזידור גונסברג | 11.5 מ-23 | תיקו |
| 1892 | הוואנה | וילהלם שטייניץ | 10.5 מ-23 | הפסד |
| 1892 | ריגה | אנדריי אשרין | 3 מ-3 | ניצחון |
| 1892 | מוסקבה | אלכסנדר סולובצוב | 4 מ-4 | ניצחון |
| 1893 | סנקט פטרבורג | זיגברט טאראש | 11 מ-22 | תיקו |
| 1895 | סנקט פטרבורג | עמנואל שיפרס | 8.5 מ-13 | ניצחון |
| 1896 | בודפשט | רז'י שרוסק | 3 מ-4 | ניצחון |
| 1897 | סנקט פטרבורג | עמנואל שיפרס | 10 מ-14 | ניצחון |
| 1903 | ברייטון | עמנואל לסקר | 3.5 מ-6 | ניצחון |
סגנון והתנהגות
סגנון המשחק של צ'יגורין מאופיין ביכולת טקטית מושחזת היטב ובגישה בעלת דמיון יצירתי לשלב הפתיחה. הוא דחה רבות מההשקפות הקשיחות שטאראש ושטייניץ קידמו, אך קיבל את ההנחיות של שטייניץ על החוסן שבמרכז ההגנתי. צ'יגורין תרם להתפתחות הגישה בעבודה על ההסתעפויות הסגורות של הפתיחה הספרדית והוא גם היה חלוץ בכמה מההסתעפויות של ההגנה הסלאבית.
פרנק מרשל העיר על המצב העצבני מאוד, הנסער שאליו היה נכנס צ'יגורין כאשר היה נתקל בעמדה קשה. מעבר לנקישות תזזיתיות ברגליו ושיכול הרגלים הוא היה הופך לעיתים לפקעת עצבים, ומזגו היה הופך לפראי למדי.
אחרית חייו
כשגריר השחמט הרוסי, צ'יגורין הווה דוגמה מזהירה; הוא נתן הרצאות רבות, כתב מאמרים בבטאונים שונים, פרסם טורי שחמט וסיבסד מכספו או תמך בדרכים אחרות במספר ביטאונים כדי לאפשר להם המשך קיום למרות מספר קוראים נמוך. הוא גם יסד מועדון שחמט בסנקט פטרבורג וניסה במשך שנים רבות לייסד איגוד שחמט, ניסיון שהסתיים בהצלחה שנים אחדות לאחר מותו.
על פי האמן הבינלאומי הקנדי לורנס דיי, צ'יגורין נסע עם פדור בוגאטירצ'וק הצעיר לתחרויות ברוסיה בין השנים 1905–1907, בתקווה לאמן אותו. לאחר שהיגר לקנדה בעקבות מלחמת העולם השנייה, בוהטירצ'וק אימן את דיי.
בשנת 1907 כשל צ'יגורין בתחרות שחמט ומשום שהיה ברור כי אינו בקו הבריאות, טופל על ידי רופאים בקרלסבד שם זוהה כחולה סוכרת קשה. הרופאים הודיעו לו כי אין תרופה למחלה ונותרו לו רק מספר חודשים. צ'יגורין חזר לאשתו וביתו בלובלין ומת בינואר 1908.
מורשתו של צ'יגורין
בזכות כישרונו המקורי, משחקיו מלאי החיות והרצאותיו הפוריות והשופעות, רוסים רבים רואים בצ'יגורין כמייסד "בית הספר לשחמט" שנודע לימים כבית הספר הסובייטי לשחמט. הוא היה בצילן של התאוריות החדשות והמלהיבות המכונות היפרמודרניות בשנות ה-20, אך להשפעתו של צ'יגורין מקום בולט וקבוע בשליטה הסובייטית על עולם השחמט במאה ה-20.
מספר פתיחות והסתעפויות של פתיחות קרויות על שמו של צ'יגורין. שתי החשובות מביניהן הן הסתעפות צ'יגורין בפתיחה הספרדית : 1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 א6 4. רא4 פו6 5. 0-0 רה7 6. צה1 ב5 7. רב3 ד6 8. ג3 0-0 9. ח3 פא5 והגנת צ'יגורין בגמביט המלכה 1. ד4 ד5 2. ג4 פג6. הראשונה נותרה פופולרית במשך כל המאה ה-20, ואילו לשנייה לא היו אוהדים רבים עד לאחרונה. התחייה לה זכתה לאחרונה נובעת ממאמציו של אלכסנדר מורוזביץ' שהגן על הפתיחה הן במשחק תחרותי והן בספרו "הגנת צ'יגורין לפי מורוזביץ'" שיצא לאור בשנת 2007.
שונות
משחק מפורסם של צ'יגורין מול שטייניץ משנת 1892 הווה בסיס לעלילה של ספר מדע בדיוני "משבצות העיר" משנת 1965 מאת ג'ון ברונר.
קישורים חיצוניים
 |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- תחבולות של מיכאיל צ'יגורין, באתר wtharvey.com (באנגלית)
- הורדת 171 ממשחקיו של צ'יגורין, באתר supreme-chess (באנגלית)
- נתונים סטטיסטיים על ביצועיו, באתר chessworld (באנגלית)
