מיכה לימור
 | |
| לידה |
1 באוקטובר 1938 (גיל: 85) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1962–הווה (כ־62 שנים) |
| עיסוק | עיתונאי, מגיש טלוויזיה |
מיכה לימור (נולד ב-1 באוקטובר 1938) הוא עיתונאי ומגיש טלוויזיה ישראלי.
.jpg)
ביוגרפיה
לימור נולד כמיכאל ריגלר וגדל בירושלים. סיים את בית הספר התיכון לקציני ים בעכו (מחזור א, 1956). שירת בחיל הים כמפקד ספינת טורפדו (1957 – 1961), ולאחר מכן בשליחות משרד החוץ כמדריך לימאות וניווט בבית-הספר לקציני ים של גאנה וכקברניטה של ספינתו של נשיא גאנה, קוומה אנקרומה (1962 – 1964).
בהיותו בגאנה התבקש לשלוח כתבות ל"מעריב". בשובו מהשליחות החל לעבוד כעיתונאי ב"מעריב", ולמד לתואר ראשון בחוגים לסוציולוגיה ולמדע המדינה, באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים עבר לעיתון "ידיעות אחרונות" ככתב הראשון של העיתון ביהודה ושומרון. ב-1969 הוזמן להצטרף אל צוות ההקמה של מחלקת החדשות בטלוויזיה הישראלית. מאז ועד 1989 מילא ברשות השידור, במשך 20 שנה, שורה של תפקידים: כתב שטח, כתב צבאי (במסגרתו יצר את הכתבה שבה נולד הביטוי "העיניים של המדינה"), כתב מדיני ופוליטי, במאי דוקומנטרי, כתב באירופה, עורך, מגיש ומפיק תוכניות אקטואליה. כיהן כעורך הראשי של מהדורת החדשות "מבט" והעורך הראשי והמגיש של "השבוע – יומן אירועים".
ב-1990 הוזמן להצטרף אל צוות ההקמה של ערוץ 2, הקים את מחלקת האקטואליה וייסד את ערוץ השידורים הישירים מן הכנסת, ובשנים 1992 ו-1993 ניהל את מינהלת ההקמה עד תחילתם של השידורים הסדירים בערוץ 2. בשנים 1993 עד 1998 כיהן כסמנכ"ל לענייני טלוויזיה ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו וכמפיק ראשי של שידורי "רשת" בערוץ 2.
ב-1998 הוזמן לנהל את מערך השליחים והמגביות שבמרחב אירופה בארגון "קרן היסוד", תפקיד אותו מילא במשך חמש שנים. מ-2003, עת פרש לגמלאות, ועד שלהי 2013 ערך את הירחון יקינתון MB, ביטאונם של צאצאי היקים בישראל. ב-2007 החל במחזור חדש של לימודים אקדמיים, סיים (בהצטיינות) תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ולימודי תואר שני בתולדות עם-ישראל ובמרכז ללימודי גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה. ב-2015, לאחר אישורה של עבודת המאסטר שנושאה: השפעות תרבותיות ומקצועיות של העיתונות הגרמנית בתקופת ויימאר על העיתונות העברית בארץ-ישראל, הוענק לו תואר שני (בהצטיינות). ב-2016 החל בכתיבתה של עבודת מחקר לתואר דוקטור בנושא התיישבותה של אוכלוסייה גרמנית בישראל.
ב-2010 הועלה מחזה המבוסס על תחקיר שלו, קוראים לי יקה, בתיאטרון בית ליסין ובתיאטרון העירוני של העיר היידלברג בגרמניה יחד עם התזמורת הפילהרמונית של היידלברג. זהו תיאטרון דוקומנטרי, עם דמויות ממוצא גרמני, "ייקים", וצאצאיהם החיים בתל אביב. מחזה על התגלגלות היחסים בין גרמנים לישראלים.
הוא נשוי למתנה לבית סמסונוב מזכרון יעקב (משנת 1959), אב לשלושה וסב לשבעה.
תוכניות הטלוויזיה העיקריות שערך, הפיק והגיש
- השבוע (1974): מהדורת החדשות של ליל שבת.
- מבט שני (1980 – 1981): תוכנית דוקומנטרית בענייני היום.
- מבט לחדשות (1982): עורך ראשי של מהדורת החדשות היומית.
- השבוע-יומן אירועים (1983 – 1986): תוכנית החדשות של ליל שבת.
- הערב במפרץ - 1991): ערוץ 2 הניסיוני - מהדורת האקטואליה היומית.
- משדרים מן הכנסת (1992 – 1993) [ערוץ 2 הנסיוני]: שידורים חיים.
- מקום קטן (1993 – 1994) [ערוץ 2 – הפקות הרשות השנייה]: תוכנית תיעודית.
- חשיפה עם מיכה לימור (1995 – 1998) [רשת, ערוץ 2]: תוכנית תחקירים.
פעילות ציבורית
- יושב ראש מינהלת שכונת בקעה בירושלים (1981 – 1986).
- ייזום והקמה של פרויקט שידורים של עולי אתיופיה בטלוויזיה - "דרך העיניים שלנו" (1992 – 1993).
- גיוס כספים וטיפוח פרויקט "הגן הסולארי" בניצנה (2003 – 2004).
- מראשי ועד המושב גבעת יערים בהרי יהודה (1998 – 2003).
- עריכת ביטאון צאצאי היקים בישראל "יקינתון MB" (2004 – 2014).
- חבר נשיאות ארגון יוצאי-מרכז אירופה ויו"ר ועדת המדיה של הארגון (2014 ואילך).
- דירקטור בחברת בתי הורים, רשת בתי ההורים של ארגון עולי מרכז אירופה סניף חיפה (2014 ואילך).
קישורים חיצוניים
- יעקב בר-און, ראש מינהלת ערוץ 2 לשעבר: "הפיצול הוא בפירוש לרעת הצופים וירידה ברמה", באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2017
