מילטון רובנפלד
 |
מילטון רובנפלד (באנגלית: Milton Rubenfeld; 13 בספטמבר 1919 – 21 בפברואר 2004) היה טייס שטס עבור חיל האוויר המלכותי וצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר מכן הפך לאחד מחמשת הטייסים המייסדים של חיל האוויר הישראלי במלחמת ערב-ישראל ב-1948. הדעה הרווחת היא שרובנפלד, ארבעת הטייסים המתנדבים האחרים, והמח״לניקים האחרים שינו את מהלך מלחמת ערב-ישראל ב-1948. במהלך המלחמה הוא נפצע וחזר לארצות הברית, והתיישב במדינת ניו יורק, שם התחתן והיה בעל עסק מקומי עם אשתו, ג'ודי. מאוחר יותר, הוא העביר את משפחתו לסרסוטה, פלורידה, שם הוא ואשתו היו בבעלותו עסק מצליח נוסף עד שפרש. הוא נפטר ב-2004. הוא היה אביו של השחקן/קומיקאי פול רובנס, שהיה ידוע ביצירת וגילום הדמות פי-ווי הרמן.
רובנפלד נולד בפיקסקיל, ניו יורק, הרביעי מבין שישה ילדים להורים יהודים אורתודוקסים, גוסי (יורמרק) ולואי רובנפלד.[1] רובנפלד היה חבר בצופי הנשר, סטודנט באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת ניו מקסיקו (שם גם צד נחשים),[2] ולימד אווירובטיקה.[3]
כשפרצה מלחמת העולם השנייה באירופה, הוא רצה לטוס במשימות קרב; עם זאת, ארצות הברית עדיין לא הייתה במלחמה.[2] רובנפלד החליט לטוס עם חיל האוויר המלכותי באנגליה, עם טייסת 420.[3] כאשר ארצות הברית הכריזה מלחמה על גרמניה, חתם רובנפלד כטייס בצבא האמריקני.[2] הוא טס כטייס מעבורת של פיקוד התחבורה האווירית.[4]
טיסה בשרות ישראל
בפברואר 1948 הקימה ה"הגנה" בארצות הברית סוכנות בראשות היימן שכטמן (לימים שמיר) בסיוע אל שווימר לגיוס יוצאי אוויר קרבי אמריקאים, גם צוות אוויר וגם צוות קרקע, ל"שירות האוויר" של ההגנה.[5] שמיר ידע על ניסיונו הקרבי של רובנפלד, ופנה אליו בתחילת 1948 ושאל אותו אם הוא רוצה לטוס למדינת ישראל החדשה. רובנפלד - "טייס לשעבר של ארצות הברית קטן, כל כך שחצן שנראה היה שהוא מתלבט אפילו בישיבה"[6] - הסכים.[3]
בתחילת 1948 הטיס רובנפלד מטוסי תובלה בכמה משימות לישראל וממנה, עד תחילת מאי, אז התייצב לצ'סקה בודייביצ'ה, בצ'כוסלובקיה, שם הוא ושאר הטייסים החלו להתאמן על המטוס Avia S-199, מטוס צ'כי המבוסס על מסרשמיט Bf 109 הגרמני.[3] לאחר הערכת תוצאות ההכשרה ההיא, התברר למדריכים הישראלים שרק אותם טייסים בעלי ניסיון קודם של טיסה קרבית - רובנפלד, מודי אלון, עזר ויצמן, לו לנארט ואדי כהן - מסוגלים לטפל ב-S-199, בשעה לפחות בהתחלה.[7] (רובנפלד ולנרט היו שני אזרחי ארצות הברית בקבוצה זו. חמשת הטייסים הללו סיימו את הקורס בצ'כוסלובקיה וב-20 במאי 1948 דווחו לבסיסם בבסיס אקרון, לימים בסיס תל נוף, בישראל.[3] נכון ל-14 במאי 1948 - יום העצמאות של ישראל - חמשת הטייסים הללו, יחד עם ארבעה מטוסי S-199, היוו את חיל האוויר הישראלי כולו.
