מינהל הביון הלאומי (צ'ילה)
Dirección de Inteligencia Nacional (מספרדית: מינהל הביון הלאומי, בראשי תיבות: DINA) הייתה המשטרה החשאית של צ'ילה בתקופת הדיקטטורה של אוגוסטו פינושה. ה-DINA כונתה הגסטפו של פינושה ונודעה באכזריותה כלפי מתנגדיו של פינושה.[1] הסוכנות הוקמה בנובמבר 1973 כיחידת מודיעין של צבא צ'ילה בראשות הגנרל מנואל קונטרראס וסגנו ראול איתוריאגה. אז נפרדה ה-DINA מהצבא והפכה ליחידה מנהלית עצמאית ביוני 1974 בחסות צו ממשלתי מספר 521. ה-DINA התקיימה עד 1977 ולאחר מכן שונה שמה ל-"Central Nacional de Informaciones" (מספרדית: מרכז הביון הלאומי) או CNI בראשי תיבות.
בשנת 2008 הציג צבא צ'ילה רשימה של 1,097 סוכני DINA בפני השופט אלחנדרו סוליס.[2]
דיכוי פנימי של DINA והפרות זכויות אדם
תחת צו מספר 521, היה ל-DINA סמכות לעצור כל אדם כל עוד קיים מצב חירום מוצהר. מצב מנהלי כזה אפיינה כמעט את כל ממשלת פינושה. עינויים של עצורים היו נפוצים:
בכמה מחנות הפך סדיזם שגרתי לקיצוניות. בוילה גרימלדי אסורים סוררים נגררו למגרש החניה; סוכני DINA השתמשו אז במכונית או משאית כדי לדרוס ולמעוך את רגליהם. האסירים שם נזכרו בצעיר אחד שהוכה בשרשראות ונשאר למות באטיות מפציעות פנימיות. עינוי היה גם סוג של התעללות חוזרת. קציני DINA העבירו אסירות בצורות גרוטסקיות של עינויים שכללו הכנסת מכרסמים וכפי שתואר בטקטיקה בדו"ח נציבות [הביקורת], "מעשים לא טבעיים הקשורים לכלבים."[3]
צנזורה
החל מ-11 בספטמבר 1973, הדיקטטורה הצבאית עבדה עם DINA לצנזור ערוצי טלוויזיה, עיתונים ושידורי רדיו שתמכו באיחוד הסוציאליסטי העממי. צו של החונטה קבע כי כל המידע הציבורי יצטרך להיבדק על ידי החונטה לפני שידורו ופרסומו וכעבור כמה ימים נוצר "משרד הצנזורה" לפיקוח על כל כלי התקשורת במדינה. הרבה עיתונים קיבלו את עבודתם בחזרה ועליה קשקושים בדיו אדומה.
הצנזורה פרצה בתים ושירותים ציבוריים מסוימים, וב-23 בספטמבר 1973 שלחה DINA שוטרים לרשום משקי בית ומוסדות. הם חיפשו עדויות חתרניות כמו ספרים מאת פבלו נרודה, מאמרים על מדעי החברה, מדע המדינה, זכויות אדם ואלה שנאספו נשרפו בכיכר ארמס בסנטיאגו.
מעורבות זרה
ארצות הברית תמכה בתנועת "מולדת וחירות", מימנה וניסתה את ההפיכה הראשונה של משטרו של איינדה המכונה טנקטזו. ה-CIA יצר קשרים לאחר ההפיכה הצ'יליאנית בשנת 1973, אולם הקשר הופסק לאחר ההתנקשות באורלנדו לטלייה, שסוכן ה-CIA לשעבר, מייקל טאונלי, היה קשור אליו ישירות, מה שהוביל בסופו של דבר לפירוק ה-DINA בשנת 1977.
