נוסטרדמוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מישל דה נוסטרדם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסטרדמוס
דיוקן של נוסטרדמוס, שצויר על ידי בנו סזאר
דיוקן של נוסטרדמוס, שצויר על ידי בנו סזאר
לידה סן-רמי-דה-פרובאנס (אנ'), צרפת
פטירה סלון-דה-פרובאנס (אנ'), צרפת
מדינה צרפת (1365–1794)צרפת (1365–1794) ממלכת צרפת

מישל (מיכאל) דה נוסטרדם, או בגרסה הלטינית נוסטרדמוס (Nostradamus; ‏14 או 21 בדצמבר 15032 ביולי 1566) היה אסטרולוג ורופא צרפתי.

ביוגרפיה

נוסטרדמוס נולד בסן רמי-דה פרובאנס (אנ'), למשפחת יהודית שהמירה את דתה זמן קצר לפני היוולדו ונקראה לפני כן גאסונט. הוריו היו ז'אק ורנה דה נוסטרדם.

בצעירותו, עסק סבו של נוסטרדמוס, הרופא ז'אן דה-סנט רמי, בחינוך נכדו. הוא לימד אותו בעיקר רפואה, שבאותם הימים, חלק גדול ממנה היה מבוסס לא רק על מדעים מדויקים, אלא גם על אמונות רוחניות ותופעות על-טבעיות כמו אסטרולוגיה וכשפים. בנוסף, לימד הסב את נכדו מתמטיקה, יוונית, לטינית, עברית, לימודים קלאסיים וכנראה שגם סודות כישוף וקבלה, למרות שהדבר מעולם לא הוכח. ז'אן מת כשנוסטרדמוס היה עוד נער. לאחר מותו, הנער חזר לבית הוריו והמשיך שם בחינוכו על ידי סבו השני, פייר דה-נוסטרדם.

לאחר מכן, נשלח מישל ללמוד באוניברסיטה באביניון. כישרונו והצטיינותו היו כה מעולים עד שהוא החל גם ללמד במהרה. יש הטוענים שהוא אף לימד שכדור הארץ הוא עגול וסבב סביב השמש במחזור של שנה, עוד לפני שגלילאו טען טענה מהפכנית זו. לאחר זמן מה, הועבר נוסטרדמוס לבית הספר לרפואה של מונפליה, שנחשב לטוב ביותר, בגלל הזכות שניתנה לו לנתח גופות, מה שנחשב לחטא בעיני הכנסייה. הוא סיים את לימודיו בהצלחה.

ב-1537 מתו אשתו ושני ילדיו ממחלת הדבר, בשעה שהיה בדרכו למטופל במחוז כפרי רחוק. לאחר עשור נישא נוסטרדמוס שנית לאלמנה עשירה בשם אן פוסארד גאמל, שילדה לו שלושה בנים ושלוש בנות. המפורסם שבהם הוא כנראה סזאר נוסטרדמוס, שנוסטרדמוס כתב לו את ההקדמה של ספרו, "נבואות".

נוסטרדמוס התפרסם לראשונה בזכות יכולתו לטפל באופן יעיל במגפת הדבר שפרצה בשנת 1546 בפרובאנס. לא ידוע במדויק מה היו דרכיו לריפוי המחלה, אך ידוע שהוא לא נהג להשתמש בשיטות הנהוגות באותם הימים כנגד המגפה, כמו הקזת דם, למשל. ידוע שפרט לתרופות שנתן, הוא הציע עצות למטופליו בקשר להיגיינה, דבר שבאותו הזמן נחשב לחסר ערך. מכאן בנה נוסטרדמוס את תדמיתו כרופא בעל כישורים יוצאי דופן שעוזר בנדיבות לעניים וחולי המגפה חסרי הישע.

מ-1547 החל נוסטרדמוס לכתוב "נבואות" בצורת בתים בעלי ארבע שורות. בשנת 1550, פרסם נוסטרדמוס את הראשון באלמנכים השנתיים שלו. האלמנך, כמו ה-15 שבאו בעקבותיו, הכיל מידע "נבואי" קריא, ובו מועדי המצבים הירחיים עם הפניות לאירועים צפויים שהרחיבו את אופק הידע האסטרולוגי. ב-1555 הוציא נוסטרדמוס את המהדורה הראשונה של ספרו, שנקרא "נבואות", וכונה גם "מאות". המהדורה הראשונה הייתה חלקית, אך המהדורה השלמה פורסמה לאחר מכן, וחולקה ל-10 חלקים שכונו "מאות". בכל מאה היו 100 בתים, פרט למאה השביעית, בה היו 42 בתים. כל בית היה אמור לייצג אירוע מסוים שיקרה בעתיד, עד לשנה 3797. הספר זכה לאהדה רבה, היות שהאסטרולוגיה הייתה אהודה מאוד בתקופה זו. נוסטרדמוס זכה להתקבל בעקבות כך אצל חברי בית המלוכה הצרפתי, ובהם קטרינה דה מדיצ'י.

נוסטרדמוס מת ב-1 ביולי 1566, מהמחלות צינית ומיימת.

