רבי מלכיאל צבי טננבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (ה'תר"ז, 1847ה' בניסן ה'תר"ע, 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.

הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים

נולד בעיירה מוטלה (מקום הולדת חיים ויצמן, שהיה גם קרוב משפחתו). למד בישיבת וולוז'ין וישיבת איישישוק ובישיבות נוספות. בגיל צעיר נשא את בתו של יהודי עשיר. בתמיכת חותנו הוא ישב מספר שנים על לימוד התורה בהתמדה גדולה, בעיירה קארליץ. בהמשך נתבקש לכהן ברבנות העיירה בודקי שבפלך גרודנה.

בשנת 1887 נקרא לכהן ברבנות העיר לומז'ה, שהייתה ידועה ברבנים חשובים שכיהנו בה. בלומז'ה הוא כיהן 23 שנים, עד פטירתו בשנת 1910. הרב טננבוים נלחם ברוחות ההשכלה שנשבו בעירו, נלחם נגד החדר ה"מתוקן"", בתי הספר הכלליים והתנועה הציונית.

בשנת 1910 נסע לוועידת רבנים שנערכה בסנט פטרבורג, בשובו נפטר בדרך בעיירה רציצה ביום ה' בניסן ה'תר"ע. לאחר מאמץ רב והשתדלויות הובא ארונו לקבורה בעירו לומז'ה.

אחריו כיהן ברבנות העיר הרב חיים הלר (העליר).

שו"ת דברי מלכיאל

שמו של הרב יצא בעיקר בזכות ספרי השו"ת שחיבר – שו"ת דברי מלכיאל. חמישה כרכים הוציא הרב בחייו, החל משנת תרנ"א.. שני כרכים נוספים של שאלות ותשובות יצאו לאור מתוך כתבי ידו לאחר פטירתו בהוצאת מוסד הרב קוק וכן כרך נוסף של ביאורי הרב על הש"ס והדרנים שנתן בהזדמנויות שונות. חיבור נוסף הוציא מתחת ידו: חידושי עין יפה על מסכת נדה, בו הקביל את סוגיות התלמוד בבלי מול התלמוד ירושלמי לכל אורך המסכת[1]. החיבור הודפס כבר בחייו בסוף הכרך של מסכת נדה במהדורת התלמוד בבלי, ומאז מודפס כן דרך קבע בכל מהדורות הש"ס.

דברי מלכיאל, חלק ראשון, וילנה: תרנ"א

בתשובותיו עונה הרב טננבוים לשאלות שונות שהופנו אליו מרחבי מזרח אירופה. מתשובותיו הידועות: הוא אוסר על צילום;[2] מביע תמיהה על החלפת שמות בין זכרים לנקבות וחושש מפני האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".[3] בתשובותיו הוא נלחם באמונות טפלות שכנראה רווחו בזמנו כמו אכילת מיני מתיקה ברפת הבקר על מנת שיתברכו הבהמות, או מעשים שונים שנעשו על מנת לגרש שדים.[4]

תשובה תקדימית ישנה בספרו לעניין זכויות בסימן מסחר:

בדבר איש אחד אשר המציא לעשות מים מתוקים ומריחים, והשיג רישיון על זה מבית מועצות הרפואה בוארשא, ומובן כי דרוש לזה עמל והוצאה לא מעט ... ועתה קם אחד הדר במרחק ט"ז פרסה ממנו, והדפיס עטיקעטין (תויות) כמתכונת של איש הנ"ל, ועושה גם כן מים הנ"ל, ומדביק עליהם עטיקעטין שכתוב בהם שם איש הנ"ל.[5]

לקריאה נוספת

  • משה צינוביץ, הרב ר' מלכיאל וזיקתו לקורליץ בתוך: קורליץ - קארעליטש: חייה וחורבנה של קהילה יהודית, תשל"ג, 1973. עמ' 88.
  • רבותינו שבגולה, חלק א', ירושלים תשנ"ו, עמ' 144-147.

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. חיבור זה הוא השלמה לחיבור "יפה עיניים" של רבי אריה ליב ילין, שחיבר את חיבורו במתכונת זו על כל הש"ס מלבד מסכת נדה.
  2. חלק ג', סימן נ"ח.
  3. חלק ג', סימן ע"ה.
  4. חלק ה', סימן ק"ד.
  5. חלק ג', סימן קנ"ז. צוטט בערעור בפני בית המשפט העליון כסימן קצ"ז ע"א 9191/03.