מכרז הולנדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מכרז הולנדי הוא אחד מכמה סוגים דומים של מכירות פומביות. במכרז זה, הכרוז מתחיל עם מחיר גבוה מהמחיר המבוקש, ומוריד אותו עד שאחד מהמשתתפים  מכריז על קניה  במחיר המבוקש, או שהוא מגיע למחיר מינימלי ידוע מראש. סוג זה של מכרז טוב על מנת למכור סחורה במהירות, משום שהמכירה לא דורשת יותר מאשר הצעת מחיר אחת. אסטרטגית, זה דומה למכרז סגור מחיר ראשון.

המכרז ההולנדי נכנס לשימוש לראשונה במאה ה-17 בשוק הפרחים בהולנד, ומכאן שמו.

תהליך המכירה

מכרז הולנדי מתחיל בהצעה של הפריט במחיר העולה על הסכום שהמוכר מצפה לקבל. המחיר יורד בשלבים עד שאחד מהמציעים מקבל את המחיר המוכרז. מציע זה יזכה במכרז, וישלם את המחיר האחרון המוכרז עבור הפריט. לדוגמה, בית עסק מבצע מכרז הולנדי על רכב משומש במחיר התחלתי של 15,000 דולר. אם אף אחד לא מקבל את הצעת המחיר הראשונית, המוכרים מכריזים על ירידה של המחיר ב-1,000 דולר במרווחים קבועים. כאשר המחיר מגיע ל-10,000 דולר, מציע מסוים שמרגיש שזהו מחיר הוגן ושמישהו אחר עשוי להציע אם המחיר ירד ל-9000 דולר, מקבל את ההצעה במהירות ומשלם 10,000 דולר עבור הרכב. 

מכרזים הולנדיים הם חלופה למכירה הפומבית המסורתית, שבה לקוחות מעלים את הצעות המחיר שלהם עד שאף אחד לא מוכן להכריז גבוה יותר.[1]

הנפקות לציבור

מחלקת האוצר של ארצות הברית, באמצעות הבנק הפדרלי של ניו יורק (FRBNY), מגייסת כספים עבור ממשלת ארצות הברית באמצעות מכרז הולנדי. ה-FRBNY יוצר אינטראקציה עם ראשי הסוחרים, כולל בנקים גדולים וברוקרים  המגישים הצעות בשמם ובשם לקוחותיהם בעזרת מערכת חדר מסחר אוטומטי (TRAPS).  בדרך כלל המציעים מתעדכנים על ההצעות המנצחות תוך חמש - עשרה דקות. 

לדוגמה, נניח כי מבצע הנפקה מבקש לגייס 10 מיליארד דולר בתוך עשר שנים עם 5.125% קופון וההצעות המצטברות הן כדלקמן:

  • 1.00 מיליארד דולר עבור 5.115% (ההצעה הגבוהה ביותר)
  • 2.50  מיליארד דולר עבור 5.120%
  • 3.50 מיליארד דולר עבור 5.125%
  • 4.50 מיליארד דולר עבור  5.130%
  • 3.75 מיליארד דולר עבור 5.135%
  • 2.75 מיליארד דולר עבור  5.140%
  • 1.50 מיליארד עבור  5.145% (הצעת המחיר הנמוכה ביותר)

בדוגמה זו האחוז הגבוה הוא 66.66%, כלומר, רק 3 מיליארד דולר מתוך 4.5 מיליארד דולר ב-5.130% מקבלים אג"ח. ההצעות מתמלאות מן התשואה הנמוכה ביותר (המחיר הגבוה ביותר) עד שהתהליך משיג את כל 10 מיליארד דולר המבוקשים. במכרז זה תהיה תשואה של 5.130%, ועל כל המציעים לשלם את אותו הסכום. בתאוריה, תכונה זו של מכרז הולנדי מובילה להצעות מחיר אגרסיביות יותר, כמו מי שבדוגמה זו הגיש הצעת מחיר 5.115% ומקבל את האג"ח בתשואה גבוהה יותר (מחיר נמוך יותר) של 5.130%.

