מיכל היימן
| לאום | ישראלית |
|---|---|
| תחום יצירה | אמנות רב תחומית |
מיכל היימן (נולדה ב-1954) היא אמנית רב תחומית, חוקרת, אוצרת, מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ובאוניברסיטת תל אביב. הזוכה הראשונה בפרס שפילמן הבינלאומי למצוינות בצילום ומחקר בשיתוף מוזיאון ישראל, בשנת 2010[1]. בשנת 2015 הקימה את ארגון "נשים באקדמיה" הפועל למען שיווין מגדרי באקדמיה[2].
ביוגרפיה
מיכל היימן נולדה בתל אביב בשנת 1954 לאב מהנדס בניין ומכונות ואם עקרת בית. ב-1977 החלה ללמוד תולדות האומנות באוניברסיטה העברית ירושלים ובמקביל לעבוד בחנות הצילום פוטו פריזמה. היימן הפסיקה את הלימודים באוניברסיטה והחלה ללמוד צילום במכללת הדסה בירושלים בשנים 1979-1978. היא המשיכה את לימודיה במדרשה בין השנים 1984-1982[3]. במקביל לעבודתה האמנותית עבדה כצלמת דיוקנאות. היא צילמה את יהודה פוליקר בתחילת דרכו כסולן להקת בנזין, הצילומים הביאו לה פרסום רב. בידיעות אחרונות עבדה לצדו העורך והסופר אדם ברוך[4] ושימשה כאוצרת של גלריה "קמרה אובסקורה".
היימן שואפת להבנות דיסציפלינה חדשה בין צילום לדיאגנוזה, בין אמנות לפסיכואנליזה, ובין תאוריה ופרקסיס. יצירתה מבוססת על מחקר, בעיקר בתחומי הפסיכולוגיה והפילוסופיה, הניזון ממחקרים קליניים, מתולדות האמנות, ומהשיח הפוליטי והמגדרי. בשנת 2008 הציגה היימן בביתן הלנה רובינשטיין (מוזיאון תל אביב), את תערוכת היחיד “התקפות על חיבור”.
פעילותה האמנותית
היימן צברה מוניטין רב בזירה המקומית והבינלאומית בעקבות עבודות המבחן שלה, הצילום, הווידאו והציור. כשהיא נטועה עמוק בתוך הפוליטי והחברתי.
מבחן מיכל היימן
ב-1997 הציגה היימן בתערוכה "דוקומנטה X", בקאסל שבגרמניה, (אוצרת: קתרין דוד). בבניין ה-Otteneum, הפעילה היימן לראשונה את המבחן שחיברה, "מבחן מיכל היימן" (M.H.T.), המבוסס על מבחן מבחן ההשלכה הפסיכולוגי הקלאסי TAT - Thematic Apperception Test (מבחן התפסת נושא) אשר פותח בשנות ה-30 של המאה ה-20 באוניברסיטת הרווארד. הצופים הוזמנו לקחת חלק במבחן שלה באמצעות מאבחנת שביקשה מהם לדבר או לכתוב על תצלומים מתוך קופסה, שצולמו ברובם על ידי צלמים לא ידועים, בהם צילומי כיבוש, ונלקחו מתוך אלבומי משפחה הפרטיים וארכיונים ציבוריים. מבחן מיכל היימן מס. 2 (M.H.T. No. 2) המיועד לנשים, הופעל לראשונה ב-1998, במרכז לאמנות עכשווית "Le Quartier" בקמפר שבצרפת. נשים התבקשו לשכב על ספות ולדבר עם מאבחנת על צילומים בהם הופיעו דימויי נשים מתוך קופסה. מבחני היימן 1 ו-2 נערכו בחללים שונים בדקו, בעזרת מאבחנים ומאבחנות, מונחים כמו הכלה, השלכה, הפעלה, קריאה ועוד[5]. המבחן השלישי נערך ב-2004 בעזרת מבנה מיוחד שנבנה עבור המבחן. במהלך המבחן המשתתפים התבקשו לצפות בסרטים מז'אנרים שונים של אמנים ואמניות שנבחרו על ידי היימן. שיש המתנדבים היו צריכים להחליט על הסרטון שראו בעזרת מנחים פסיכולוגים[5]. ב-2010 הציגה במוזיאון ואן אבה בהולנד, את "מבחן היימן מס. 4". מבחן מס. 4 מבוסס על מבחן סונדי כאשר הדיוקנאות הן ממשפחתה המורחבת של האמנית. בהמשך הוצגה היצירה גם בקונסטהאלה בברגנץ שבאוסטריה ובגלריה וייטצ'אפל בלונדון[6][7].
