מלחמת האזרחים של צפון תימן
 | ||||||||||
| חיילים מלוכנים מנסים להדוף התקפת משוריינת מצרית | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 26 בספטמבר 1962 – 1 בדצמבר 1970 (8 שנים ו־9 שבועות) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | צפון תימן | |||||||||
| תוצאה | ניצחון רפובליקני | |||||||||
| ||||||||||
מלחמת האזרחים של צפון תימן (בערבית: ثورة 26 سبتمبر, "המהפכה של ה-26 בספטמבר") התרחשה בין ה-26 בספטמבר 1962 ל-1 בדצמבר 1970 בצפון תימן בין לוחמי גרילה הנאמנים לממלכה המותוואכלית של תימן (المملكة المتوكلية اليمنية, להלן: המלוכנים) לתומכי הרפובליקה הערבית של תימן (الجمهورية العربية اليمنية, להלן: הרפובליקנים). המלחמה פרצה לאחר הפיכה, אשר ביצעו מהפכנים רפובליקנים בהובלת הצבא בפיקודו של עבדאללה אל סלאל. במהלך ההפיכה הודח האימאם, שהוכתר ימים בודדים קודם לכן, מוחמד אל-בדר, ותימן הוכרזה רפובליקה בראשות עבדאללה אל סלאל שהפך לנשיאה. האימאם נמלט לגבול עם סעודיה, שם גייס תמיכה משבטים שיעיים צפוניים במטרה לתפוס בחזרה את השלטון, והעימות התדרדר תוך זמן קצר למלחמה כוללת.
הצד המלוכני קיבל תמיכה צבאית מירדן ומערב הסעודית, כאשר בריטניה (בעזרת ישראל, במסגרת "מבצע רוטב") העניקה סיוע חשאי. הצד הרפובליקני נהנה מתמיכת מצרים, כאשר ברית המועצות סיפקה מטוסי קרב. בלחימה היו מעורבים לוחמים בלתי סדירים לצד כוחות צבא קונבנציונליים, ונשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר תמך ברפובליקנים עם חיל משלוח של כ-70,000 חיילים וכלי נשק. על אף מספר מבצעיים צבאיים וועידות שלום נקלעה המלחמה למבוי סתום עד אמצע שנות ה-60.
מחויבותה של מצרים למלחמה נחשבת כאחד הגורמים אשר הזיקו לביצועי צבאה במהלך מלחמת ששת הימים, כאשר לאחריה התקשה נאצר להמשיך ולקיים מעורבות צבאית בצפון תימן והחל להוציא ממנה את כוחותיו. הדחתו המפתיעה של סלאל ב-5 בנובמבר 1967 בידי פלג מבין אנשיו, שנתמכו בשבטים רפובליקנים, הביא לשינוי מוקדי הכוח בבירה צנעא, בעוד המלוכנים קרבים אליה מצפון. הממשלה הרפובליקנית החדשה הונהגה על ידי עבדול רחמן אל-אריאני, אחמד נומן ומוחמד עלי עות'מאן, אשר התפטרו ממשרתם או נמלטו מהארץ בתוך זמן קצר, והותירו את הבירה במצב של אנרכיה, תחת הנהגתו של ראש הממשלה, חסן אמרי. המצור על צנעא ב-1967 היווה את נקודת המפנה של המלחמה, לאחר שראש הממשלה הצליח לשמור על השליטה בבירה, והמלוכנים הסירו את המצור בפברואר 1968. עימותים צבאיים נמשכו במקביל לקיום שיחות שלום, עד 1970, כאשר הכירה סעודיה ברפובליקה, והפסקת אש נכנסה לתוקף.
קישורים חיצוניים
