מכתש שקלטון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מכתש ריקה. מכתש שקלטון הוא מכתש פגיעה, הנמצא בקוטב הדרומי של הירח. קוטר המכתש 21 ק"מ ועומקו 4.2 ק"מ. המכתש נקרא על שם ארנסט שקלטון שהיה ראש כמה משלחות מחקר בריטיות לאנטארקטיקה.
חלקו העליון של המכתש נמצא באזור המואר תמידית על ידי השמש. חלקו התחתון נמצא בצל תמידי, שמאפשר לחומרים נדיפים להיות במצב צבירה מוצק. הקוטב הדרומי של הירח נמצא בתוך מכתש שקלטון. מכדור הארץ ניתן לראות רק את הצד המואר של המכתש, הפונה לכדור הארץ.
פרטי המכתש
הקוטב הדרומי של הירח נמצא מספר ק"מ ממרכז המכתש. שפת המכתש אינה ישרה אלא נוטה בזווית 1.5°. פנים המכתש נמצא בחשיכה תמידית. חלק מהגבעות בשפת המכתש נמצאות 80% - 90% מהזמן באור השמש. לפנים המכתש יש מדרון, בזווית של 30° היורד לבסיסו בקוטר 6.6 ק"מ. לתחתית המכתש צורת כיפה לא אחידה בגובה 400–300 מטר. הפסגה המרכזית של הכיפה נמצאת בגובה של 200 מטרים. בתוך המכתש יש מספר קטן של מכתשים בגודל כמה מאות מטרים. בשל הצל התמידי הטמפרטורה הממוצעת במכתש היא 183- מעלות צלזיוס.
חקר המכתש
פנים המכתש צולם על ידי החללית היפנית SELENE בעזרת אור שהוחזר משפת המכתש. במדידות ספקטרומטר נייטרונים שהיה בגשושית "לונר פרוספקטור" נמצאו ריכוזים גבוהים יחסית של מימן קרוב לקטבים הצפונים והדרומים.
ביולי 1999 רוסקה הגשושית "לונר פרוספקטור" במכוון על יד מכתש שומכר הקרוב למכתש שקלטון. לא נמצאו סימני מים בחומר שנפלט בהתנגשות כנראה משום שלא היה קרח במקום או שהתנגשות לא הייתה עמוקה מספיק לפלוט סימני מים.
ב-15 בנובמבר 2008 גשושית בשם "MOON IMPACT PROBE" נחתה נחיתה קשה ליד המכתש. על הגשושית היה מד גובה, מכ"ם וספקטרומטר אופטי שגילו סימני מים. זו הייתה הגשושית הראשונה שמצאה סימני מים במכתש.
בנובמבר 2009, בעקבות ממצאים שסיפק לוויין המחקר LCROSS, יצאה נאס"א בהודעה רשמית שיש מאגר של מים באזור הקוטב הדרומי של הירח.
ב-26 במרץ 2019 בישיבה של ועדת החלל בארצות הברית הודיע סגן הנשיא מייק פנס שבנחיתה הבאה על הירח, ינחתו בקוטב הדרומי, מכיוון שניתן להפיק דלק לחלליות מהמים שנמצאו שם.
קישורים חיצוניים