צילום
הצילום של מיכל היימן נמצא בדיאלוג עם הילדות ואלבום התמונות המשפחתי. היימן מחפשת עקבות בתמונות שנמצאות, לא פעם, בצד האחורי של התמונה[8]. היימן בודקת את יחסי הכוח בין המצלם למצולם שבאים לידי באלבומים משפחתיים שאב המשפחה הוא הצלם שמצלם את משפחתו[9].
בדצמבר 2005 פתחה היימן את תערוכת היחיד הראשונה שלה, "I Was There", בגלריה "Andrea Meislin" בניו יורק. הדף המצורף לתערוכה שנכתב על ידי אריאלה אזולאי סיכם את דרכה האמנותית עד אז: ”במהלך השנים היימן אספה וצילמה חומרים מתוך מגוון רחב של מקורות, כאלה הנעים בין ציורים קאנונים מן המאה ה-19 לבין דימויים אנונימיים מתוך עיתונים יומיים [...] העבודות מתייחסות לנושאים אמנותיים, תרבותיים, חברתיים, לאומיים, ופסיכולוגיים ומאפשרות סוגי קריאה מרובדים לפרשנות האישית של כל אחד מהצופים.”
בשנת 1995 אצרה היימן את התערוכה "לא פה ולא שם" בגלריה גורדון בתל אביב ואת תערוכתו של הצייר אורי שטטנר בגלריה בוגרשוב 2. בשנת 2005, אצרה את תוכנית הסרטים "מה את שותקת?" מטעם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. הפרויקט הוצג במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (בהשתתפות יעל ברתנא, קרן רוסו, אריאלה אזולאי, בועז ארד, רונה יפמן, גלעד רטמן ואחרים).
בנובמבר 2008 עד פברואר 2009, הציגה מיכל היימן תערוכת יחיד בשם "התקפות על חיבור" בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב (אוצר: פרופ' מרדכי עומר).
הוראה
היימן מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל וכן במספר תוכניות וחוגים באוניברסיטת תל אביב: בתוכנית הפקולטית לתואר שני במסגרת התוכנית הבין–תחומית למטפלים, הפקולטה לאמנויות, במסגרת הלימודים המתקדמים של התוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה, החוג לקולנוע וטלוויזיה, התוכנית הבינתחומית לתואר שני באמנויות, ותוכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח ובאמנויות.
עבודות וידאו
- 2001-2006 - ״התקפות על חיבור מס. 3: ראָיה בלבד, A Link״, וידאו צבע עם פסקול, 4:40 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים.
- 2003-2006 - ״על חיבור מס. 2: הכפיל, תיאור מקרה, B+B Link״, וידאו צבע עם פסקול, 7:10 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים
- 2004-2006 - ״אני ופרויד (1925)״, וידאו צבע עם פסקול, 2 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים; תודה: רון חכלילי.
- 2006 - ״התקפות על חיבור מס. 4: בצהרי כיפור״ (PTSD), K Link, וידאו שחור–לבן עם פסקול, 7:30 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים.
- 2006-2007 - ״סוג–בת מס. 1: מיכל בוכה״, וידאו צבע עם פסקול, 9:40 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים
- 2007-2008 - ״סוג–בת מס. 2: מחזיק, או מציל–תוקף״, וידאו צבע עם פסקול, 9 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים.