חיסולים ומבצעים
ה- DINA היה מעורב במבצע קונדור, כמו גם במבצע קולומבו. ביולי 1976 הופיעו שני מגזינים בארגנטינה ובברזיל ופרסמו את שמותיהם של 119 מתנגדי שמאל צ'יליאניים בטענה שהם נהרגו בסכסוכים פנימיים שאינם קשורים למשטר פינושה. שני המגזינים נעלמו לאחר הפרסום. השופט חואן גוזמן טאפיה ביקש בסופו של דבר מהשופטים הצ'יליאנים לבטל את חסינותו של פינושה במקרה זה, שנקרא "מבצע קולומבו", לאחר שהצטברו עדויות לכך שפינושה הורה ל-DINA לשתול דיסאינפורמציה זו, כדי לכסות על "היעלמות" ורצח בידי הצ'יליאנים. בספטמבר 2005 הורה בית המשפט העליון של צ'ילה על ביטול החסינות הכללית של פינושה מפני העמדה לדין, ביחס למקרה זה.
ההתנקשות בקרלוס פראטס ואורלנדו לטלייר
ה-DINA עבדה עם סוכנים בינלאומיים, כמו מייקל טאונלי מה-CIA, שרצח את השר הצ'יליאני לשעבר אורלנדו לטלייה בוושינגטון די.סי. בשנת 1976, וכן את הגנרל קרלוס פראטס בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשנת 1974.
מייקל טאונלי עבד עם אאוחניו בריוס על ייצור סארין בשנות השבעים, במעבדה בייתית בבעלות DINA במחוז לו קוררו, שבסנטיאגו דה צ'ילה.[4] בריוס, שנרצח בשנת 1995, נקשר גם לסוחרי סמים ולסוכני המינהל האמריקאי לאכיפת הסמים (DEA).
חיי היומיום בצ'ילה
כמה סופרים ועיתונאים שהתנגדו למשטר הימין ראיינו בסתר אנשים החיים תחת DINA. סופרים כמו פטרישיה פוליצר ראיינו אנשים שסבלו מנחת זרועו של הארגון ופוליצר כתבה על אירועים ספציפיים בצ'ילה.
אחד המקרים היה על אם מתנועת השמאל שהייתה קורבן להיעלמויות כפויות בצ'ילה. האם מעולם לא שמעה ולא קיבלה עדכון כלשהו על מעמדו של בנה, גם לאחר שפינושה הודח מהשלטון. רבים מאלה שנעלמו או נרצחו מעולם לא זוהו ואלפי אנשי שמאל נעלמו. ההיעלמויות והחטיפות הלא-פתורות הללו הותירו אלפי חיפושים אחר קרובי בצ'ילה עד היום.
היה פיצוי מינימלי וגם הילדים סבלו מאוד. בראיון אחר פוליצר כתבה על אישה שנורתה עם שמאלנים אחרים והצליחה לשרוד. היא מסבירה שלו הייתה מתה בידי DINA, ילדיה היו נותרים מאחור ואיש לא היה מטפל בהם. כתבות אלה חושפים את חוסר ההתחשבות של DINA וסוכנויות אחרות שהיו כפופות לפינושה. ילדים היו נותרים מאחור כיתומים. כל הדיווחים הללו בספר "פחד בצ'ילה" מאת פטרישיה פוליצר הראו בצורה ברורה כיצד נראים החיים בצ'ילה שתחת פינושה.[5]
החלפת DINA על ידי CNI
ה-DINA הוחלף על ידי ה-CNI (בספרדית: Central Nacional de Informaciones, מרכז הביון הלאומי) בשנת 1977, כאשר קונטרראס הוחלף על ידי הגנרל אודלאנייר מנה. באותה תקופה, DINA השיגה את מטרותיה הצבאיות: להתנקש בהנהגת תנועת MIR ומנהיגי תנועת האחדות העממית, קואליציית המפלגות שזכו בבחירות 1970. פירוק ה-CNI התרחש בשנת 1990 במהלך המעבר הצ'יליאני לדמוקרטיה.
לאחר נפילת משטרו של פינושה הועמד קונטרראס לדין בצ'ילה עקב פשעים נגד האנושות בעת שעמד בראש ה-DINA ונידון ל-12 שנות מאסר בגין חטיפות סמויות. עם זאת, השופט ויקטור מונטיליו שהחליף את השופט חואן גוזמן טאפיה העניק חנינה לקונטרראס בשנת 2005.