קיומו של חיל האוויר הישראלי הזעיר נשמר בסוד מפני הכוחות הערביים שנכנסו לישראל בעקבות הכרזת העצמאות. מנהיגי ישראל ידעו שבפעם הראשונה שהודיעו על קיומם של ארבעת המטוסים שלהם, המטרות שלהם צריכות להיות קריטיות. תוכנית התקיפה הראשונית הייתה לתקוף טייסת של ספיטפייר מצריים ודקוטות C-47 באל עריש, בסיס בחוף הצפוני של סיני.[8] הוראה זו שונה "ברגע האחרון" בשל הסכנה הגוברת להתקפה קרקעית ישירה על תל אביב. ארבעת הלוחמים קיבלו פקודה להפציץ ולהפגיז את טור השריון המצרי שהתקדם לתל אביב.[6]
מכיוון שהיו חמישה טייסים ורק ארבעה מטוסים, רובנפלד נשאר מאחור למשימה הראשונה ב-29 במאי 1948. טייס אחד אבד במשימה ההיא: אדי כהן הדרום אפריקאי. סיבת נפילתו לא ברורה, לא ידוע אם הוא הופל או שהיה לו קשיים טכניים.[8]
גם במשימה ההיא, התותחים של לנרט ושל ויצמן נתקעו שניהם.[9] למעשה, היו פגמים רבים בתכנון ובביצועים של ה-Avia S-199, כולל פגם שגרם לתותחי הכיסוי לא מסונכרנים עם המדחף, מה שגרם לנזק כדור למדחף, שקבוצת הטייסים הראשונה לא חוותה.[7] ל-S-199 הייתה גם נטייה לקרקע לולאה, מה שעשה המטוס של מודי אלון עם הנחיתה, מה שהפך אותו לבלתי ניתן להטסה לזמן מה.[8] מאוחר יותר אמר ויצמן כי הבעיה העיקרית ב-S-199 היא "הלחץ על הטייס. כל כך הרבה השתבש עם המטוס, זה היה מורט עצבים פשוט לטפס לתוך אחד."[7]
דעתו של רובנפלד על מטוס ה-Avia S-199, שהובעה בראיון כמעט חמישים שנה מאוחר יותר: "זה לא היה מטוס נחמד במיוחד".[3]
עם זאת, המשימה הראשונה ב-29/5/1948 לא הייתה כישלון. מפקד כוחות היבשה המצריים היה כנראה מזועזע מהמפגש הבלתי צפוי עם לוחמים ישראלים: הוא הורה לחייליו לשמור על עמדתם וייעץ לקהיר שאינו מתקדם לכיוון תל אביב. "זה היה קרוב כמו שהמצרים יבואו אי פעם לתל אביב. בפשיטה אחת, חיל האוויר אולי שינה את מהלך המלחמה."[9]
השפעה וחיים אישיים
לפעולותיהם של רובנפלד ושל ארבעת הטייסים הראשוניים האחרים הייתה השפעה עמוקה על ניהול המלחמה. האויב ככל הנראה הופתע כל כך מנוכחותו של חיל האוויר הקטן, עד שהם עצרו את התקדמותם לכיוון תל אביב, ישראל, מה שקנה זמן לשאר כוחות ישראל (שהיו להם קבוצה גדולה של לוחמים זרים, או מחלניקים) להפוך מאורגן טוב יותר.
כמו כן, לשליחותו של מילט רובנפלד הייתה תועלת מיידית למושבניקים של כפר ויתקין, ישראל. הם הצליחו להציל ולהעלות את הרובים מהלוחם שהופל של רובנפלד, שבו השתמשו להגנתם.[3]
רובנפלד חזר לארצות הברית זמן קצר לאחר משימה זו, כדי לקבל טיפול רפואי מעקב.[3] הוא התחתן כעבור כמה שנים; לו ולאשתו, ג'ודי (רוזן), היו שלושה ילדים, ומשפחתו גרה תחילה ב-Oneonta, ניו יורק, ולאחר מכן בסרסוטה, פלורידה. ארבעים שנה לאחר שליחותו, מילט וג'ודי לוהקו כ"דמויות אווירה" (תוספות) בסרטו של בנם פול ראובנס מ-1988, Big Top Pee-wee.
מילט רובנפלד נפטר בסרסוטה ב-21 בפברואר 2004, בגיל 84.
הערות שוליים
- ^ "Rubenfeld, Honorable Leonard (obituary)". Lower Hudson Valley. 12 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 "Milton Rubenfeld (obituary)" (PDF). American Veterans of Israel. Winter 2004. נבדק ב-20 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Nyveen, Lawrence. "Pilots and others of the 101st Squadron (Milton Rubenfeld)". נבדק ב-1 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, January 2018) - ^ "Milton Rubenfeld". 101squadron.com. נבדק ב-2021-06-11.
- ^ Simon, Smoky. "Haganah". World Machal: volunteers from overseas in the Israel Defense Forces. נבדק ב-7 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 Yonay, Ehud (1993). No margin for error: the making of the Israeli Air Force. New York: Pantheon. p. 4. ISBN 9780679415633.
- ^ 7.0 7.1 7.2 Nyveen, Lawrence; Yofe, Alex (2007). Avia S-199 in Israeli Air Force Service 1948–1950. San Jose, CA: White Crow. p. 4.
- ^ 8.0 8.1 8.2 Weizman, Ezer (1976). On eagles' wings: the personal story of the leading commander of the Israeli Air Force. New York: Berkley Medallion. pp. 60–61.
- ^ 9.0 9.1 Weiss, Jeffrey; Weiss, Craig (1998). I am my brother's keeper: American volunteers in Israel's War for Independence. Atglen, PA: Schiffer. pp. 60–61.