אגדות

מאחר שהיה מפורסם עוד בחייו, עיקר הידיעות על נוסטרדמוס הוא אוסף אגדות. סיפור אחד מספר על כך שהוא כרע ברך לפני נזיר פרנציסקני פשוט וצעיר, האח פליס פרטי. נוסטרדמוס נשק לגלימתו של הנזיר הצעיר בהסבירו שכך הוא מביע את הערכתו לאפיפיור. הדבר לא העיד על טעות בזיהוי, נטען בביוגרפיה שלו, אלא על כושר "נבואי", מאחר שפרטי הוכתר מאוחר יותר לאפיפיור סיקסטוס החמישי בשנת 1585, 19 שנה לאחר מותו של נוסטרדמוס.

אגדה אחרת מספרת על נסיעתו של נוסטרדמוס לפריז לבקשתה של קטרינה דה מדיצ'י, מלכת צרפת, כאשר התעורר בלילה לשמע נקישות על דלתו. עבד צעיר נבהל מאובדן כלב הציד האהוב של אדונו, קיווה שהחוזה המפורסם יוכל לעזור לו. נוסטרדמוס ענה על הבקשה בלא שיקום ממיטתו ובלא שהצעיר יספיק לשאול את השאלה. הוא הורה לצעיר לצאת החוצה לדרך המובילה לאורליאן, שם ימצא את הכלב מובל ברצועה. ואכן, כך ממשיך הסיפור, נמצא הכלב כעבור שעה.

לפי סיפור אחר, כאשר התארח נוסטרדמוס במצודת פנס בלורן, ביקש ממנו האציל דה פלורינוויל לחזות מראש גורל שני חזירים, אחד שחור, שנובא שייאכל על ידי האציל, והשני לבן, שנובא לו שייאכל בידי זאב. האציל הורה להכין את החזיר הלבן לסעודת הערב. כשהוכיח האציל את נוסטרדמוס שהחזיר הלבן לא יוכל להיאכל בידי זאב, כי הם עומדים לאוכלו, טען נוסטרדמוס שזהו החזיר השחור. הטבח נקרא לאמת את דברי האציל, אך למרבה הפלא, הוא סיפר שגופת החזיר הלבן נלקחה מהמטבח בידי זאב שגודל בידי אחד מהשומרים, וכדי שלא לאכזב את אדונו, הכין הטבח במקום החזיר הלבן את השחור, וכך התגשמה נבואת נוסטרדמוס.

ב-1700 ביקשו השלטונות להעביר את גופתו של נוסטרדמוס למקום מכובד יותר מאשר קבר מאונך שבכנסייה פרנציסקנית מקומית. בזמן ההעברה נפתח הקבר והתגלה בו תליון ועליו רשומה השנה בה נפתח הארון, 1700. סיפור אחר מספר שב-1789, כמה חיילים שיכורים של המשמר הלאומי חיללו את גופת נוסטרדמוס ושתו מגולגלתו יין, כי האמינו שמי שישתה מגולגלתו יראה אוצר גדול. ביום שלאחר מכן, חבורת מלוכנים תפסה את אותם החיילים והאיש אשר שתה מהגולגולת של נוסטרדמוס נורה למוות.

היחס לנוסטרדמוס

עוד בימיו, "נבואותיו" של נוסטרדמוס זכו לאהדה רבה. האגדות עליו עזרו מאוד למוניטין שלו, בנוסף לסיפורים על יכולות הריפוי הפלאיות שלו. רבים מייחסים לו את ניבוי המהפכה הצרפתית, נפוליאון, שתי מלחמות העולם והיטלר בפרט, פיגועי 11 בספטמבר, ועוד.

עם זאת, רבים עוד יותר טענו ש"נבואותיו" הם מעורפלות מדי וניתן לפרשן בכל דרך שהיא. סיבה נוספת לטענות כנגדו היא שיטותיו, אשר נראות כחסרות כל היגיון או בסיס. לפי עדותו שלו ורמיזות בבתים שהוא כתב, נראה שהשתמש באסטרולוגיה, תפילות וטקסים מאגיים שונים למיניהם, אשר גרמו לו "לראות" את העתיד בעזרת ישות א-לוהית כלשהי, מה שייחס להתגלות בהשראת הא-ל. גם כישורו הרפואי הוטל בספק. נטען שהוא השתמש בידע שעבר לו מסבו, ושגם הוא אינו ממציא שיטות רפואה אלו, ועל כן אין לזקוף לנוסטרדמוס את כישרונו הרפואי לו בלבד. בימיו נטען רבות שהוא השתמש במעשי כשפים, אך טיעונים אלו לא שכנעו את הציבור, שהמשיך לראות בו את הרופא הטוב במדינה. בעיני רבים אין כיום לכתביו של נוסטרדמוס ערך של ממש. כך, למשל, אמרה דאווה סובל, העורכת המדעית לשעבר של השבועון טיים כי "יש ליחס את נבואותיו של נוסטרדמוס לדמיונו ואת הצלחתו לכריזמה שלו. עם זאת, ניסוחם המעורפל מאפשר, כמובן, לפרש אותם לכאן ולכאן."

למרות כל אלו, עדיין נוסטרדמוס וכתביו השונים, בעיקר כתבי הנבואות שלו, נותרו פופולריים. כעדות לפופולריות הזו, המשיכו מו"לים רבים להדפיס את מאות הבתים במשך למעלה מ-400 שנה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ג' ה' ברנאן, נוסטרדמוס – חזונות לעתיד, אור־עם, מהדורה ראשונה, 1994

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוסטרדמוס בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0