מיני-מחשב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כמעט שום דבר שכתוב בערך הזה לא נכון - קשה למצוא כאן משפט אחד נקי משגיאות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כמעט שום דבר שכתוב בערך הזה לא נכון - קשה למצוא כאן משפט אחד נקי משגיאות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

מיני-מחשב הוא מחשב הממוקם באמצע הספקטרום המחשובי, בין מחשבים מרובי משתמשים גדולים (מסורתית מדובר במחשבים מרכזיים) לבין מחשבים קטנים (מיקרו-מחשבים או מחשבים אישיים). מושג זה היה בשימוש מסוף שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-80 של המאה העשרים. כאשר הופיעו המחשבים הקטנים יותר שונה שמם למחשבי ביניים או באנגלית Midrange. כיום מקובל יותר המושג שרת.

מחשב PDP-1 – המיני מחשב הראשון

היסטוריה

ההתחלה בשנות ה-60 וההתבססות בשנות ה-70

המונח "מיני-מחשב" התהווה בסוף שנות ה-60 על מנת לתאר מחשבים קטנים מהדור השלישי שעשו שימוש במעגלים משולבים ובזיכרון מגנטי. עד לתקופה זו היה המחשב המרכזי סוג המחשב המסחרי היחיד. בסוף שנות ה-60 החלו להימכר מחשבים קטנים יותר ומסובכים פחות, כדוגמת מחשבי ה-PDP של חברת דיגיטל, שקיבלו את הכינוי "מיני-מחשבים". בעקבות מחשבים אלה הופיעו מיני מחשבים נוספים של חברות כמו HP ו-Data General.

המיני-מחשב הוכל בדרך כלל בארון גדול או בכמה ארונות המחוברים ביחד. בהשוואה אליו מחשב מרכזי היה מורכב ממספר רב של ארונות, הפרוסים באולם גדול, כאשר כל יחידה (מעבד, זיכרון או דיסק קשיח) תפסה ארון משלה. בעוד שמחיר מחשב מרכזי היה גבוה ביותר ועמד לעיתים כמה מיליוני דולרים, מחשבי המיני היו זולים יחסית ומחירם נע בין כ-5,000 דולר ועד לכמה עשרות אלפי דולר.

האתגר במיני מחשבים הראשונים היה פיתוח תוכנה עבורם[1]. זאת משום שלא היה להם די זיכרון להכיל מהדרים מורכבים. המשוכללים יותר הכילו מהדר לפורטרן והפשוטים לאסמבלר בלבד. גם תכנות בשפת מכונה היה מקובל עבורם. המאמר מ-1968[1], כולל גם מפרט טכני ומחירים של המיני מחשבים הראשונים, ביניהם גם האלביט 100 מתוצרת ישראל.

בשנת 1977 הכריזה חברת דיגיטל על סדרת מחשבי ה-VAX שהיה מחשב ה-"סופר מיני" המובהק ביותר, עם זיכרון וירטואלי ואפיק נתונים של 32 סיביות. יצורם המשיך עד שנת 2000 והיוו את הדור האחרון של מחשבי המיני.

מחשב PDP-11 משנות ה-80 המוקדמות

אמצע שנות ה-80: מחשבי המיני מפנים את מקומם עבור מחשבי המיקרו

מורשת המיני-מחשב והשפעתו התעשייתית

המיני מחשב שימש גשר חשוב בין המחשבים הראשונים שהיו נדירים ונחלת מתי מעט לבין המחשבים הזולים והנפוצים כפי שהם כיום.

מערכת ההפעלה Unix שמהווה אבן פינה בעולם התוכנה, ונמצאת בשימוש נרחב גם כיום, פותחה עבור המיני מחשב מסוג PDP. מערכת ההפעלה Unix חייבת את היעילות והרזון שלה לצורך להתאימה למחשב מיני שהיה אז בעל יכולות מועטות יחסית למחשבים המרכזיים של אותה תקופה. באותה נשימה כדאי להזכיר גם את שפת התיכנות C שפותחה באופן צמוד ל-Unix ומצטיינת אף היא ביעילות ובפשטות. רוב תשתיות התוכנה שפותחו אחר כך למיקרו מחשב ולמחשב האישי, כולל Microsoft Windows עצמה, נכתבו בשפת התיכנות C וכך איפשרו למצות את המיטב מהחומרה שהייתה בראשיתה בעלת יכולות מוגבלות.

רשימה של מספר דגמים בולטים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיני-מחשב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Robert L. Hooper, The minicomputer, a programming challenge, ‏1968
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0