וריאציה של מכרז הולנדי, OpenIPO, פותחה על ידי WR Hambrecht, ושימשה במשך 19 הנפקות בארצות הברית. מכרזים הולנדים אלו היו בשימוש במשך מאות הנפקות ביותר משני תריסר מדינות, אבל לא היו פופולריים למנפיקים ולכן הוחלפו על ידי שיטות אחרות. אחד מהמכרזים ההולנדים הגדולים ביותר היה מכרז הנפקה לסינגפור טלקום ב-1994. מכרז ה-IPO של  חברת  טבק יפן היה גדול יותר באופן משמעותי (עם תמורה יותר מכפולה מזו של סינגפור טלקום ומשולשת מזו של גוגל), אבל המכרז הזה היה מפלה במובן זה שהמציע שילם את מה שהציע ולא היה "הולנדי".

מכרז  הולנדי בביצוע רכישות חוזרות

הכניסה של מכרז הולנדי לרכישה חוזרת ב-1981 אפשרה לחברות אלטרנטיבה למחיר הקבוע של הצעת רכש בעת ביצוע מכרז לרכישה חוזרת. החברה הראשונה שהשתמשה במכרז הולנדי למטרה זו הייתה מספנות טוד. מכרז הולנדי מאפשר לציין את טווח המחירים שבמסגרתו המניות יירכשו. בעלי המניות יכולים לבחור במכרז את המניות בכל מחיר על הטווח שצוין. החברה מבצעת קומפילציה על התגובות הללו, לטובת יצירת עקומת ההיצע של המניה.[2] מחיר הרכישה הוא המחיר הנמוך ביותר שמאפשר לחברה לקנות את מספר המניות המבוקש בהצעה, כשהחברה משלמת את המחיר לכל המשקיעים אשר הגישו הצעה זו או מחיר נמוך יותר. אם מספר המניות שהוצעו עולות על המספר המבוקש, החברה רוכשת פחות מאשר כל המניות שהוצעו במחיר או מתחת למחיר הרכישה פרו רטה לכל מי שהגיש במחיר הרכישה או מתחת לו. אם הוצעו מעט מדי מניות, אז החברה יכולה לבטל את ההצעה (בתנאי שזה נעשה על תנאי מלכתחילה של מינימום הצעות), או שהיא קונה בחזרה את כל המניות המוצעות במחיר המרבי. חברת מיקרוסופט ביצעה ב-2006 רכישה חוזרת בהיקף של 3.8 מיליארד דולר באמצעות מכרז הולנדי[3].

לקריאה נוספת

  • Carare, O.; Rothkopf, M.H. (2005). "Slow Dutch auctions". Management Science. 51: 365–373. doi:10.1287/mnsc.1040.0328.
  • Katok, E.; Kwasnica, A.M. (2008). "Time is money: The effect of clock speed on seller's revenue in Dutch auctions". Experimental Economics. 11: 344–357. doi:10.1007/s10683-007-9169-x.
  • Adam, M. T. P.; Krämer, J.; Weinhardt, C. (2012). "Excitement up! Price down! Measuring emotions in Dutch auctions". International Journal of Electronic Commerce. 11: 7–39. doi:10.2753/JEC1086-4415170201.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכרז הולנדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Dutch Auction Software with Epiq Tech". epiqtech.com.
  2. ^ To understand the Dutch auction bidding and outcome from actual shareholder tendering responses, see Bagwell, Laurie Simon (1992). "Dutch auction repurchases: An analysis of shareholder heterogeneity". Journal of Finance. 47: 71–105. JSTOR 2329091.
  3. ^ מיקרוסופט סיימה מכרז הולנדי ותקנה בחזרה 155 מיליון מניות במחיר של 24.75 דולר למנייה בסכום כולל של 3.8 מיליארד דולר, ‏18/8/2006
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0