- 2008 - ״מבעד לחזותי: אמנות שמתקיפה חיבורים״, 1917—2008, הרצאה, וידאו צבע עם פסקול, 100 דקות / צילום: אסי אורן, יאיר קיסרי, אילון גנור; עריכה: איתן בוגנים
- 2008 - ״האב לא הדוד (פרויד / קתרינה)״, וידאו צבע עם פסקול, 26 דקות / צילום: אסי אורן, יאיר קיסרי, אילון גנור; עריכה: איתן בוגנים
- 2008 - ״Con-ver-sation״, וידאו צבע עם פסקול, 2:40 דקות / בהשתתפות: עפרה לפיד, מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים
- 2008 - ״Sleeping, טסט מס. 1״, וידאו צבע, 5:45 דקות / צילום: עפרה לפיד, מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים
- 2009 - ״מציאות ומשחק: הצעה לשיקום החזותי בתיאור מקרה של ד.ו. ויניקוט״, וידאו צבע עם פסקול, 35 דקות; צילום: רועי מנדלוביץ', נדב גורדון; עריכה: איתן בוגנים
- 2010 - ״מציאות ומשחק מס' 2״ הצעה לשיקום החזותי בתיאור מקרה של ד.ו. ויניקוט״, וידאו צבע עם פסקול, 31 דקות / צילום: תום גולדווסר; עודד אשכנזי; עריכה: איתן בוגנים
- 2012 - ״מחפשות את שרה״ וידאו צבע עם פסקול, צילום: אבי קורן ;15 דקות, משתתפות: אמילי היימן ואלזה בונייה, עריכה: יעל בדרשי.
תערוכות יחיד ופרויקטים מיוחדים
- 1986 - ציורים, גלריה מימד לאמנות חזותית, תל–אביב
- 1989 - ציורים, גלריה בוגרשוב, תל–אביב
- 1990 - ״המיון״, מיצב, גלריה בוגרשוב, תל–אביב (קטלוג; טקסט: אריאלה אזולאי)
- 1991 - ״המיון: ובאה על החתום״, מיצב, גלריה ג'ולי מ., תל–אביב
- 1994 - ״מבחן מיכל היימן (.M.H.T: Endopsychic Press)״, מיצב, גלריה, איאן פוטר, המוזיאון לאמנות של אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה; אוצרת: מריאן גייטס (קטלוג)
- 1995 - ״מבחן מיכל היימן: דיאגנוזה ראשונה״, ציורים, גלריה נגא, תל–אביב
- 1997 - ״מבחן מיכל היימן מס. 1 (.M.H.T), הפעלה, דוקומנטה X״, קאסל, גרמניה; אוצרת: קתרין דוויד (קופסה, מבחן השלכה מאת מיכל היימן; טקסט: אריאלה אזולאי; עיצוב: מיכאל גורדון / קטלוג; טקסט ושיחה: מאיר אגסי)
- 1998 - ״מבחן מיכל היימן מס. 2 (.M.H.T): האמא–של–האיש–של–האשה - מבחן לנשים, הפעלה, "מישראל"', מרכז לה קרטייה לאמנות עכשווית, קמפר, צרפת; אוצרת: דומיניק אבנסור (קופסה, מבחן השלכה מאת מיכל היימן, גרסה אנגלית וצרפתית; טקסט: אריאלה אזולאי; עיצוב: מיכאל גורדון / קטלוג; טקסט: עמ' 10—18, 26—39, 76—87)
- 2000 - ״מבחן מיכל היימן מס. 2 (.M.H.T): האמא–של–האיש–של–האשה - מבחן לנשים, הפעלה, "מלאך ההיסטוריה", מוזיאון הרצליה לאמנות, אוצרת: אריאלה אזולאי, (קופסה, גרסה עברית, עיצוב: מיכאל גורדון)
- 2001 - ״מבחן מיכל היימן מס. 2 (.M.H.T), האמא–של–האיש–של–האשה - מבחן לנשים, הפעלה, "מסרים למילניום החדש: אמנות ישראלית היום", מוזיאון לאמנות מודרנית, סאיטמה, יפן; אוצרים: גליה בר אור, איטארו היראנו (קטלוג; טקסט: עמ' 10—11)
- 2003 - ״אנוסה להיות צילום״, מיצב, בית האמנים, תל–אביב; אוצרת: גליה יהב (קטלוג)
- 2004 - ״מבחן מיכל היימן מס. 3 (.M.H.T): מה את חושבת? הפעלה, פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר״; מנהל אמנותי: עתי ציטרון
- 2005 - ״אני הייתי שם״, גלריה אנדריאה מייזלין, ניו–יורק
- 2006 - ״מבחן מיכל היימן מס. 3 (.M.H.T)״, "אמנות הארץ", תחנת כוח רדינג, תל–אביב; אוצרת: טל בן צבי (קטלוג)
- 2008 - ״התקפות על חיבור", ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת–זמננו, מוזיאון תל–אביב לאמנות; אוצר: מרדכי עומר (קטלוג)