לבסוף, ב-30 ביוני 2008, קונטרראס נידון לשני מאסרי עולם, אחד בגין רצח קרלוס פראטס ואחד בגין רצח אשתו סופיה קוטברט. הוא גם קיבל עונש נוסף של 20 שנה בגין חברות בהתאגדות בלתי חוקית.
פעילויות אחרות
במכתב ללא תאריך אל אוגוסטו פינושה, מייקל טאונלי יעץ לו כי וירחיליו פז רומרו, פעיל קובני שהתנגד לקסטרו, כדי לצלם את בתי הכלא הבריטיים בצפון אירלנד בשנת 1975 כמשימה עבור DINA.[6] הצילומים היו אמורים לשמש את ממשלת צ'ילה בארגון האומות המאוחדות בניו יורק כדי להכפיש את הממלכה המאוחדת ולהאשים אותה בהפרות זכויות אדם. עם זאת הם הגיעו מאוחר מדי לשימוש, ולבסוף פורסמו ב"אל מרקוריו".[7]
החל מסוף שנת 2014, בתגובה לבקשתו של יו"ר ועדת שירותי החימוש של הסנאט, קרל לוין, מרכז ויליאם ג'יי פרי ללימודי הגנה בחצי הכדור המערבי, מוסד שלמחלקת ההגנה האמריקנית ללימודי ביטחון, חקרה מחלקת ההגנה תלונות של חושפי ביטחון לאומי פנימיים וטענות כי המרכז הגן ביודעין על פרופסור מהמרכז שעבד עבור DINA במהלך הדיקטטורה של קפטן גנרל פינושה, כמו גם על השתתפותם החשאית של פקידי המרכז בהפיכה בהונדורס בשנת 2009, ניהול כושל גס, שחיתות וגזענות.
"הדיווחים על כך שנשכרו קציני צבא זרים עם היסטוריה של מעורבות בהפרות זכויות אדם, כולל עינויים והרג שלא כדין של אזרחים, הם מדהימים ודוחים", אמר הסנאטור פטריק לייהי, מחבר "חוק ליהי" האוסר על סיוע אמריקאי ליחידות צבאיות ואנשי כוחות ביטחון זרים המפרים זכויות אדם.[8][9][10]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- היסטוריה של הארגון
- Memoriaviva (רשימה מלאה של קורבנות, מרכזי עינויים ופושעים) (בספרדית)
- רשימת סוכני DINA
הערות שוליים
- ^ Article Manuel Contreras, el jefe de la Gestapo de Pinochet in Spanish online newspaper El Pais on 08 August 2015, retrieved on 08 August 2015
- ^ Article Piden desafuero de diputado Rosauro Martínez por asesinato de tres miembros del MIR en 1981 in Chilean online newspaper El Mostrador on 23 May 2013, retrieved on 23 May 2013
- ^ פיטר קורנבלה, "תיק פינושה: תיק מסווג בנושא זוועה ואחריות", 2003, ניו פרס, ניו יורק, מסת"ב 1-56584-936-1, 171 עמודים
- ^ "Townley reveló uso de gas sarín antes de ser expulsado de Chile". El Mercurio. 19 בספטמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Politzer, Patricia (2001). Fear In Chile: Lives Under Pinochet. New York: The New Press. pp. 3–11 and 141–153. ISBN 9781565846616.
- ^ "U.S. Department of Defense". U.S. Department of Defense (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-09-04.
- ^ Activities of Virgilio Paz in Northern Ireland during 1975, National Security Archive
- ^ Martin Edwin Andersen Unpunished U.S. Southern Command role in '09 Honduran military coup May 24, 2016, Academia.edu
- ^ Marisa Taylor and Kevin G. Hall, For years, Pentagon paid professor despite revoked visa and accusations of torture in Chile March 27, 2015
- ^ McClatchyDC, Chilean 70's torture survivor seeks justice March 12, 2015
