מינה צמח
| לידה | 3 ביולי 1936 (גיל: 87) |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
| מקצוע | סטטיסטיקאית |
מינה צמח (נולדה ב-3 ביולי 1936) היא סטטיסטיקאית ישראלית. ניהלה את מכון המחקר לסקרי דעת קהל במשרד הפרסום "דחף", ומאז 2013 היא מועסקת במכון "מדגם", שהוקם על ידי מנו גבע.
ילדות והשכלה
מינה צמח נולדה בתל אביב לעדה וחיים כצנלסון, השנייה משתי בנות, במשפחה דתית מתונה. אביה היה יועץ משפטי של עיריית תל אביב בימי כהונתו של ישראל רוקח בראשות העירייה, ונפטר מאירוע מוחי כשהייתה בת 11. לאחר פטירתו, אמה של צמח החלה לעבוד כספרנית. מינה למדה בבית הספר היסודי "הכרמל" ובתיכון עירוני א', ולאחר מכן שירתה בצה"ל במערך הפסיכוטכני.
צמח קיבלה תואר ראשון בסוציולוגיה וסטטיסטיקה ותואר שני בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1]. ב-1966 היא השלימה את עבודת הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה חברתית ומודלים מתמטיים בפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל[2]. לאחר שובה לישראל מארצות הברית, לימדה סטטיסטיקה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
קריירה
סקרי דעת קהל
ב-1972 החלה לעבוד ב"מודיעין אזרחי" ופיתחה שם את נושא סקרי דעת הקהל. צמח זכתה לפרסום לראשונה בליל הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977, כשפרסמה סקר שחזה את עליית הליכוד לשלטון. אחרי הבחירות לכנסת השתים עשרה, החליפה את חנוך סמית כחזאית הבחירות של הערוץ הראשון. בהמשך עבדה כסוקרת הראשית של ערוץ 2 וידיעות אחרונות[1].
ב-1980 הצטרפה צמח למשרד הפרסום "דחף" בתפקיד מנהלת מכון המחקר לסקרי דעת קהל. היא מילאה תפקיד זה עד לסיום פעילותו של משרד "דחף" בשנת 2013. מכון המחקר בראשותה ערך מחקרים וסקרים בנושאי פוליטיקה, אך גם בנושאים נוספים הקשורים לתחום השיווק או לתרבות הפופולרית.
ב-12 בפברואר 1989, הוצתה דלת דירתה. אלמוני שהתקשר לעיתון ידיעות אחרונות אמר שארגון "הסיקריקים", אחראי להצתה, מאחר שצמח פרסמה מספר ימים קודם סקר, בו נמצא כי 53% מהציבור בישראל מוכן לקיים משא ומתן עם אש"ף[3].
במאי 2013, עם סגירתו של משרד הפרסום "דחף", עברה לכהן כשותפה במכון המחקר "מדגם - ייעוץ ומחקר בע"מ"[4] אשר הוקם ב-1988 בידי מנו גבע.
לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת, בעת שמדגמיה הציגו תוצאות רחוקות מתוצאות האמת, הודיעה על פרישה מעיסוק בסקרי בחירות עבור חדשות 12[5].
תפקידים נוספים
בעשור השני של המאה ה-21 היא משמשת מרצה לסטטיסטיקה בבית הספר "סמי עופר" לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, ומנחה את התוכנית "שוברים כלים" בערוץ הכנסת, יחד עם רוני מילוא.
פרסומים
יחד עם ד"ר משה קרוי, כתבה ספר על סקרים, וספר נוסף, יחד עם ורדה מילבאוור, שעוסק בסיכום מחקרים השוואתיים בין נשואים ללא-נשואים.
ב-2024 יצא לאור ספרה מעבר למחיצה: חרדיות, כוח ופוליטיקה בהוצאת ספרי חמד, אותו כתבה בשיתוף עם ורדה מילבאואר.
משפחה
אמהּ של צמח, עדה כצנלסון, הייתה תושבת תל אביב המבוגרת ביותר כאשר נפטרה בשנת 2010, בגיל 108[6].
צמח הייתה נשואה לפרופ' עדי צמח, אך נפרדה ממנו ב-1972. בנם הוא ד"ר אריאל צמח, מרצה למשפט בינלאומי. לאחר גירושיה, בן זוגה במשך שנים רבות היה הפרסומאי והבעלים של "דחף", אליעזר ז'ורבין[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עדי קליין, קפה עם ד"ר מינה צמח, באתר onlife, 16 בפברואר 2011
- ארי פינס, "יש פה המון סקרים, זה כבר מטמטם את הציבור", באתר מאקו, 11 במרץ 2015
ניר גונטז', מינה צמח: "השבוע לא היה שבוע טוב לראיין ערבים", באתר הארץ, 14 בינואר 2016- רותם שטרקמן וחגי עמית, מינה צמח: "הבחירות האלה זה נתניהו או לא נתניהו. לפי זה מצביעים. או קנאביס", באתר TheMarker, 5 באפריל 2019
- יהודה נוריאל וגילית קוזבה, מה למדתי: מינה צמח, באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2019
- שרי מקובר בליקוב, אחוזת חסימה, באתר "ידיעות אחרונות", 31 ביולי 2019
- אייל לוי, מינה צמח, מה יהיה לדעתך בבחירות? "יהיו עוד בחירות", באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2021
- אילן לוקאץ', הסוקרת הלאומית: מינה צמח חוזרת לימיה הגדולים ומעריכה את סיכויי נתניהו להדביק את הפער, באתר מאקו, 16 במרץ 2024
מינה צמח (1936-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יוסי קליין, קול העם, באתר הארץ, 26 בינואר 2003
- ^ רשימת הבוגרים באתר המחלקה
- ^ אדר אבישר, הנפגעים, מעריב, 27 ביוני 1990
- ^
דנה ויס, מינה צמח לא נחה גם בגיל 77: "רוצה לעבוד עוד 30 שנה", באתר מאקו, 13 ביולי 2013
- ^ מינה צמח פורשת מתפקידה בחדשות 12, באתר ערוץ 7, 4 ביולי 2019
- ^ עמית לוינסון, תושבת ת"א המבוגרת ביותר הלכה לעולמה בגיל 108, באתר nrg, 4 בנובמבר 2010
- ^ אורנה יפת, הפרסומאי אליעזר ז'ורבין נפטר, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2013
