מנחם שטורמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם שטורמן
לידה 1901
יקטרינוסלאב, האימפריה הרוסית
פטירה 10 ביוני 1964 (בגיל 63 בערך)
עין חרוד מאוחד, ישראל
לאום ישראלי
תאריך עלייה 1906
מקום קבורה עין חרוד מאוחד
לימודי רפואה וטרינריה
התמחות בקר
תואר Veterinary Medicine degree (DVM)
תפקידים רופא וטרינרי אזורי של "החקלאית" בעמק יזרעאל.
מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות.
מנהל המכון הוטרינרי במשרד החקלאות

ד"ר מנחם שטורמן (190110 ביוני 1964) היה מאנשי העלייה השנייה. למד וטרינריה בברלין, הוסמך כרופא וטרינר ושירת בתפקיד זה באגודה "החקלאית" בעמק יזרעאל ובשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות.

ביוגרפיה

מנחם נולד ב-1901 בעיר יקטרינוסלאב שבאימפריה הרוסית כבן הזקונים למשה ומנוחה שטורמן ולו 2 אחים ו-4 אחיות בוגרות. בעיר הולדתו עבד אב המשפחה כמנהל מפעל "ברוק" לייצור לבנים ורעפים[1].

בערב פסח 1906 עלה שטורמן, עם משפחתו, ארצה במסגרת העלייה השנייה. בנמל יפו קיבלה את פניהם הבת חיה ברשדסקי (שעלתה כבר ב-1905 עם בעלה שלמה ובנם הראשון שלום). לאחר העלייה ארצה התיישבה המשפחה ביפו בה עסק האב בניהול מטבח ציבורי "בית תבשיל". ומנחם (יחד עם אחיו זליג) נשלח ללמוד בבית ספר לבנים ביפו של חברת עזרה.

בתחילת 1908 נפטר האב אברהם משה[2]. לאחר מותו המשיכה האם להפעיל את בית התבשיל אך בהמלצת הבן חיים החליטה האם לעלות עם משפחתה לגליל שם נמצאו כבר 3 מבנותיה. זליג נשלח ראשון אל חוות סג'רה ושאר המשפחה הגיע אחריו.

ב-1909 התיישבה המשפחה בחוות סג'רה שם כבר גרו אחיותיו שפרה ואסתר. האם הצטרפה כשותפה ב"קולקטיב" שהקימה מניה שוחט. בעקבות השביתה שפרצה במקום ב-1910 עברה המשפחה ליבניאל ואחרי תקופת מה עברו לחיפה. מנחם החל ללמוד בבית הספר הריאלי שבעיר וסיים את לימודיו ב-1919 לאחר שהשלים את בחינות הבגרות.

ב-1920 למד מנחם בקורס עוזרים לרופאים וטרינריים ביפו (בהנהלת ד"ר כספי) וב-1922 יצא ללימודי וטרינריה בברלין. בתחילת לימודיו נתקל בקשיים רבים עקב חוסר ידיעת השפה הגרמנית ואי הכרת המוסד האקדמי בתעודת הבגרות אותה הציג.

ב-1929 שב מנחם ארצה לאחר קבלת התואר רופא וטרינר, התיישב בכפר יחזקאל והחל לעבוד כוטרינר אזורי באגודת "החקלאית". במהלך עבודתו התמקד מנחם בטיפול במחלות של עדרי הפרות ובמיוחד בסוג של קדחת המועברת על ידי קרציות (קדחת הטיילריה)[3]. החיסון שהכניס לשימוש בארץ הביא למיגור רובה של המחלה בארץ. כמו כן פעל רבות להרחבת השימוש בהזרעה מלאכותית בבקר ולמיגור מחלת הפה והטלפיים.

ב-1937 עברו מנחם ומשפחתו מכפר יחזקאל לקיבוץ עין חרוד מאוחד.

ב-1948 מונה לוטרינר הראשי של אגודת "החקלאות" תפקיד אותו מילא עד 1960 אז נקרא למלא את מקומו של אברהם קמרון (שנפטר) כמנהל השירותים הוטרינריים והמכון הוטרינרי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בתפקיד זה פעל עד 1963 אז חזר לתפקידו ב"חקלאית".

משפחתו

מנחם שטורמן נישא ב-1929 לרבקה במהלך לימודיו בברלין וזאת כשרבקה הייתה פעילה בתנועת בלאו וייס[4]. לזוג נולדו בן ובת (חיים ודליה). מנחם נפטר ב-1964 מסרטן ונקבר ב-עין חרוד מאוחד[5][6]. רבקה נפטרה ב-2001 ונקברה אף היא בעין חרוד.

בני משפחתו של מנחם עסקו מאז הגיעם ארצה בהתיישבות ובשמירה:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אסתר שטורמן בקר ריינין, אחי, דבר, 25 באוקטובר 1938
  2. ^ האב נקבר בבית הקברות טרומפלדור. אשתו מנוחה נפטרה בתל אביב ב-15 במרץ 1932 והובאה לקבורה לידו
  3. ^ מחקר זה הובל על ידי פרופסור שאול אדלר מהאוניברסיטה העברית בשיתוף עם רופאי "החקלאית" ד"ר מנחם שטורמן, ד"ר אלנבוגן ד"ר צור
  4. ^ על רבקה שטורמן באתר בית שטורמן
  5. ^ ד"ר מנחם שטורמן, על המשמר, 11 ביוני 1964
  6. ^ נפטר ד"ר מנחם שטורמן, למרחב, 11 ביוני 1964
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0