- 2010 - ״מבחן מיכל היימן מס. 4 (Heiman Test: Experimental Diagnostics of Affinities), הפעלה, The Politics of Collecting-The Collecting of Politics, מוזיאון "ואן אבה", איינדהובן, הולנד; אוצרת: גלית אילת, כריסטיאן ברנדז, דיאנה פראנסן
- 2011 - ״מבחן מיכל היימן מס. 4 (Heiman Test: Experimental Diagnostics of Affinities), הפעלה, Living Archive״, מוזיאון "קונטסהאוס", ברגנז, אוסטריה; אוצרת: אווה בירקנשטוק
- 2012 - "כנס אמנים בינלאומי Perfection" - גלריה White Chapel, לונדון, בשיתוף עם המכון האירופאי לחקר צילום, וגלריית הצלמים של לונדון. פרסום הסימפוזיון בספר בהוצאת intellect, בעריכת ג'ו לונגהרסט
- 2014 - ״בית-מחסה״ (השמלה, 1852-2016) - מיצב באגף החדש של בית המשפט בתל אביב (בהזמנת משרד האדריכלים אמנון רכטר), מגירות ארכיב מעץ, שלושה שקפים בארגזי אור, 12 חותמות.
- 2017 - " AP-Artist Proof 1855-2017", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; אוצרת: ד"ר איה לוריא.
פרסים ומלגות
- פרס האמן הצעיר, קרן התרבות אמריקה-ישראל
- מלגת מק–ג'ורג' לאמנית אורחת, אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה (1989)
- פרס אוסקר–נעמת לנשים שעושות היסטוריה בתחום האמנויות (1994)
- פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתחומי האמנויות הפלסטיות (1996)
- פרס עידוד יצירה, משרד החינוך, המדע והספורט (2003)
- פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים (2004)
- פרס שפילמן למצוינות בצילום (2010).
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מיכל היימן- התקפות על חיבור, עבודות וטקסטים באתר "מכונת קריאה"
- ראיון עם מיכל היימן, אתר nana10, אוגוסט 2005
- מיכל היימן באתר מוזיאון פתח תקווה לאמנות(הקישור אינו פעיל)
- מיכל היימן ב"ארטפקטס"
- היימן בגלריית אנדרה מיסלין, ניו-יורק
- הילה שקולניק-ברנר, שדה האמנות הוא לפעמים זירת פשע, עכבר העיר
- מיכל היימן - התקפות על חיבור, עכבר העיר
- סמדר שפי, מסע עמוק פנימה, עכבר העיר
- מיכל היימן, מעשה גיליוטינה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2008
- יונתן אמיר, רישום נוכחות, רשימות
- אלי ערמון אזולאי, ביקור בסטודיו של מיכל היימן: ארכיון שהתחיל במיטה, עכבר העיר, 24 ביולי 2009
הערות שוליים
- ^ "מיכל היימן היא זוכת פרס שפילמן למצוינות בצילום". ערב רב. נבדק ב-2017-03-25.
- ^ שטרן, מלני (2017-01-01). "מיכל היימן והפנטזיה על חזרה בזמן". הארץ. נבדק ב-2017-03-25.
- ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית | מוזיאון ישראל, ירושלים, באתר www.imj.org.il
- ^ "מיכל היימן, ציידת המחשבות - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. אורכב מ-המקור ב-2017-03-25. נבדק ב-2017-03-25.
- ^ 5.0 5.1 מיכל היימן, מבעד לחזותי מעשה באמנות שמתקיפה חיבורים, 1917—2008. הרצאה שהוצגה לראשונה בפני האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, תל–אביב, 2007.1.12, והחברה הפסיכואנליטית בישראל, מכון ון–ליר, ירושלים, 2007.5.1
- ^ ראו:הפיסקה השלישית במאמר
- ^ דניאל ראוכוורגר, התנועה האמנותית: פסל של איי וייוויי במוזיאון ישראל, באתר הארץ, 25 בינואר 2012
- ^ "אמן על האש: המשכיבה". נענע 10 - תרבות ובידור. נבדק ב-2017-03-25.
- ^ "מעשה גיליוטינה". הארץ. 2008-10-05. נבדק ב-2017-03-25.
